ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מצוות התלויות בארץ
- תרומות ומעשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל טוב
"זכין לאדם שלא בפניו"
הואיל ואין אנו יכולים לדאוג שהקונה (בעניננו - אגודת הצדקה או העני) יהיה בשווקים ויקנה את המעשר עני מידנו, אנו נצרכים לדין זכין לאדם שלא בפניו כדי להקנות להם את המעשר עני. ולשם כך יכול המקנה להקנות (בקניין שיבואר להלן) את המעשר עני לעניים מדין זכין לאדם שלא בפניו.
לכאורה, די היה בכך שהמשגיח (שהוא שליחו של המקנה) יקח סודר ממאן דהוא ויגביהו ע"מ לקנותו ויקנה את המעשר עני לאגודת הצדקה בקנין חליפין, אך הדין הוא שאין מעשר עני נקנה בקנין חליפין (הואיל וקנין חליפין הוא כמכירה ומעשר עני מצוותו בנתינה). לכן נמצא הפתרון בכך שהמעשר עני יוקנה בקנין אגב קרקע. וכדלהלן.
"קניין אגב"
ענינו הוא כך, הרוצה לקנות מחברו קרקע ומטלטלים, די בכך שיעשה קנין בקרקע ואגב זה יקנה גם את המטלטלים אע"פ שלא ביצע בהם קניין נוסף ואע"פ שאינם נמצאים על הקרקע שבה זכה.
לכאורה צריך היה בעל הבית (הסיטונאי) להשכיר כל פעם קרקע בחנותו לאגודת הצדקה ואגב כך להקנות את המעשר עני לאגודת הצדקה, אך היות ואין הסיטונאים מצויים ומבינים בדינים אלו אנו מסתמכים על דעת המקילים שיכול השליח להקנות מטלטלים של המשלח אגב הקנית הקרקע שלו עצמו. וזהו חידוש נוסף בקניין אגב שיכול שליח להשכיר קרקע שלו לאדם אחר ואגב כך יזכה אותו אדם במטלטלין של אדם שלישי.
ובעניננו המשגיח משכיר לקונה (אגודת הצדקה) קרקע בתשלום (מטבע ששוה פרוטה לכה"פ) שהוא מקבל מאדם אחר, ואגב הקנית הקרקע מקנה המשגיח (שהוא שליחו של בעל החנות) לאגודת הצדקה את המעשר עני.
מעתה ברור מעשה המשגיח, שלאחר שהפריש וקבע מקום למעשר עני בצד דרום הוא מקבל תשלום ממשגיח אחר (או כל יהודי הנמצא בחנות ומבין את הענין פרט לבע"ב או בא כוחו - ופרט לקטן) ומשכיר בקנין כסף לשעה ד' טפחים על ד' טפחים בכניסה לדירתו לאגודת הצדקה ואגב כך מקנה (בשליחות בעל החנות) לאגודת הצדקה את המעשר עני.
הערה : במקום שאין משגיח נוסף או אדם אחר שיתן פרוטה למשגיח עבור שכירות לשעה ישנה אפשרות שהמשגיח יקבל פיקדון מראש מאגודת הצדקה (או מאדם אחר לטובת אגודת הצדקה) ובכל פעם שרוצה להקנות את המעשר עני בקנין אגב, יקח המשגיח שתי מטבעות של 10 אגו' (עפ"י ערך הפרוטה כיום – למעלה מעשר אגו') ויקנה לאגודת הצדקה את הפירות בקנין אגב. במקרה זה אגודת הצדקה צריכה למנות את המשגיח לקחת כל פעם 20 אגו' לצורך ביצוע הקנין. הדבר נעשה כך : אגודת הצדקה ו/או המפקיד בשם אגודת הצדקה יפקידו בידי המשגיח סך מסויים והמפקיד יאמר (או יתכוין לכך) הריני מפקיד ברשות המשגיח הרב ... פיקדון עבור אגודת הצדקה... אחראי אגודת הצדקה יתן רשות למשגיח לקחת מתוך הפיקדון של אגודת הצדקה הנמצאת ברשות המשגיח דמי שכירות בסך 20 אגו' בכל עת, ע"מ להקנות שכירות לשעה טפח על טפח בכניסה לביתו לצורך הקניית המעשר עני. לאחר אמירת נוסח ההפרשה (הרגיל), יקח המשגיח שתי מטבעות של 10 אגו' מהפיקדון שברשותו ויעשה בו קנין לעצמו ויאמר : (או יתכוין לכך) ע"י מטבע זו שאני קונה מהאחראי על אגודת הצדקה הרב ... מהפיקדון שישנו ברשותי, אני משכיר לשעה להרב הנ"ל טפח בכניסה לביתי ואגב זה יזכה הרב הנ"ל במעשר עני של חנות זו לצורך עניים.
לסיכום: קנין הכסף (נתינת/קנין המטבע) הוא כדי להשכיר קרקע לאגודת הצדקה כדי להקנות את המעשר עני בקנין אגב.
כללי הפרשת מעשר עני
שנת תשע"א הבעל"ט הינה שנת מעשר עני. בירקות מתחילים להפריש מעשר עני מיד עם לקיטתם אחרי ראש השנה.
יש לזכור שמעשר עני אנו מפרישים כרגיל (כלומר בנוסח אנו אומרים ומעשר עני בדרומם של הפירות, ולמעשה מוסיפים תנאי ואם צריך מעשר שני וכו').
כל מה שמוסבר להלן הינו בעיקר הקנאת המעשר עני שהפרשנו והפיצוי של הכסף או הפירות עבור הסכמת העני למכירת המעשר עני ע"י בעלי העסקים.
1. מכל המקומות שאליהם יגיע טבל ודאי וסודרה נתינת המעשר עני, לאחר הפרשת התרו"מ הרגילה ואמירת הנוסח הרגיל תבוצע ההקנאה.
ההקנאה תבוצע בצורה הבאה:
בעל החנות/סיטונאות/בית אריזה ימנה בכתב את המשגיח לשליח להקנות את המעשר עני לאגודת הצדקה (טופס הרשאה מס' 1).
המשגיח יקבל תשלום (לפחות 20 אגו') מאדם אחר (שאינו שליחו של בעל החנות) ויאמר: תמורת תשלום זה אני משכיר לשעה ד' על ד' טפחים בכניסה לדירתי לאגודת הצדקה, ואגב זה יקנו את המע"ע של חנות פלונית. כנ"ל, ישנה אפשרות שהמשגיח יחזיק ברשותו מאגר מטבעות של אגודת הצדקה ויעשה בכל פעם קנין לעצמו של שתי מטבעות בסך 20 אגו' ועי"ז ישכיר לאגודת הצדקה לשעה ד' על ד' טפחים בכניסה לדירתו ואגב כך אגודת הצדקה תיקנה גם את פירות המעשר עני. לאחר שהמשגיח השתמש בכל המטבעות של הפיקדון, יכול להקנות ע"י אדם אחר את המטבעות בחזרה לאגודת הצדקה וכך יוכל להמשיך בעשיית הקנין בכל פעם.
2. לאחר מכן (בהסכמת העניים- טופס הרשאה מס' 2) נשאר המעשר עני ברשות בעל החנות תמורת הפיצוי כדלהלן:
אגודת הצדקה תגיע לבית האריזה או לסיטונאות או לחנות ותיקח את הפיצוי כמוסכם. הסחורה תחולק באחריות אגודת הצדקה.
במידה ויהיה בית אריזה או סיטונאות שיעדיפו לתת כסף כפיצוי על המעשר עני הכסף יגבה ע"י אגודת הצדקה, למטרות הנ"ל ישירות, דהיינו חלוקת מזון לעניים.
מכירי עניים
במקומות רבים נוהגים להסתמך על דין מכירי עניים, שענינו הוא כי הרגיל לתת כל מתנותיו לאותו עני או לאותה אגודת צדקה, הרי שהם קונים את המעשר עני גם בלי ביצוע ההקנאה בפועל. ע"מ להיות נחשב כרגיל לתת כל מתנותיו לאותו עני או אגודת הצדקה, יש לבצע את ההקנאה בג' פעמים הראשונות שמפריש ולהקנות את המעשר עני לאותו עני או אגודת הצדקה ולאחר מכן בהפרשות הבאות יכול להפריש כרגיל גם מבלי ביצוע ההקנאה ולומר שפירות המעשר עני קנויים לאותו עני או אגודת הצדקה.
הכנס הכ"ב למצוות התלויות בארץ חיוב נתינת מעשר עני מפירות וירקות בשוק
מתוך הכנס השנתי הכ"ב למצוות התלויות בארץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
