ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- מותר ליהנות מהחיים?
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
פרישות בהנאות הוא אשר אמרנו שלא ליהנות בענייני העולם הנאות מיותרות, מגרו ת, אלא לפי הצורך, וזה כולל הנאות של מאכלים, הנאות של התהדרות במלבושים, בבילויים שונים, והנאות בתחום הצניעות, בעניינים שבינו לבינה. בכל אלו נדרשת הפרישות מההפרזה, נדרשת השמירה על הגבול בין הנצרך ובין המיותר. לכוון את ההנאות לזמנים שבהם העונג הוא מצווה כשבתות וימים טובים ומסיבות של מצווה. הפרישות בדינים היא להדר במצוות, להחמיר ולחוש אפילו לדבר יחיד. במחלוקת אם טעמו נראה, אפילו אין הלכה כמותו. כמובן, בתנאי שהחומרה לא תיהפך לקולא. להחמיר בספקות - אפילו במקום שאפשר להקל בהם. כבר ביארו לנו חז"ל מאמר יחזקאל שאמר: "הנה נפשי לא מטומאה", והכוונה שלא אכלתי מבהמה שהיתה עליה שאלה אם כשרה אם טריפה והורה בה חכם, ואעפ"י שהורה להיתר, אבל כיוון שנפל בה ספק נמנעתי מלאכול ממנה, ולא אכלתי מבהמה שמיהרו לשחוט אותה מפני שהיתה מסוכנת וחששו שמא תמות, ואעפ"י שהיא מותרת באכילה, בכל זאת החמרתי על עצמי להתרחק מן האיסור. וכן אמר מר עוקבא: אבי אחר אכילת בשר היה ממתין מעת לעת, כלומר 24 שעות, ולא אכל עד אז גבינה. ואילו אני לגבי אבי כחומץ בן יין, שאני ממתין בין בשר לחלב רק סעודה אחת. ואעפ"י שאין הלכה שצריך לחכות זמן כה רב, אך אביו היה מחמיר על עצמו. ומזה יש ללמוד שכדי להחמיר צריך להיות במדרגה מתאימה, ולא כל אדם יחקה את המחמירים ויעשה כמותם מבלי שהוא מתאים לכך. ולכן מר עוקרבא לא מנהג כאביו בזה כי הוא הרגיש אינו במדרגה כזו.
אם אדם נוהג בפרישות ובחומרות יתירות והוא אינו במדרגה כזו, יש לחשוש שיש בזה יותר יהירות מאשר הידור אמיתי. למדרגת הפרישות צריך לעלות באופן אמיתי ושלם ולא בדברים חיצוניים מסוימים בלבד, וכאשר אדם מתקדם בהדרגה ולא רק פורש מהנאות ומתרחק מאיסורים, אלא מתמלא בתוכן רוחני, מתמלא באהבת ה', באהבת התורה והמצוות, ולא חסרות לו ההנאות הגשמיות, זוהי הפרישות הראויה. החלק השלישי של הפרישות הוא בהתנהגות: לפרוש מחברה שאינה מתאימה, ואין הכוונה להיות מנותק מהעולם, כי לעולם תהיה דעתו של אדם מעורבת עם הבריות אלא להתחבר עם הטובים כפי הצורך בלימוד ובמעשים טובים. הכלל: מידת הפרישות הנכונה נבחנת אם היא אינה מחלישה את כוחות הנפש הטובים אזי סימן שהיא טובה, אבל אם היא מחלישה את כח הרצון אין זו פרישות נכונה.
מותר ליהנות מהחיים? (4)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
1 - 28. סוגי הפרישות
2 - 29. פרישות מביאה לטהרה
3 - 26. בביאור מידת הפרישות
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
