ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
א. היתר אונן לאכול לערב
במשנתנו - לא חולק , אך משמע - מותר לו לאכול בלילה.
ורמינהו (משנה בפסחים) - אסור גם בערב, אך פסח מותר . (-זה איסור דרבנן, ובפסח לא גזרו).
תשובות:
1. ר' ירמיה מדפתי - אצלנו מדובר בערב פסח, שכיוון שהתירו לו פסח התירו את השאר, ושם מדובר בשאר השנה.
2. רב אסי - אצלנו מדובר בליל יום הקבורה .
(קט: אמצע)
ב. אנינות לילה
יצא במשנתנו ובפסחים כדעה שאנינות לילה דרבנן .
כר"ש , שזה דרבנן, (שהרי לא אוכל קרבנותיו, אך כן קרבן פסח ).
ולא כר"י שזה דאורייתא.
הקושיא - שתי ברייתות שלר"ש אונן לא משלח קרבנותיו.
שתי סיבות אפשריות: 1. כי לא יכול לאכול בליה (פסח). 2. איסור עצמאי.
ובהנחה ש: 1. ר"ש אכן סובר שאוכל קרבן פסח (אנינות – דרבנן). 2. כר"ש אסר לשלח קרבנות – כלל גם את פסח. 3. הסיבה האיסור העצמאי רק מדרבנן.
חייבים לומר שאנינות לילה דאורייתא ולכן לא משלח.
תשובות:
טבלת סיכום ההנחות ושלילתן:
|
| הנחה 1 – האם אוכל פסח בלילה | הנחה 2 – האם אוסר לשלח קרבן פסח | הנחה 3 – האם האיסור העצמאי הנו מהתורה |
| רב חסדא | כן | לא ("כדי נסבה") | לא |
| רב ששת | כן | לא (אסר חגיגת י"ד) | לא |
| רב מרי | לא (ור"ש התיר בליל הקבורה) | כן | לא |
| אביי | כן | כן | כן – כשמת לפני חצות |
| רבא | כן | כן | כן – תמיד |
A. שלילת הנחה 2 – ר"ש לא דיבר על פסח באיסור שליחת הקרבן.
(בברייתא הראשונה זה פשוט (כי לא כתב פסח), וגם בברייתא השנייה שכתוב במפורש פסח – רב חסדא – כדי נסבא, רב ששת – הכוונה לשלמי פסח (חגיגת יד)).
(קט: שורה אחרונה)
B. שלילת הנחה 1 - רב מרי – ר"ש סובר שאנינות לילה מהתורה . וזה שכתב שאוכל קרבן פסח – הכוונה ליום קבורה .
דחיית רב אשי – אם כן, לא מובן הויכוח בין ר"י לר"ש.
C. שלילת הנחה 3 – סיבת איסור שליחת הפסח בגלל האיסור העצמאי (והוא מדאורייתא ).
אביי מגביל את זה – דווקא אם האנינות קדמה לפסח, כלומר שמת לפני חצות, ורבא (קא: 1+) לא מגביל, ובכל מקרה אסור (ומה שר"ש התיר לאכול – כשמת אחרי שכבר זרקו את הדם, (רבינא) - ואכילת הפסח מעכבת, כדרבה בר רב הונא).
ג. דיונים בדברי אביי ורבא (ב C)
A. (א, כמעט חצי) ראיית אביי לחלוקה בין לפני/אחרי חצות –
| מת לו מת בערב פסח | הבנת אביי | דחייה
|
|
| הנחות:
| 1. יש מצוות קבורה (ר"ע). 2. פסח>מצוות קבורה. | 1. מחלוקת אם יש מצוות קבורה. 2. אם יש - 3. לאונן אין איסור הקרבה. |
|
| ברייתא א – כהן ייטמא לאחותו | אונן אסור בהקרבה - | יש מצווה (ר"ע). המצווה>פסח. |
|
| ברייתא ב – נזיר לא ייטמא גם בגלל הפסח. | אונן מותר בהקרבה - | אין מצווה (רי"ש). ולכן לא יטמא ויעשה פסח. | דחיית הדחייה – מפורש בברייתא שהיא דברי ר"ע. |
B. (ב7+) רבה בר רב הונא – שאכילת הפסח מעכבת
(ולכן אפילו שכבר זרקו הדם, אונן אוכל).
a. כדתניא -
ברישא - ביום קבורה – לא אוכל פסח (רש"י – יש אנינות גם בליל קבורה, ואכילת פסח לא מעכבת ), ביום ליקוט – אוכל, וביום שמועה – לעניין 7 ו-30 כיום קבורה, לעניין פסח – כיום ליקוט (אוכל).
בסיפא - "אחד זה ואחד זה" – אוכל (יום קבורה ויום ליקוט).
הא גופה קשיא!
תירוצים (נשים את רב חסדא בסוף)
1. רבה בר רב הונא –
בלילה שאחרי מותר לאכול. אלא ש -
ברישא – קבר אחרי השקיעה – נחשב כיום קבורה עצמו - ולכן לא אוכל (רש"י – כאן העמידו דבריהם במקום כרת, כדי שלא יבואו לאכול ביום מיתה).
בסיפא – קבר לפני השקיעה - שכבר זרקו הדם ושמע אחרי השקיעה (ולכן אוכל, כי אכילת הקרבן מעכבת ודוחה אנינות דרבנן).
2. (ב אמצע) רב אשי – "אחד זה ואחד זה" - הכוונה ליום ליקוט ושמועה, לא ליום קבורה ששם באמת אסור.
דחייה – היה צריך לכתוב " זה וזה ".
3. רב חסדא – זו מחלוקת תנאים – האם יש אנינות לליל קבורה
(ברישא – יש, ולכן לא אוכל (בהנחה שהאכילה לא מעכבת), ובסיפא – אין ולכן אוכל).
לאיזה מחלוקת התכוון - דתניא –
"עד מתי מתאונן עליו – ת"ק – כל היום, רבי – כל זמן שלא נקבר".
|
| ת"ק – כל היום | רבי – כל זמן שלא נקבר |
|
| הבנה דחויה – ביום מיתה | רק ביום ולא בלילה (גם לא דרבנן) | רק עד הקבורה | דחייה – הרי לפי כולם יש אנינות לפחות מדרבנן בלילה, ושמהתורה כל היום ("ואחריתה כיום מר"). |
| 1. רב ששת – יום קבורה | כל יום הקבורה |
| דוחה רב יוסף – ברייתא – בליל שמועה וליקוט אוכל, משמע שבליל קבורה לא אוכל. |
| 2. רב יוסף - יום קבורה | כל יום הקבורה והלילה | רק ביום הקבורה. | דחיית ר' ירמיה – ברייתא – רבנן – כל יום הקבורה. רב יוסף – גם בלילה (ואפילו שנקבר רק אחרי 10 ימים). |
| 3. ר' ירמיה – יום קבורה | יום בלי לילה | ביום הקבורה – תופס גם לילו | קושיית רבא – אם יום קבורה תופס לילו מדרבנן, יום מיתה תופס לילו מהתורה, שהרי רבנן מתקנים כעין דין התורה (=אנינות לילה דאורייתא), והרי – ברייתא – אהרן אומר למשה ביחס לאפשרות לאכול את הקרבנות בלילה – "הן היום הקריבו" – ר"י – דווקא היום מותר, אך לדורות אסור מהתורה, ורבי – אנינות לילה דרבנן. תשובה – אכן זה דרבנן, ועשו חיזוק לדבריהם ואסרו גם ליל קבורה. |
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








