ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
האבל והצער על חורבן הבית בא לידי ביטוי, והצער מהול בגעגועים ובתקוות ובציפייה עמוקה וגדולה לבניין בית-המקדש, לבניין בית לד' בהר המוריה, בית מיוחד להשראת השכינה בישראל.
הקשיים הגדולים העומדים בדרך להשגת השאיפה הגדולה הזו אינם מחלישים את האמונה, את הביטחון שהשאיפה הזו תתקיים, ואנו מקווים שהדבר יהיה בקרוב.
על זה אנו מתפללים כמה פעמים בכל יום: "יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שיבנה בית-המקדש במהרה בימינו".
חמישה דברים אירעו את אבותינו בתשעה באב, ואחד מהם הוא שנגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ בגלל חטא המרגלים. חטא המרגלים היה הוצאת דיבה על הארץ, "ארץ אוכלת יושביה". ותיקון חטא המרגלים הוא בראיית מעלותיה של ארץ-ישראל ובסיפור בשבחה של ארץ-ישראל.
מי שאומר שקשה לחיות בארץ בגלל בעיות הביטחון, השרות הארוך בצה"ל, המילואים, הטרור - חוטא בחטא המרגלים.
מי שאומר שאי-אפשר לחיות בארץ בגלל המיסים הגבוהים, מס הכנסה, מס ערך מוסף, בגלל הביורוקרטיה, האבטלה, חוטא בחטא המרגלים.
ואל יאמר אדם: הרי הביקורת הזו אמיתית, זהו המצב לאשורו. קשה לגור בארץ, קל יותר לגור בחוץ-לארץ : בצרפת, באמריקה, בקנדה. זו עובדה אמיתית.
גם המרגלים סיפרו את העובדות, את האמת, וזה היה חטאם, שסיפרו עובדות רעות על ארץ-ישראל. על ארץ-ישראל צריך לדבר רק טובות, ולא רק שצריך לדבר טובות, צריך גם לראות בה רק טובות, כמו שראו יהושע וכלב ואמרו: "טובה הארץ מאד מאד".
גם הם ראו בדיוק את מה שראו המרגלים, אבל אהבתם את הארץ ואמונתם השלמה בד' גרמה שהם ראו את הטוב שבה.
אם נראה את מעלותיה של ארץ-ישראל, ארץ אבותינו, את ערכה הרוחני-האלקי;
אם נרגיש את עצמנו מאושרים לחיות בה כמו שהיא, מאושרים לחיות בתוך בני-ישראל, ללא שלטון זר עלינו ועליה;
החובות המוטלים עלינו כאן אהובים עלינו, הם לא חובות הם זכויות;
לשרת בצבא זה לא עול - זו זכות לשמור על העם ועל הארץ;
עול המיסים אינו עול אלא זכות; להשתתף במאמץ העלייה, הקליטה, הפיתוח והבנייה של ארץ-ישראל;
בגישה כזו נתקן את חטא המרגלים שגרם לאבותינו ולנו לדחות את הכניסה ל ארץ-ישראל.
נכון, מה שאפשר לתקן, צריך לתקן. אבל צריך לראות את כל המציאות בעין טובה, בעין חיובית. מבט כזה מביא לתחושה של חיים מאושרים בארץ-ישראל, של חיים מלאי יצירה, מלאי תוכן, מלאי שמחת חיים.
מבט כזה ותחושות כאלה יהוו כח-משיכה לאחינו בני-ישראל שבחוץ-לארץ. גם הם ירצו לזכות באושר של החיים בארץ-ישראל. ביצירת אווירה כזו תתחדש העלייה, תתמעט הירידה.
אין במבט הזה התעלמות מהבעיות, אלא התעלות והתרוממות לראות העיקר, החיובי והטוב. כי אכן "טובה הארץ מאד מאד".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
