ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
האריכות בולטת במיוחד כיוון שקשה להבין מה באה הפרשיה כולה ללמדנו. לכן גם הפרשנים הקלאסיים, כראב"ע ורמב"ן, התייחסו לשאלה זו. ראב"ע מביא לשאלה זו שני פירושים: "ונזכרה זאת הפרשה להודיע מעלת ארץ ישראל על כל הארצות לחיים ולמתים. ועוד, לקיים דבר ד' לאברהם להיות לו נחלה". רמב"ן מתעמת עם דבריו, ולאחר שדוחה פירושים אלו מציע שני פירושים משלו ("להודיע חסדי השם עם אברהם ... ועוד, כי רצה להודיענו מקום קבורת האבות"). לעניות דעתנו גם בפירושיהם אין בכדי להסביר את אריכות ופירוט הפרשה, ובשורות הבאות ננסה למצוא עומק נוסף הטמון בה.
קודם להסבר זה נזכיר עובדה ידועה, שבתקופות קדומות, עוד מימי קין והבל, נחלק העולם לחקלאים ולרועי צאן. כאשר עובדי האדמה נטועים במקומם וקשורים לאדמתם, בעוד שהרועים נעים ונדים בארץ, ואינם תלויים במקום. גם בצורת הקבורה נחלקו: הנוודים קוברים במקום מקרי (ובאיש חשוב - על גבעה נישאה או תחת עץ רענן). לא כן עובדי האדמה, המקפידים לקבור מתיהם במערה בנחלתם, כאשר האדמה אותה עבד האדם בחייו - ייטמן בה במותו, וייאסף אל אבותיו אשר הנחילו לו את הארץ, שאף הם טמונים באותה מערה עצמה.
כבר עמדו מפרשים חדשים על כך שהמשא ומתן בין אברהם לעפרון אינו חוזר על עצמו, כפי שנראה במבט ראשון, אלא יש בו התקדמות. אברהם מבקש מבני חת: "תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם", כלומר: מכרו לי אחוזה שיש בה קבר. אולם נענה: "בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ", כלומר: אתה מוזמן לקבור מתך בקברו של אחר. לאחר שמצביע אברהם על שדה מסויים, ומתעקש לקנותו, מסכים עפרון החיתי בסופו של דבר למכור את השדה במחיר עצום, ואברהם אכן קונה שדה, שמערה בקצהו.
לא מרוע דוחים אנשי חת את בקשת אברהם, שהרי טענתם נשמעת: למה זה יקנה אברהם, רועה הצאן אשר מתהלך בארץ לאורכה ולרחבה, שדה הראוי לעבודה? אם חפץ לקבור מתו כאחד החקלאים - הרי הוא מוזמן, ובמיטב הקברים. אך מדוע לרכוש לשם שדה שלם?
אלא שמשמיענו כאן אברהם לקח גדול לדורות: אמנם נודד הוא בארץ כאחד הרועים, אך אין זה משום שאינו קשור לאחוזתו. אדרבה ואדרבה - עובד האדמה אחוז בשדהו בלבד, ואילו אברהם נאחז כביכול בארץ כולה. כל נדודיו בארץ אינם אלא משום "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה". לכן בעוד שבחייו מתהלך אברהם בארץ, בקבורתו וקבורת משפחתו רוצה להביע שהקשר לארץ הוא קש בל יינתק, וזרעו יחיה בה את חייו, יטמן בה עם אבותיו, ויורישנה לבניו. לכן קונה אברהם שדה סמלי, וכבעל שדה קובר את מתו במערה אשר בקצה השדה. כך ימשיך אברהם לבטא אחיזתו בארץ בהליכותיו, אך ייטמן בה כעובדי האדמה הנטועים בנחלתם.
לכן מאריכה התורה בפרשת קנית המערה, ושבה ומזכירה את הדבר בפטירת כל אחד מהאבות - להשמיענו שכאן מובעת לראשונה זיקת אבי האומה עֹם הארץ, עליה כרותה ברית לזרעו.
ענג שבת (310)
הרב אורי סדן
61 - עונג שבת חיי שרה - תולדות תשע"ב
62 - וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם
63 - דיני השבוע ומנהגיו פרשות חיי שרה ותולדות
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
