ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
התלמידים שהיו בכתה הגבוהה, והם כבני ארבע עשרה, ספגו כבר לתוכם מדה גדושה של גמרא, ורק מדה מחוקה עברית. שקדתי להנחיל להם את הסגנון העברי ולמדתי אותם גם את השירה העברית החדשה ובתוכה השיר "קוצו של יוד" 1 . באמת היתה זאת העזה גדולה בימים ההם ללמד לתלמידים בפתח תקוה שירי יל"ג בכלל ואת שירו "קוצו של יוד" בפרט. אבל הנה ידעתי, שתלמידים אלה לא יניחו את ידם ממנו, והקדמתי אני ללמדו ולהסביר להם את תורת הגט בכלל ואת סילופו במיטב השירה של יל"ג בפרט. ואף סיפרתי להם מה שגרם שיר זה למשכילי וילנה אחרי שנדפס תחילה באחד המאספים. ואמנם השיעור הצליח מכל הבחינות והתלמידים יצאו שמחים וטובי לב. אך למחרת אותו היום באו אלי ל"נצח ישראל" שני זקנים, נכבדי פתח תקוה, ובקשו לדבר אתי על מעשה זה: "הנה שמענו לתמהון לבב את נכדינו משננים על פה אותו השיר "קוצו של יוד" של יל"ג ונפלאת היא בעינינו, שכבודו מצא לנכון ללמד ולשנן לבנינו נכדינו תורה טריפה זו של יל"ג הפושע!". אף אני קמתי ושאלתי אותם מפורש: "השאלתם את נכדיכם אלה כיצד באמת למדתי אותם שירה-קינה זו ומה הקדמתי לה? ואף גם זאת: במה סיימתיה לפניהם?" – "לא אדוני", ענוני. "ובכן", אמרתי להם, "אספרה נא אני לכם כיצד היה הדבר ותבינו לאשורי מה הביאני לכך. והוא הדבר:
קינה-שירה זו הרי מפורסמת ביותר מכל שירי יל"ג. וידוע ידעתי, שאת המים המרים המאררים האלה הלא ישתו תלמידים אלה באחד הימים גם מאליהם והיו להם לסם-רע; אמרתי אני אל לבי, הנה מה טוב, כי אני בעצמי אשקה אותם תחילה תרעלה זו בכוסי אני ולא תהיה להם עוד למפגע. ולא עוד אלא כי תהיה להם גם לדוגמה לשכמותה וידעו שאף על פי שמצד כל סגנונה ושנונה כאילו מתוקה היא והקורא נמשך אחריה כמים, אכל באמת מוות בה.
[את הסיפור שיובא להלן, שמע הרב מימון מפי הראי"ה קוק, כפי שמעיד בסופו].
כי הנה ראו נא, אמרתי לתלמידי, מהביל זה לקח לו לנושא ה"קוץ" שלו את אחד הרבנים הגדולים שבדור, רבי זכריה שמו, וזכור האיש לטוב בפי כל, וערך לו מחזה מעציב למען השפיל על ידו את כל הרבנים בני דורו ואף את הדורות שלפניו ולפני פניו. אבל הנה מצד החוק והמשפט הרי זו היא גדולתם וזו היא כל תפארת רוחם של כל הרבנים בישראל מימות עולם, שהם עומדים תמיד על משמר התורה והמצוה, החוק והמשפט, לשמור עליהם מכל נגע ופגע רע, והן הן גדולותיו והן הן נוראותיו של עמנו, עם עולם מעולם ועד עולם!
ואולם לא היה עוד יום שמחה בוילנה, ירושלים של ליטה, כאותו היום שהגיע אליהם שיר זה. הלא זה היום שקיוו לו מורי ותלמידי "בית מדרש הרבנים מטעם הממשלה", וכל כוונתם לנצח בו את הרבנים "הקנאים החשוכים". לפיכך נמנו וגמרו לחוג את היום הזה ב"נשף חשק", שבו יתוועדו כל משכילי וילנה ופרווריה גם יחד להריע על הנצחון הזה! קראו עצרה וקבעו ליל מוצאי שבת קודש לנשף נצחון זה. ואף ישבו על מדוכה לרשום יחד את כל משכילי העיר לבל יחסר אף אחד מהם, ולא עוד אלא כל מי שנתנו בו עיניהם הזמינוהו לשמחת נצחון זה. וכך נזכרו גם ב"עם הארץ" אחד ידוע שנעשה עשיר גדול באותו הזמן והזמינוהו גם הוא. בראש רשימה זו העמידו, כמובן, את ראשי וטובי העיר ובראש כולם את ר' שמואל יוסף פין, שהיה חכם ועשיר ופרנס העיר כאחד. ונמנה אף הוא בין הסופרים הגדולים בימים ההם.
בבוא השמש עם הרשימה לרש"י פין, בדק אותה מראשה לסופה ומצא בה גם אותו "עם הארץ" ויחר אפו מאוד. הוא גמר אומר בלבו להפוך להם אותו ה"נשף חשק" לחרדה גדולה! אף הוא התכוון לבוא אל הנשף אחרי שכל המשכילים יתאספו יחד, למען תהיה כל "החרדה" שלמה כולה. בבואו מצא כבר את כל המשכילים נועדים כאחד ובתוכם גם אותו "עם הארץ" העשיר. כולם קמו מפני כבודו של רש"י פין וביקשו אותו לשבת בראש. ואולם הוא פנה מיד לאותו העשיר ואמר לו: "דבר לי אליך השר!". העשיר "המשכיל" שמח מאד שנזקק לו איש כרש"י פין, ונכנס אתו חדר בחדר. אמד לו פין: "חביבי! זקוק אני כיום לגמ"ח לימים אחדים בסכום גדול של עשרת אלפים רובל. וסמוך אני בך, כי יש לאל ידך לעשות לי את הדבר הזה". – "כן, אדוני, בכבוד גדול אוכל לשמחתי לשרתך", והוציא מיד המחאה על סכום זה והושיטה לו. רש"י פין קיבלה בתודה וכתב לו מיד שובר על כך: קבלתי מכבוד... סך וחתם שמו: שמואל יוסף פן (בלי יוד). אותו המלווה ראה את השובר ומצא ש'פן' חסר יוד. תמה ואמר: "כבודו הגדול שכח, כנראה, את היוד הקטן". פין חכה למוצא פיו וענה ואמר: "חלילה לי לשכוח את היוד אף כי קטן הוא, אבל הנה בכוונה השמטתיו: הרי יוד קט זה אינו בא אלא במקום החיריק ביידיש, ואנחנו הן משכילים עברים אנו ויודעי "נקודות שחורות" ולא נאה ולא יאה לנו להשתמש באותיות במקומן של נקודות שחורות". – "אם כך הוא הדבר", ענה העשיר, "מוטב לי לא לקחת כל קבלה מכבודו ולא יהי שוברה ניכר מתוכה". – "לא אוכל לקחת מכבודו גמ"ח בלי קבלה כלל", ענה רש"י פין, "רק מבלי עולם יעשו כזאת ולא אנשים "סוחרים ומשכילים" כמונו! ואדרבה נגש נא יחד אל השלחן ונשאל "משכילי עולם" שלנו ונשמע מה בפיהם".
נגשו שניהם אל השולחן ורש"י פין התחיל לפרש לפניהם דבריו בהרחבה רבה כדרכו. תמהו המשכילים איש אל רעהו ויאמרו כאיש אחד: "למה ידבר אדוננו כדברים האלה והצדק עם חברנו המשכיל הסוחר. כי הנה 'פן', בלי יוד, אפשר לקרוא גם פאן גם פן (בסגול) וכיוצא באלה השמות!" זקף רש"י פין את קומתו היפה לעומתם וקרא: "ובכן, אדוני, למה נאספתם פה הערב לחוג את נצחונכם על אותו הרב שפסל אותו הגט שנכתב בו השם "הלל" בלי יוד, הרי בלי נקוד אפשר גם לקרוא "הלל" (בפתח). וכמו ששם "חנוכה" כשם איש פרטי נמצא הרבה אצל אחינו הספרדים, כך אפשר גם השם "הלל" בכל דרכי הניקוד שלנו. ואם בדיני ממונות כך, על אחת כמה וכמה בדיני אישות שהמה דיני נפשות ממש!"
חפרו פניהם של המשכילים ובושו, אף נשמטו מן השולחן אחד אחד ועטו בגדיהם ועזבו את האולם כולם, וכך נשבת אותו הנשף-חשק בלילה הוא! כך ספר לי מרן הרב קוק, זכר צדיק לברכה! ובכן, אמרתי לתלמידים, הלא תראו שאף על פי שמשורר גדול היה זה יל"ג אבל "עם הארץ" גמור בדיני המשפט בכלל ובדין הגט בפרט, שכל דקדוקיו ופרטיו הלכות גדולות תלויות בהם
^ 1.שיר זה נכתב ע"י יהודה ליב גורדון [=יל"ג], והוא מספר על אברך צעיר וחלוש, הנוסע למדינות הים כדי למצוא פרנסה לו ולאשתו, אך הוא נכשל ונעלם. איש אחר, נאור ומצליח, מנסה לבוא לעזרה וגם חפץ בה ומשיג אפילו את הבעל ומוציא ממנו גט, אבל הרב הקפדן מגלה כי שמו נכתב בכתיב חסר, ופוסל את הגט. וכך האשה נדונה לחיי עגינות ועוני עד סוף ימיה. כנראה שכוונתו של יל"ג הייתה לתקוף את הגאון ר' יוסף זכריה שטרן, קרוב-משפחתו של מרן הראי"ה. השיר נכתב בשנת תרל"ח, עת היה הראי"ה כבן שלוש-עשרה שנה. (הערת המערכת).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








