ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
לפעמים אני מרגיש שאשתי לא ממש מכבדת אותי. אינני רודף כבוד, אך מפריע לי כשאני מרגיש שאין לה סבלנות אלי. אני מדבר אליה בנועם וברכות, אך היא מגיבה כאילו בקוצר רוח. יעצו לי שלא לכפות עליה החלטות, ולתת לה חופש פעולה. אבל המצב נראה לי רק הידרדר. אח"כ יעץ לי מישהו דוקא להחליט במקומה. אבל אני מרגיש שאני חונק אותה.
תשובה:
התיאור שלך על האוירה ומערכת היחסים בינך לבין אשתך, נוגע בכמה וכמה כללים יסודיים בחיי נישואין. ראש לכל, צריך לחשוב, מהי מערכת הציפיות של בעל מאשתו, ומהן הציפיות של אשה מבעלה. אתה כותב שאשתך אינה מכבדת אותך. זוהי ציפיה שלך, ציפיה מוצדקת, שאשתך תכבד אותך. אבל במקביל, הנך חייב לבדוק מה אשתך מצפה ממך. ההגיון אומר, שאם אינך ממלא את ציפיותיה, יתכן מאד שהתוצאה תהיה, פגיעה בכבודך. מה אשה מצפה מבעלה? באמת, בדיוק ההיפך ממה שנטייתך היא לעשות. כתבת שקיבלת עצה אחת, לא לכפות עליה. ועצה הפוכה, להחליט במקומה. לבך נוטה לעצה הראשונה אך היא לא הועילה. כנראה שהציפיה שלה, היא בכיוון אחר.
אם כן, נעשה קצת סדר. ודאי שאסור לבעל לכפות על אשתו במאומה. אבל מכאן ועד האמירה שלך "לתת לה חופש פעולה", המרחק רב. תפקידו של בעל משפחה הוא, לנווט את בני המשפחה, להצביע על הדרך הנכונה, ולסייע להם לקבל את ההחלטות הנכונות. לא בכפיה אלא בהסברה ובשכנוע . ואם רואה הבעל שדבריו אינם משכנעים, יבדוק את עצמו, אולי הוא חושב בצורה לא ישרה, ולכן דבריו אינן מתקבלים. גם אם לא נתקבלו דבריו, ישמח באשתו ובבני ביתו ויאמץ את החלטותיהם, למרות שהם סותרות את דעתו. זאת, כאשר מדובר בפרטים קטנים ובהחלטות שלא יגרם מהן נזק למשפחה. האם לנסוע לשבת עם חברים או לבית מלון, האם לתת את הרכב לילדים לצורך נסיעה או לא, אלו פרטים קטנים יחסית. ותלויים בעיקר בתקציב המשפחתי. בנוסף לעיקרון החינוכי. אולם, בנקודות מפתח, בצמתים חשובים של החיים, שם ודאי בעל חייב להשמיע דעתו, ולתת כיוון חשיבה גם לאשתו, ובודאי לילדיו. לא רק שאין בכך "חנק" משפחתי, יש בזה אושר גדול לאשה, כאשר היא יודעת שלידה ניצב בעל המוביל אותה בדרכי החיים.
חכמים (עירובין י"ג) מלמדים אותנו: "שלוש שנים נחלקו ב"ש וב"ה. הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלקים חיים הם, והלכה כבית הלל". מסבירים חכמים, שזכו בית הלל ונפסקה הלכה כמותן, מפני "שמביאים דבריהם ודברי בית שמאי ולא עוד, אלא שמקדימים דברי ב"ש לדבריהם". כאן מצביעים חכמים על הדרך לקבלת החלטות, כאשר יש דיון וחילוקי דעות בין שניים. בית שמאי התעלמו לגמרי מדעת בית הלל, ולא היו מביאים אותה כלל. לעומתם, בית הלל, כאשר היו פוסקים הלכה, לא רק שלא התעלמו מדברי ב"ש, אלא אף הקדימו את דברי ב"ש לדבריהם, ואח"כ פסקו שלא כב"ש. גם בעל, בביתו במשפחתו, חייב להאזין ולשמוע לדברי אשתו, מתוך הערכה ואהבה. אולם בשאלות עקרוניות ומהותיות, להסביר בנחת, שצריך אחד בבית המחליט, וזה תפקידו ואחריותו של הבעל.
אם כן, לחלוטין אין בכך מהלך "חונק" כלפי אשתך, אלא מהלך בריא מתוך מבנה נכון של הבית. הרווח הצדדי יהיה, שתרגיש שאשתך מכבדת אותך ורואה בך מנהיג המשפחה.
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
44 - להציב גבולות לבעל!
45 - אשתי לא מכבדת אותי!
46 - להמליץ על גירושין?
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
