ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כז: במשנה – כח: במשנה)
א. משנה – כל היוצא מן העץ אין מדליקים בו (פתילה)[1], כי האש אינה דולקת יפה, חוץ מפשתן.
ב. טומאת אוהל –
באוהל קבע – האוהל עצמו לא נטמא מהמת שבתוכו.
באוהל ארעי – גם האוהל עצמו נטמא, בתנאי שעשוי מחומר שמוגדר כאוהל. את ההגדרה לומדים מהקש לאוהל מועד ("ויפרוש את האוהל על המשכן").
במשכן היו – 10 יריעות שש (פשתן), 11 יריעות עיזים, עורות אלים מאודמים ועורות תחשים. ולכן:
לא טמא:
- קרשים
קשה – הרי האהל עשוי גם מקרשים? תשובה – "ועשית קרשים למשכן".
טמאים:
- פשתן (יריעות שש).
(אך לא צריך שזור וכפול שש, כי יש ריבוי בפרשיית טומאת אהל - "אהל" "אהל").
- עורות של בהמה טהורה (עורות אילים).
לגמרא ברור שזה מטמא, כי ר"א מתלבט לגבי בהמה טמאה, משמע שבטהורה כן.
קשה – "ועשית מכסה לאהל" (כמו בקרשים)
תשובה – יש הקש בין הכיסויים השונים "ונשאו את יריעות המשכן ואת אוהל מועד, מכסהו ומכסה התחש אשר עליו".
- בהמשך הגמרא - נוצות עיזים (יריעות עיזים).
מחלוקת - עורות בהמה טמאה.
- לימוד מהתחש – תלוי האם היה בהמה טמאה:
a. ר"א מתלבט בזה (לפי רב אדא ב"א),
b. רב יוסף – ודאי שהיה בהמה טהורה,
שהרי בברייתא – "לא הוכשרו למלאכת שמיים אלא עור בהמה טהורה בלבד" – וזה מה שבא ללמד!
[c. ר' אבא – ודאי שהיה טמא,
שהרי ר' נחמיה אמר בברייתא שהיה מנומר כמו "תלא אילן" (ממשפחת החתולים). דחייה – הכוונה שהוא כמותו רק לעניין גיוון הצבעים. ]
- רבא – נטמא,
נלמד בהצד השווה מזה שבנגעים ובשרץ לא חילקנו בין עור בהמה טמאה לטהורה.
בטומאת נגעים לומד מ "והַבֶּגֶד, כִּי-יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת, בְּבֶגֶד צֶמר... אוֹ בְעוֹר"
פירכא – נטמא כבר בחוטים (שתי וערב),
בשרץ לומד מ"וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא, מִכָּל כְּלִי עֵץ אוֹ בֶגֶד או עוֹר אוֹ שָׂק"
פירכא – מטמא בכעדשה.
דחייה – שניהם נטמא בפחות מכזית (שרץ – עדשה, צרעת – גריס, מת – כזית).
- רבא מברניש – נטמא,
קל וחומר מנוצת עיזים.
נוצת עיזים לא נטמאת בנגעים (לרוב הדעות בדף כו זה רק בצמר ופשתים ועור),
עור – כן, קל וחומר שייטמא כאוהל המת.
(כח: 4+)
ג. נספחים
A. "לא הוכשרו למלאכת שמיים אלא עור בהמה טהורה בלבד",
לרב יוסף כאמור בא ללמד שהתחש היה מבהמה טמאה, ובהמה טמאה לא נטמא באוהל.
לפי המטמאים, מה בא ללמד? שרצועות התפילין מבהמה טהורה (כל שאר חלקי התפילין שבאים מבהמה טהורה כבר נלמד מהלכה למשה מסיני.
(כח: שליש)
B. תחש
ר"מ – בריה בפני עצמה, או חיה או בהמה, עם קרן אחת במצחו.
מכאן ניתן לפשוט שהיה טהור (אך לא האם הוא בהמה או חיה):
וכיון שגם אדם הראשון הקריב שור (בהמה) עם קרן אחת (דרשת רב יהודה "מקרן"),
וגם יש חיה טהורה בשם קרש עם קרן אחת.
[1] נשים לב שבדפים האחרונים ראינו: כל היוצא מן העץ: 1. אין מדליקים בו (שרף עצי הקטף). 2 אינו מקבל טומאה חוץ מפשתן. ועכשיו – 3. אין מדליקים בו (כפתילה). 4. אינו מקבל טומאת אוהלים, חוץ מפשתן.
רבנים בבית המדרש
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
