ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(פח. רבע עליון – פח: 6 שורות מלמטה)
נושא א - כמה מהדם צריך לכסות?
A. המקורות
1. במשנה – דם הניתז ושעל הסכין -
ת"ק – צריך, ר"י – רק אם אין דם אחר (כלומר לר"י – לא צריך לכסות הכל).
2. בברייתא א -
כנ"ל, אך מוסיפים מקור לת"ק – "וכיסהו".
3. ברייתא ב -
ת"ק - כנ"ל (שצריך הכל), רשב"ג – רק אם לא כיסה דם הנפש.
B. סברות
"דמו"=
ת"ק – כל דמו,
ר"י – מקצת דמו,
רשב"ג – דם המיוחד (דם הנפש)
חלק ב - במה מכסין ובמה אין מכסין
א. הדין הבסיסי
A. במשנה
ת"ק – דברים כתושים דק מכסים, גס – לא מכסים.
רשב"ג – מה שמגדל – מכסים (ראשונים – רשב"ג מפרש את ת"ק).
B. הגדרת דק וגס
1. דק – כל שאין היוצר צריך לכתשו
2. גס – כל שהיוצר צריך לכשתו.
נפק"מ – כשצריך קצת בידיים, לפי שניהם נכנס להגדרה שלהם, וממילא: 1 – נחשב דק, 2 – נחשב גס.
C. ברייתא – מקור (פח. 6-)
מצד אחד יש ריבוי – וכיסהו בעפר – לא רק בעפר עצמו אלא גם בדברים שדומים לעפר (גרוס דק).
מצד שני יש מיעוט - בעפר (רק דברים שדומים לעפר: 1. גרוס דק. 2. מגדל (ולכן אבקת מתכות אינה טובה למשל).
ולמה לא עושים "כלל ופרט" ויהיה רק עפר? כי זהו כלל שצריך לפרט.
ב. יישומים לדין הבסיסי
A. עפר שאינו מצמיח (פח: מעל האמצע)
ר"נ בר"ח – לא מכסים (ורבא חלק),
רנ ברי"צ – מקור מברייתא – המהלך במדבר לא מכסה בעפר המדבר.
B. אפר וזהב
1. בברייתא הנ"ל – אפשר לכסות בזהב כתוש ובאפר של בגד שרוף,
כי נקראו עפר בתורה: "ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת", "מקום ספיר אבניה ועפרות זהב לו".
2. ב"ה – מכסים בהם, ב"ש – לא (נקרא רק "עפר שריפת" אך לא "עפר").
[וצ"ע – הרי אינם מגדלים? אלא שכיוון שנקראו בפירוש עפר – מכסים בהם.
אך אם כך קשה למה לא מכסים בקרקע המדבר?
ולפי גרסת השאילתות זה מובן.
ברייתא – שחור, כחול, נקרת פיסולים, י"א – זרניך.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
