ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כז: במשנה – כח: במשנה)
א. משנה – כל היוצא מן העץ אין מדליקים בו (פתילה)[1], כי האש אינה דולקת יפה, חוץ מפשתן.
ב. טומאת אוהל –
באוהל קבע – האוהל עצמו לא נטמא מהמת שבתוכו.
באוהל ארעי – גם האוהל עצמו נטמא, בתנאי שעשוי מחומר שמוגדר כאוהל. את ההגדרה לומדים מהקש לאוהל מועד ("ויפרוש את האוהל על המשכן").
במשכן היו – 10 יריעות שש (פשתן), 11 יריעות עיזים, עורות אלים מאודמים ועורות תחשים. ולכן:
לא טמא:
- קרשים
קשה – הרי האהל עשוי גם מקרשים? תשובה – "ועשית קרשים למשכן".
טמאים:
- פשתן (יריעות שש).
(אך לא צריך שזור וכפול שש, כי יש ריבוי בפרשיית טומאת אהל - "אהל" "אהל").
- עורות של בהמה טהורה (עורות אילים).
לגמרא ברור שזה מטמא, כי ר"א מתלבט לגבי בהמה טמאה, משמע שבטהורה כן.
קשה – "ועשית מכסה לאהל" (כמו בקרשים)
תשובה – יש הקש בין הכיסויים השונים "ונשאו את יריעות המשכן ואת אוהל מועד, מכסהו ומכסה התחש אשר עליו".
- בהמשך הגמרא - נוצות עיזים (יריעות עיזים).
מחלוקת - עורות בהמה טמאה.
- לימוד מהתחש – תלוי האם היה בהמה טמאה:
a. ר"א מתלבט בזה (לפי רב אדא ב"א),
b. רב יוסף – ודאי שהיה בהמה טהורה,
שהרי בברייתא – "לא הוכשרו למלאכת שמיים אלא עור בהמה טהורה בלבד" – וזה מה שבא ללמד!
[c. ר' אבא – ודאי שהיה טמא,
שהרי ר' נחמיה אמר בברייתא שהיה מנומר כמו "תלא אילן" (ממשפחת החתולים). דחייה – הכוונה שהוא כמותו רק לעניין גיוון הצבעים. ]
- רבא – נטמא,
נלמד בהצד השווה מזה שבנגעים ובשרץ לא חילקנו בין עור בהמה טמאה לטהורה.
בטומאת נגעים לומד מ "והַבֶּגֶד, כִּי-יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת, בְּבֶגֶד צֶמר... אוֹ בְעוֹר"
פירכא – נטמא כבר בחוטים (שתי וערב),
בשרץ לומד מ"וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא, מִכָּל כְּלִי עֵץ אוֹ בֶגֶד או עוֹר אוֹ שָׂק"
פירכא – מטמא בכעדשה.
דחייה – שניהם נטמא בפחות מכזית (שרץ – עדשה, צרעת – גריס, מת – כזית).
- רבא מברניש – נטמא,
קל וחומר מנוצת עיזים.
נוצת עיזים לא נטמאת בנגעים (לרוב הדעות בדף כו זה רק בצמר ופשתים ועור),
עור – כן, קל וחומר שייטמא כאוהל המת.
(כח: 4+)
ג. נספחים
A. "לא הוכשרו למלאכת שמיים אלא עור בהמה טהורה בלבד",
לרב יוסף כאמור בא ללמד שהתחש היה מבהמה טמאה, ובהמה טמאה לא נטמא באוהל.
לפי המטמאים, מה בא ללמד? שרצועות התפילין מבהמה טהורה (כל שאר חלקי התפילין שבאים מבהמה טהורה כבר נלמד מהלכה למשה מסיני.
(כח: שליש)
B. תחש
ר"מ – בריה בפני עצמה, או חיה או בהמה, עם קרן אחת במצחו.
מכאן ניתן לפשוט שהיה טהור (אך לא האם הוא בהמה או חיה):
וכיון שגם אדם הראשון הקריב שור (בהמה) עם קרן אחת (דרשת רב יהודה "מקרן"),
וגם יש חיה טהורה בשם קרש עם קרן אחת.
[1] נשים לב שבדפים האחרונים ראינו: כל היוצא מן העץ: 1. אין מדליקים בו (שרף עצי הקטף). 2 אינו מקבל טומאה חוץ מפשתן. ועכשיו – 3. אין מדליקים בו (כפתילה). 4. אינו מקבל טומאת אוהלים, חוץ מפשתן.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








