ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
א. פסול יושב
מקור:
1. ר"נ - "כי בו בחר ה'... לעמוד לשרת..." - אם יושב אינו נבחר .
[ולמה לא מת (כזר)? כי יש שני/שלושה כתובים הבאים כאחד ואין מלמדים שכשפסול אחר נחשב זר יש מיתה – מחוסר בגדים, לא רחוץ, שתויי יין].
2. ברייתא – "לעמוד לשרת" + "העומדים שם לפני ה'".
ב. פסול עומד על גבי משהו
A. מקור – רי"ש – כמו שהכלים מקודשים (או מקדשים), כך הריצפה, ולומדים מהכלים שלא תהיה חציצה (רש"י – למשל בקבלה, תוס' – בבגדים).
B. צריכותא – כלים – לא קשורים כלל, בהמה – קשורים לעולם הקרבנות, אדם – קשור לכהן (החידוש כנגד הכלל – מין במינו אינו חוצץ, רש"י ביומא – כי הבהמה אדם יזוזו, תוס' – פושט כי צריך צמוד ("דרך שירות").
C. רגל אחת – תניא ר"א – אם ינטל הדבר ויפול – פוסל.
D. איבעיא להו – אבן מדולדת :
1. השאלה היא האם חוצץ כשדעתו לחברה?
2. השאלה לא קשורה לחציצה, אלא –
a. כשהאבן נעקרה ועומד בגומא, האם יש קדושה גם בתחת לריצפה? דחייה – אם כך צריך לשאול על כל העזרה.
b . בהנחה שיש שקודשה גם מתחת, השאלה היא אם זה נחשב " דרך שירות ".
תיקו.
ג. יד שמאל
(תזכורת מדף יא – בחטאת – ימין, באשם – אפשר שמאל, ולמדנו שבמנחה – אם עושה ביד כחטאת – ימין, אם בכלי – בשמאל).
במשנה – קיבל בשמאל – ת"ק פוסל ור"ש מכשיר .
מקורות
A. באצבע = ימין (עמוד ב רבע עליון)
במצורע יש שני פסוקים עם ימין -
יד - "ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן... ועל בהן ידו הימנית ...".
אצבע - "...וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית...".
B. המחלוקת במשנה -
בקרבן חטאת - " ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות מזבח העולה".
ת"ק – אצבעו = ימין, ויכול להתייחס גם לקבלה, ומקרא נדרש גם לפניו וגם לאחריו (ומחזיק את הכלי ביד של אצבע ימין).
ר"ש –
1. לא מקבל הגז"ש באצבע
a. מקבל רק ביד. דחייה - אם לומד לגבי יד, צריך ללמוד גם לאצבע.
b. לא מקבל בשניהם. דחייה – 1. אם כך – גם נתינה לא בימין! 2. ר"ש אורמ בפירוש שסתם יד/אצבע זה ימין.
2. ר"ש מקבל את הגז"ש , אך סובר שלא ניתן ללמוד לקבלה -
a. רבא - כאן כתוב אצבע ולא יד, ולכן מתייחס רק לנתינה. דחייה (רב סמא) – הרי יכול להחזיק הכלי באצבע על ידי ידית.
b. אביי - מקרא נדרש לאחריו ולא לפניו .
(עמוד ב שורה 1)
C. דעת ר"א בר"ש -
מקרא נדרש לפניו ולא לאחריו (וגם לא לפני פניו)-
וממילא
1. בפסוק של חטאת – רק הלקיחה צריכה ימין.
2. בפסוק של פר החטאת בימי המילואים - " ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך " – רק הנתינה .
(עמוד ב רבע עליון)
D. פירוט הגזירה שווה ממצורע ומקור לשאר הקרבנות
לגבי אצבע -
רי"ח (יש גורסים ר"ל) – כל מקום שנאמר אצבע ו כהונה (כמו בפסוק של חטאת ) – הכוונה לימין .
a. בהו"א – צריך אצבע וגם כהונה,
אך קשה – מה המקור לקמיצה בימין (רק כהונה - "והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קומצו...").
b. רבא – או אצבע או כהונה.
אך קשה:
למה בהולכת האיברים למזבח לא צריך ימין? ("והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה").
תשובה – דווקא בעבודה המעכבת כפרה (כמו שבמצורע - הזאת השמן באצבע הכהן מעכבת).
ומה עם ר"ש (שמכשיר בקבלה) -
הרי יש עוד פסוק על קבלה, ששם כתוב כהונה ("והקריבו בני אהרן הכהנים" (=קבלה)) - אז למה מכשיר בקבלה?
תשובה:
1. לר"ש צריך גם כהן וגם אצבע.
קשה – 1. ר"ש בברייתא – מספיק אצבע/יד. (2. נוסיף - למה בקמיצה צריך ימין? נראה בהמשך).
2. רק אצבע.
(ולמה כתוב בפסוק של קבלה - "הכהנים" (בנוסף ל"בני אהרן")? ללמד שצריכים להיות בכיהונם (בגדי כהונה)).
קשה – 1. מה המקור לימין בזריקה בשאר קרבנות ? (בהם רק כתוב כהונה, וצריך ימין (ר' שמואל – ממשנתנו שמצריכה בקבלה, קל וחומר בזריקה)), והרי ר"ש רק חלק על הקבלה .
תשובה – אביי ר"ש חלק בברייתא גם בזריקה של שאר הקרבנות (אך מודה בחטאת).
(נוסיף - 2. מה המקור לקמיצה בימין? נראה בהמשך)
מקור מ"יד" לקמיצה בימין
לרבנן -
למה לרבא צריך ללמוד קמיצה בימין ממה שכתוב "יד", אפשר ללמוד מ"כהונה"? (ויקרא ב - "והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם...", ויקרא ט - "ויקרב את המנחה וימלא את כפו ממנה").
תשובה – אחד לקמיצה עצמה ואחד להכנסת הקומץ לכלי.
לר"ש -
את הקמיצה עצמה לומד מ"קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם" (וכפי שלמדנו בדף יא) – שלמד שאם מקטיר ביד – צריך בימין כחטאת, ומכאן נלמד שכל מה שעושה ביד בחטאת – צריך בימין.
ולגבי ההכנסה לכלי – הרי לא צריך ימין (כמו שבקלה לא צריך), ואולי לא צריך כלל (מחלוקת אמוראים במנחות כו.).
אז מה לומד מ"יד"? שגם במנחת חוטא צריך ימין (שלא אומרים – שלא יהא קרבנו מהודר).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








