ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
והנה מתחילה הוכנו ב' הכחות הכלליות בשני השבטים שהוכנו למלוך בישראל, אפרים ויהודה. וכמו בתחילה, מעשי אבות סימן לבנים, יוסף היה המשביר... והחיה את יעקב ובניו בחיי החומר... ויהודה מיוחד לכח ישראל המיוחד... והנה תכלית בחירת מלכות בית דוד היה שיהיו ב' הכחות נכללים כאחד,... היה הכל מאוחד בכח אחד על ידי עץ יהודה שהיה כולל גם כן כוחו של יוסף... וע"י קיבוץ ב' הכחות יחדיו היו שניהם מתעלים...[המספד בירושלים].
חודשיים בלבד עברו למן היום בו הציג מרן הרב את כף רגלו על אדמתה של ארצנו הקדושה, וכבר סבבה לפתחו ההשגחה העליונה את אחד מיני רבים מהנושאים הרגישים שעוד יובאו להכרעתו כרבם של ישראל.
בימי בין המצרים של שנת תרס"ד, בשלהי חודש תמוז, הלך לעולמו קברניטה הצעיר של הספינה הציונית, ובניה של יפו בקשו את רבם ליטול חלק פעיל בעצרת האבל לזכרו של מי שקנה לעצמו לימים את התואר "חוזה מדינת היהודים".
לא זו הבמה לפרט בה את הלבטים ההלכתיים הסבוכים בסוגיא זו. פתרונות יש בנמצא עבורם, אך הפתרונות האלו אין בכוחם לסול את המסילות להחלטה האם לעשות שימוש באותן נתיבות וליטול חלק בעצרת הזיכרון או להימנע ממנה. לשם כך צריך היה עיניים צופיות למרחוק ולב שומע לשפוט את הדברים גם לאורה של השעה על כל הכלול בה.
הרב החליט להופיע, והארץ רגשה.
הללו מיימינים והללו משמאילים, בני יפו הגאים ברבם הנערץ מחד ובני ירושלים התמהים על הנהגתו בקודש של הארי שעלה ובא זה עתה אל ארצם מאידך, איש לא החשה. ואפשר שמה שקרה פעמים רבות מידי, קרה גם עתה. קולה הצלול של התורה, תורתו הגדולה של הרב, נבלע בבליל הרחשים שאפפוהו ולא נשמע כפי שהיה ראוי לו להישמע, ומשום כך גם טרם נתן את פירותיו המקווים.
על שני שבטים נסבו דבריו של הרב, על שבט אפרים ועל שבט יהודה:
את שבט יהודה, מלכם של אחיו אשר נשלח לפני מחנהו של יעקב "להורות לפניו" ולהכשיר בתי מדרש, כולם מכירים. "היתה יהודה לקודשו", ואל נצר הקדושה הזו אל משיח בן דוד כולנו נושאים את עינינו.
לא עליו הרחיב מרן הרב בדבריו אלא על משנהו, משיח בן אפרים.
"וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי-הִפְרַנִי אֱלקִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי". אפרים, בנו השני של איש המלוכה הראשון שיצא מבני ישראל, מסמל יותר מכל את התמורות שעברו על ראשו של אביו הגדול. את הגלות והגאולה, את מסלול החתחתים ממעמקי בור הנחשים במדבר, דרך בית האסורים, ועד לבית המלוכה אל מעל לכיסאות יתר השרים. זהו בתמצית כוחה הנפלא של האמונה, היכולת להפוך גם את האפר הנותר מן השרפה, האוד המוצל מן האש, לכוח אדיר של צמיחה, לזרעים של פריון. אלה היודעים להפוך את הרע לטוב, ואת הקשיים הגדולים ביותר לברכה ולשגשוג, הם אנשי האמונה בני היכלו של משיח בן אפרים הראשונים לגאולה.אך אם בעבר התפרש האפר הזה כאפר האינקוויזיציה, אושוויץ ויתר רדיפות היהודים לאורך הדורות כולל בארצם, עיניו הצופיות של מרן הרב הוציאוהו אל המרחב. האפר הזה הוא גם האפר הרוחני, התחושה שכל האידיאלים הנעלים נשרפים וששאר הרוח כאילו עבר, נמוג ונגוז מן העולם.
וכך כתב הרב באורות התחיה: "מקובלים אנו שמרידה רוחנית תהיה בא"י ובישראל בפרק שהתחלת תחית האומה תתעורר לבא. השלוה הגשמית שתבוא לחלק מהאומה אשר ידמו שכבר באו למטרתם כולה, תקטין את הנשמה ויבואו ימים אשר תאמר 'אין בהם חפץ' ".
ליבו הרחום שותת : "נדוים ונמוגים הננו למראה דור שלם - אבות ובנים יחדיו של אומה שלמה - המתהפך בחבליו בענות נוראה ומצוקי שאול. והכאב כל כך גדול, עד שנוטל ממנו גם כן את כשרון הדבור, איננו יכול בשום אופן אפילו לספר את צרותיו, בדבור מובן ומבואר". (מאמר "הדור")
על כך מבכה רבנו הגדול בהספדו המדובר :
"והנה בתור עקבתא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים...עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון, על כן ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה".
אולם כבר לימדנו רבינו הגר"א לדעת כי בעקבות משיח מכל צרה יוצאת ישועה, וכי 'עת צרה ליעקב וממנה (= מתוכה ממש ומכוחה) יושע'. ועל כן אמרו בזוהר ד"רב מתיבתא אשר בהיכלא דמשיחא אמר: מאן דלא הפיך מרירא למתיקא, וחשוכא לנהורא לא ייתי הכא".
זהו כל יעודנו עתה לעמוד כיוסף בצאתו מבית האסורים, ולהכריז גם בפני האדיר שבמלכים, על אמונתו העזה באלוקים "בלעדי, אלוקים יענה וכו'". לפתח את האמונה בתוכנו ומתוכה לראות את האור גם אצל אלו שנראים כמתכחשים לו, ולהכיר כיוסף את אחיו גם אם הם לא תמיד מכירים בו.
זו הייתה דרכו של הרב בדרך שהוסברה על ידו על הדברים שאמר בהספדו :
"כי מחשבה כזאת של הטבת מצבם של ישראל בארץ ישראל... והרצון של ההטבה החומרית יהיה נסמך עליו, (על כח קדושת התורה), לאהוב שלומן וכבודן ואהבתן של ישראל באמת, אז יאר ה' פניו אלינו ויצליחנו בכל מעשינו, בתחילה בישועה קמעא קמעא... ואחר כך באור גדול ומפליא ..." (גנזי ראי"ה ג' אגרת לאדר"ת)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








