ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(יז: במשנה – יח: 10-)
חלק א - שביתת כלים
ב"ש – יש איסור, ב"ה – מותר.
א. המקרים במשנה -
שריית דיו, סימנים (צבע) וכרשינים (קטניות)
הכנסת אוני פשתן לתנור, צמר ליורה עם צבע,
מצודות חיה, עופות ודגים.
(להלן בברייתא (סעיף ג) נראה מקרים נוספים).
ב. דווקא במלאכה שיש עליה חטאת בשבת עצמה
- סוף המשנה – מותר לב"ש לטעון קורות בית הבד (זיתים) ואת עיגולי הגת (ענבים), כי גם בשבת עצמה זה לא חטאת (כי כבר טחנו/דרכו לפני כן).
- שריית הדיו במים – מגבל, ואסור משום לש.
רב יוסף – זה נתון במחלוקת לגבי נתינת קמח למים:
רבי – חייב,
ר' יוסי – עד שיגבל (ואומר זאת גם בדבר שלא צריך גיבול, כמו אפר, וממילא גם בצבע ודיו).
ג. מגבלות על ההיתר והאיסור
A. ברייתא:
מותר –
פתיחת פקק לגינה ומתמלאת מים,
מוגמר/גופרית תחת הכלים
קילור על העין, איספלנית על המכה.
אסור -
חיטין לריחיים של מים
כמי הברייתא ולמה מותר/אסור:
- 1. רבה – ב"ה, ובחיטין אסור כי עושה רעש וזה זלזול בשבת.
- 2. רב יוסף – ב"ה: כשלא עושה מעשה (אין תזוזה) מותר, וכשעושה מעשה (חיטים) אסור.
דחייה – רב אושעיא – ב"ה מתירים גם כשעושה מעשה. - 3. רב יוסף – ב"ש, ומותר כשמונח על הקרקע.
(יח: 2+)
B. ודאי שגם לב"ש מותר להדליק נר בערב שבת!
וכן שעורין לשכר, קדירה על האש ושיפוד בתנור (שהייה), שמצטמק והולך.
תשובה – מותר דווקא אם מפקיר!
חלק ב – שהייה
(תחילת הסוגיה בבישול, בהמשך (d) – צלייה).
ברייתא – אסור למלא קדירה עססיות או נחתום של מים ולשים בתנור/על האש.
למה?
- כב"ש (שביתת כלים, אא"כ הפקיר).
- כב"ה – שמא יחתה בגחלים (צריכים הרבה בישול, אפילו יותר מהלילה והיום)
ולמה במקרים הבאים לא אסרו:
- ממילא לא ירצה לחתות:
במוגמר וגופרית (ברייתא יח.) – העשן רע.
אונין של פשתן (משנה יז:) – הרוח קשה. - בצמר ליורה (משנה יז:):
שלא יחתה – עקורה (למעשה אפשר גם גרוף וקטום, או קש וגבבה).
שלא יגיס – שהמכסה מחובר בטיט. - רמות שונות של בישול:
- חי לגמרי – מותר (קדרא חייתא) כיון שממילא ללילה לא יספיק וליום כן, לא יחתה.
- מבושל כל צרכו – מותר,
- מבושל ולא מבושל – אסור, אא"כ זרק שם גם חתיכה חיה
- צלי -
צליית גדי ואייל בתוך תנור, יש 2 איכא דאמרי לגבי הכנסה לתנור (החשש הוא שמא יפתח התנור ויחתה בתוכו):
|
| גדי (הרוח מזיקה) | אייל |
| סגור בטיט | מותר | 1. מחלוקת |
| לא סגור בטיט | 1. מחלוקת | 1. אסור |
המחלוקת:
ר' ירמיה – אסור,
רב אשי מתיר,
תשובה:
1. באיל בלי טיט – כלומר זה כמו אייל.
2. שם זה על גחלים ולא בתוך תנור, אז יותר סיכוי שיחתה.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.










