ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- נזיקין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
נער שנשלח ע"י מעבידו למספר שליחויות התבקש בין היתר לקנות למעבידו חומר גלם שהיה במבצע ליום אחד. כשחזר העובד לעסק נזכר כי שכח את העניין והמבצע תם. כעת על בעל הבית לקנות את המוצרים ב-600 שקלים יותר. האם על הנער לשלם למעבידו את הסכום?
תשובה:
התשובה בקצרה: הנטיה ההלכתית היא לחייב את השליח משום שהזיק בגרמי את המשלח, אך הלכה למעשה ראוי לעשות פשרה ולחייב את השליח בשני שליש מן הסכום, כלומר ב- 400 ש"ח.
תוספת עיון לביאור התשובה:
ישנו מקרה דומה בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ע"ג עמוד ב'): "אמר רב חמא: האי מאן דיהיב זוזי לחבריה למזבן ליה חמרא ופשע ולא זבן ליה, -משלם ליה כדאזל אפרוותא דזלשפט". כלומר, אדם נתן לחברו מעות זוזים כדי שילך ויקנה לו יין בזול לפי שהיה אז זמן הבציר, וחברו לבסוף לא קנה לו יין באותו הזמן, פסק רב חמא שצריך השליח לשלם למשלחו יין כמחיר הרגיל שבשוק. הגמרא בהמשך מביאה את דעת רב אשי החולקת על רב חמא ופוטרת את השליח משום שאף אם היתנה בפירוש שאם לא יביא יין במחיר הזול ישלם מכיסו את ההפרש יש לפוטרו, משום שהוי אסמכתא, כלומר, הוא לא באמת גמר בדעתו להתחייב לשלם את ההפרש כי ידע שאין קניית היין תלויה רק בו ואינה רק בידו, אלא שתלוי הוא ברצון המוכרים, ואולי לא יסכימו למכור לו, וההלכה נפסקה כרב אשי.
נחזור לרב חמא, כאמור הוא סובר שיש לחייב את השליח בהפרש, והיקשו עליו הראשונים מדוע ניתן לחייבו הרי הנזק שנגרם על ידו למשלח הוא גרמא בלבד ולכן פטור? בדרך ישוב הקושיא נחלקו הראשונים לשתי גישות עיקריות: את הגישה הראשונה שהיא גישת רוב הפוסקים מייצג הרא"ש, שבאמת מדין גרמא יש לפוטרו אלא שמדובר כאן שהיתנה בפירוש שמקבל על עצמו לשלם את ההפרש במקרה ולא יביא יין ולכן חייב, אך רב אשי חולק משום שקבלה זו אינה מועילה משום שהיא אסמכתא.
הגישה השניה היא דעת הריטב"א בשם רבו, שהטעם שרב חמא רצה לחייב את השליח הוא מדין ערב, שהרי המשלח סמך על דיבורו של השליח שיבצע השליחות, ואם היה המשלח יודע שלא יעשה את השליחות היה מטילה על מישהו אחר או מבצע אותה בעצמו, לכן חייב השליח מדינא דגרמי. אמנם רב אשי סובר שיש לפטור את השליח משום שהנזק אינו ברור כלל כי הצלחת הקניה אינה תלויה רק בשליח אלא גם ברצון המוכרים.
החתם סופר (חלק ה' חושן משפט סימן קע"ח) דן בגמרא זו, ואומר שהדיון כאן הוא בדין מבטל כיסו של חברו (המובא בירושלמי), כלומר, מי שמשהה אצלו את מעותיו של חברו הוא פטור מלשלם לו את הרווח שהיה יכול להרוויח בזמן זה, משום שלא הפסידו אלא רק מנע ממנו רווח 1 . אולם מוכח שם בגמרא שאם הרווח היה דבר ודאי וברור הרי שכן צריך לשלם לו על מניעת הרווח, ונחשב שהזיקו בגרמי וחייב. ולבסוף מסכם החתם סופר את ההלכה בלשון זו: "הנותן מעות לשלוחו ליקח לו פירות או סחורה וישב והלך לו ולא קנה כלום וביטל כיסו, אם אין הזיקו של זה ברור - אין לו בו כלום. אבל אם הזיקו של זה ברור, והשליח היה יכול על זה בודאי ופשע ולא עשה, מבואר מהריטב"א הנ"ל שחייב לשלם, ולפי עניות דעתי כל הפוסקים מודים לו. מכל מקום הואיל ולא מצאתי כן להדיא, וכן במרדכי דבבא קמא סימן קט"ו לא משמע קצת כן, על כן כשיבוא לידי אראה לפשר ולבצע על כל פנים".
במקרה שלנו, מדובר בנזק ברור שהרי ודאי שאם השליח היה הולך לחנות בזמן המבצע היו נותנים לו את המוצר במחיר הזול, ומה ששכח נחשב פשיעה. את תשובת החת"ס הנ"ל פסק להלכה המנחת יצחק (ח"י סי' ע"ד). אולם, ישנם רבים החולקים (החזון איש ועוד) על החתם סופר וסוברים שדעת הריטב"א היא דעת יחיד ודעת שאר הראשונים שאין לחייב השליח ללא תנאי מפורש אפילו בנזק ברור.לכן דין זה נתון למעשה במחלוקת הפוסקים.
דברינו עד עתה אמורים בשליח בחינם, אולם בשליח המקבל שכר על השליחות יכול המשלח שהוא המעסיק לומר לו 'בשביל מה אני משלם לך משכורת? כדי שתזכור ותבצע את השליחות, ואם לא ביצעת אין לך משכורת'. וכן כתב בספר נתיבות המשפט (קפ"ג, ס"ק א') שאם מדובר בשליח בשכר על השליח לשלם את הנזק המלא. אמנם ישנם החולקים גם עליו וסוברים שאין הבדל בין שליח בחינם לשליח בשכר, ואת שניהם לא ניתן לחייב ללא תנאי מפורש.
לכן למעשה, היות והדבר נתון במחלוקת הפוסקים הדין עם המוחזק, וכיון שהמשכורת היא ביד המעסיק הוא המוחזק ויכול לומר שקים לו כדעת החתם סופר או כנתיבות המשפט, וכל שכן שיכול לצרף את שתי הדעות יחד. ובקשר לגובה החיוב, היות והחתם סופר כתב בסוף דבריו שיש לעשות פשרה, לכן כתבנו שיש לחייב רק בשיעור שני שליש כנהוג בפשרות.
^ 1.עיין הרחבה בנושא 'דין מבטל כיסו או ממונו של חברו' לקמן בחלק גבורת חנניה עמ' 332.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
