ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
אשתי ואנוכי מתלבטים מאוד, כיצד ליישם דרכי חינוך שאנו לומדים ושומעים. "לקחת אחריות", "להעביר אחריות". "אהבה" או "חיבוק דב". כשילד מספר לנו על אירוע מפחיד שעבר עליו, האם להעביר אחריות אליו, שיסתדר, או לקחת אחריות על האירוע. האם לשוחח עימו, מתוך אהבה, או אולי זה סתם חיבוק דב, וצריך לתת לו להתמודד. לא הצלחנו להגיע לכללים ברורים.
תשובה:
שאלת ההגדרות והגבולות, אימתי להשתמש בכלל אחד ואימתי במשנהו, זו שאלה המקיפה את כל חיינו. סיפור ילדים מספר על חושם, שהיה בחתונה ולא ידע מה לעשות. שאל את אימו, והיא לימדה אותו, שאם הוא רואה קהל גדול יאמר בקול: "מזל טוב, מזל טוב!" יצא חושם וראה הלוויה ל"ע. הרי זה קהל גדול, חשב בליבו, והחל לומר בקול "מזל טוב". סיפור זה ממחיש עד כמה חשוב הבירור אימתי להשתמש בכל כלל.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
62 - הורים צריכים לבקש סליחה?!
63 - אהבה, אחריות ועוד כללים בחינוך ילדים
64 - לשים לב לתשומת לב
טען עוד
בירור ראשון: אהבה אינה כלי. אהבה היא מצב תמידי, נתון. אהבת הורים לילדיהם, אינה משתנית לעולם. כמו אהבתו של הקב"ה לישראל, שגם בשעה שהם עוברי עבירה, אין האהבה בטילה, "כי את אשר יאהב ה', יוכיח". גם כאשר ילד סרח, ואנו מייסרים או מענישים אותו. הכל נובע מתוך אהבתנו אליו.
בירור שני: אחריות ההורים על ילדיהם, היא אחריות כוללת ומקיפה את כל תחומי החיים, בכל מה שילד אינו יכול לעשות לבדו. אמא נוטלת אחריות על הכנת האוכל לילדים, מפני שלא יעלה על הדעת שכל ילד יבשל לעצמו. כך על הכביסה בבית וכד'. לעומת זאת, נקיון וסדר בחדרו, יש אפשרות להעביר אחריות אל הילד, בגיל בו הוא מסוגל לדאוג לכך. כלל חשוב הוא, לזכור שבמקרים מסוימים אחריות ההורים היא, להעביר אחריות. דוקא האחריות מחייבת העברת אחריות.
בירור שלישי: אימתי להעביר אחריות? כאשר ילד יכול ליטול אחריות, ובתנאי שהוא גם צריך ליטול אותה, כלומר, האמא נותנת שהוא יישא באחריות. למשל, ילד שאיננו שש להכין שיעורי בית, ודוחק בהורים לסייע לו. כאן הרי הוא יכול וגם צריך להכין בעצמו את שיעורי הבית. לכן, יש להעביר אליו אחריות. אין זה סותר את מדת האהבה. יש להעביר אליו אחריות, עם הרבה אהבה. ואם יינזף כאשר יגיע לכתה ללא ההכנה הנדרשת, ראוי שישא בתוצאות. כיצד לעשות זאת למעשה: אם ילד "מתפנק" וטוען שאינו יכול וכד', לא להזעיף פנים ולנזוף בו, ולומר לו, אתה יכול, תסתדר. אותה אמירה אפשר לומר בחיוך ובחיבוק, עם נחישות ובטחון שאכן הוא יכול. העברת אחריות תלויה כמובן באמון ביכולתו של הילד, שזה הבסיס להעביר אליו את האחריות.
אם נשאל מדוע לא נעביר אליו אחריות על הכנת הסעודה, או על הכביסה שלו? התשובה לכך היא, כי גם אם הוא יכול לכבס בעצמו אבל אינו צריך לכבס בעצמו, כלומר: זה לא ענין חינוכי שהוא צריך ללמוד אותו. רצוי מאד שידע את המלאכה, אך אין ענין לחנכו לכך.
עד כאן שלשה כללים. ומכאן לשאלתכם : ילד המספר על אירוע מפחיד, לפעמים אכן היה אירוע כזה, ולפעמים זהו פרי דמיונו, על מנת להעסיק את ההורים. נשאל את עצמנו, מה אנו היינו רוצים לאחר שעברנו אירוע כזה. כל אחד זקוק לחיזוק, למילה טובה ולהשתתפות. על כן, נשאל את הילד פרטים ועוד פרטים, שיחזור ויספר את האירוע. כל זאת מתוך אהבה והשתתפות. אם במהלך הסיפור נבחין שזה אמיתי, נוסיף ונחזק אותו, ע"י עידוד ותמיכה. אם נגלה שזה פרי דמיונו, והוא רוצה רק בתשומת לב, נעביר אליו את האחריות לטיפול באירוע. לדוגמא: אם הוא מספר-מדמיין שכלב רדף אחריו, אפשר לומר לו, שהוא גיבור גדול ובודאי יוכל להתמודד עם כלב כזה, ולהוסיף תשומת לב חיובית, כמו חיבוק חם.
ע"י כך אנו שומרים על אהבה, גם בסיפור הדמיוני, נותנים תשומת לב חיובית באמירה ובחיבוק, ונמנעים מלתת תשומת לב שלילית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
