ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
בליטא שלפני כ150 שנה ייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט את מה שכונה אחר-כך תנועת המוסר. אחד הערכים שהוא שם מעל כל ערך אחר כמעט היה הצורך של כל יהודי להיות רגיש לכאבו, לאמונתו ולצרכיו של הזולת. תנועת המוסר השפיעה השפעה גדולה על החיים היהודיים בליטא, ובעיקר על רוב הישיבות הליטאיות, עד מלחמת העולם השנייה. לדאבון הלב, כמו רוב רובה של יהדות ליטא, גם תנועת המוסר לא שרדה את המלחמה. יש ישיבות שעדיין משלמות מס שפתיים לערכים ולטקסטים של תנועת המוסר, אך בעולם היהודי היום, בפועל, השפעתה מועטה עד אפסית. כמה חבל!
אמנם איננו נוהגים באלימות זה כלפי זה, על אף שגם המגמה הזאת בעלייה, למרבה הצער, אבל אנחנו חסרי רגישות ונטולי אהדה כלפי אנשים אחרים. חז"ל אמרו שאפילו צדקה לעניים צריך לתת מתוך רגישות וכבוד. התיעוש של הצדקה היום יוצר הפרדה איומה בין התורם לנתרם, מונע קשר אנושי ומוליד אטימות מפחידה לנושא כולו.
מסיבות שונות, שלא אלאה אתכם בהן, מצאתי את עצמי במטוס של לופטהנזה מתל-אביב לפרנקפורט שעל נהר המיין בשבוע שחלף. לא טסתי בחברת לופטהנזה לפני כן ומעולם לא ביקרתי בגרמניה - דעה קדומה אישית שלי. אבל מאחר שהייתי צריך להגיע לשיקגו ביום ההוא בשעה מסוימת, וטיסת הקישור היחידה שהתאימה ללוח הזמנים שלי היתה דרך פרנקפורט, מצאתי את עצמי יושב במטוס של לופטהנזה. כשהמטוס המריא והדייל קרא את ההודעות הקבועות על הגשת המזון במערכת הכריזה של המטוס, נדהמתי לשמוע שלא מוגש בשר חזיר בטיסות מתל אביב או אליה. הרגשתי שזאת הצהרת מדיניות רגישה שלוקחת בחשבון את הרגישויות של הנוסעים היהודים והמוסלמים, שהם רוב הנוסעים בין תל אביב לפרנקפורט. אולי ההיסטוריה של גרמניה של לפני 70 שנה עדיין מעיקה על הנפש הגרמנית והופכת אותה לרגישה יותר כלפי הזולת. אני בהחלט מקווה שזה נכון.
חבר שלי שעלה לישראל לא מזמן שאל אותי אם כל הנהגים הישראלים תוקפניים וחסרי נימוס. השבתי לו שאסור להכליל, אבל אין ספק שאנשים שהם פחות נרקיסיסטים ותוקפניים, שרגישים יותר לצורכי האנשים שסביבם, הם נהגים הרבה יותר שפויים והרבה פחות מסוכנים. באופן כללי, מנה נאה של רגישות תחולל פלאים באווירה ובמצב הרוח של החברה שלנו.
רגישות לזולת יוצרת תחושת סולידריות וקהילה. סולידריות אין פירושה הסתגלות. התלמוד מתייחס לזכות להחזיק בהשקפות שונות כדבר קדוש. בגלל זה התלמוד גם מדגיש שנקודת המבט של האדם האחר צריכה להילקח בחשבון ואסור לפסול אותה על הסף. בית שמאי ובית הלל היו חלוקים ביותר מ-312 עניינים. על אף שבית הלל היה גדול יותר ובעל סמכות גדולה יותר, הוא תמיד היה רגיש לדעות, לפסיקות ולרגשות של בית שמאי. במקרים רבים בית הלל נסוג מדעתו לטובת אחד מרבני בית שמאי, כשהוא הבין שמדובר בעיקרון שבית שמאי לא יכול ולא רוצה לוותר עליו. לכן התלמוד אומר שגם דברי בית הלל וגם דברי בית שמאי הם דברי אלקים חיים.
במסע החיים של היחיד ושל החברה, הרגישות היא השמן שמניע את הגלגלים בצורה חלקה ונעימה יותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
