ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
א. הקדמה - פסולי כוונה
A. שלושה סוגי פסולי כוונה : שלא לשמה , שלא לשם הבעלים , כוונה מחוץ לזמנו (פיגול) או מקומו (פסול).
B. המחשבה משפיעה ב-4 העבודות : שחיטה, קבלת הדם, הולכת הדם, זריקת הדם.
(שכוונה לבעלים אחרים - דווקא בזריקה, חוץ לזמנו ומקומו - דווקא בפעולות שלפני הפעולות הסופיות).
C. מי חושב? בפשוטות - מי שעושה (בעלים/כהן בשחיטה, כהן בשאר. אך יש תנאים בדף מז - שגם הבעלים יכול לפסול).
D.פה או בלב - רש"י ותוס' - בפה , רמב"ם - בלב .
E. פסול דווקא כששינה בכוונה (מנחות מט.), אמנם בתוס' (ב: אתנו) משמע שיש בעיה גם אם הוא שוגג .
ב. המשנה - שתי רמות של פסול
(רמה א - הקרבן כשר אך הבעלים לא יצאו ידי חובה, רבה ב - גם הקרבן פסול).
כיוון ראשון - בכל הקרבנות רק פסול ברמה א , מלבד פסח חטאת (ור"א - גם אשם) - רמה ב. ויוסי בן חוני - גם בשאר הקרבנות שנשחטו לשם פסח וחטאת - רמה ב).
כיוון שני - אם כיוון לשם קרבן גבוה יותר - כשר, אם נמוך יותר - פסול.
ג. (רבא) - בכל הזבחים - הקרבן כשר לגמרי, וצריך להמשיך בשאר העבודות לשמה .
רבא לומד מסברא (למה לקלקל עוד) ומפסוק ( שהנדר הופך לנדבה, ונדבה גם צריך לשמה).
ד. רבא - אם לא כיוון כלל (אלא סתם) - כשר.
A. למה בגט שנכתב סתם - פסול?
בקרבן - התחיל לשם הקרבן, ורק צריך לא לקלקל (חקירה באחרונים: או - כלל לא צריך עבודות לשמה, או - צריך (וזה נחשב לשמה)).
בגט - אם לא יכוון - אין שום כוונה ראשונית לשם האישה.
B המקור של רבא בקרבן:
1. הניסוח של משנתנו ( נזבח שלא לשמה , במקום - לא נזבח לשמה). דחייה - בגט יש אותו ניסוח.
2. המשנה ביג - שם מדובר על שילוב של לשמה + שלא לשמה, שפסול, ולא דיברו על לשמה + סתם שפסול .
דחייה 1 - ייתכן שסתם - פסול, אך בשילוב עם לשמה (לפני או אחרי) כשר. דחייה 2 - (לגבי סתם ואח"כ לשמה) - אולי אכן פסול ולא הוזכר במשנה כדי שיהיה תואם למקרה הראשון (לשמה ואח"כ סתם).
3. המשנה במו: מוסיפה עוד כוונות , ועל כולן (כולל שלא לשמה) אומר ר' יוסי שבסתם גם כשר (ת"ק - עדיף לכוון, רי"ס - עדיף שלא לכוון כדי שלא תצא כוונה).
C. המקור של רבא שגט סתם פסול
1. גיטין ג, א - גט של סופרים שכתבו להתלמד פסול. דחייה - שם לא נכתב לשם גט כלל.
2. שם - מקרים שבהם (יש חחש ש) נכתב לשם אישה אחרת (זה לא "סתם").
3. שם משנה ב - אי אפשר לעשות "טופסי גיטין" מלאים, אפילו שזה רק "כוונה סתם".
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
