ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- תורה בכותרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
ספר חשמונאים א' : ג-יג-כד : מתוך תרגומו של א. הרטום )
יג כַּאֲשֶׁר שָׁמַע סַרוֹן שַׂר צְבָא סוּרְיָה כִּי אָסַף יְהוּדָה אֲסֵפָה, וְכִי קָהָל נֶאֱמָנִים עִמּוֹ יוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה, יד אָמַר: "אֶעֱשֶׂה לִי שֵׁם וְאֶהֱיֶה נִכְבָּד בַּמַּלְכוּת , כִּי אֶלָּחֵם בִּיהוּדָה וּבַחֲבֵרָיו הַמְּבַזִּים אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ". טו הוּא הִתְכּוֹנֵן, וַיַעַל אִתּוֹ חֵיל-חֲטָאִים כָּבֵד לַעֲזֹר לוֹ וְלַעֲשׂוֹת נְקָמָה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. טז כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ עַד מַעֲלֵה בֵּית חוֹרוֹן , יָצָא יְהוּדָה לִקְרָאתָם בַּאֲנָשִׁים מְעַטִּים. יז וְכִרְאוֹתָם אֶת הַמַּחֲנֶה הַבָּא לִקְרָאתָם אָמְרוּ אֶל יְהוּדָה: "מְעַטִּים אֲנַחְנוּ. אֵיךְ נוּכַל לְהִלָּחֵם בֶּהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה, וַאֲנַחְנוּ עֲיֵפִים, כִּי לֹא אָכַלְנוּ הַיּוֹם!" יח וְיֹאמַר יְהוּדָה: "דָּבָר קַל הוּא שֶׁיִּמָּסְרוּ רַבִּים בִּידֵי מְעַטִּים, כִּי אֵין לַשָּׁמַיִם לְהוֹשִׁיעַ בָּרַב אוֹ מְעַט, יט וְלֹא בָּרָב חֵיל הַנִּצָּחוֹן בַּמִּלְחָמָה, כִּי מִן הַשָּׁמַיִם בָּאָה הַגְּבוּרָה. כ הֵם בָּאִים אֵלֵינוּ בְּגַאֲוָה רַבָּה וּבְזָדוֹן לְהַכְחִיד אוֹתָנוּ וְאֶת נָשֵׁינוּ וְאֶת טַפִינוֹ וּלְשִׂימֵנוּ לַבַּז, כא וַאֲנַחְנוּ נִלְחָמִים בְּעַד נַפְשֵׁנוּ וְתוֹרָתֵנוּ. כב הוּא יִגוֹף אוֹתָם מִפָּנֵינוּ, וְאַתֶּם אַל תִּפְחֲדוּ מֵהֶם".כג וּכְכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר הִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם פִּתְאוֹם, וְסַרוֹן וּמַחֲנֵהוּ נִגְּפוּ לפניו. כד (יהודה ואנשיו) רדפו אותם במורד בית חורון עד המישור, ויפלו מהם כשמונה מאות איש, והנשארים נסו אל ארץ פלישתים.כה אז החל פחד יהודה ואחיו לנפול על הגויים אשר מסביב להם. כו ושם יהודה הגיע עד המלך, והעמים היו מספרים על מלחמותיו.
הקרב השני מקרבות החשמונאים. שנת ג' תקצ"ה-תקצ"ו( 166-165 לפנה"ס). לאחר מפלת אפולוניוס, נעשה נסיון נוסף למגר את המרד. מפקד הכח הסלווקי- סירון, שר צבא סוריה. מיקום- מעלה בית חורון. סד"כ- הכח הסלווקי: כ-4,000 חיילים. הכח היהודי: כ- 1,000 חיילים. המסלול: מדרך החוף למעלה התלול והצר של בית חורון החושף את צבא סרון לפגיעה מצד צבאו הקטן של יהודה הנמצא בהמשך הדרך מעליו.
2. מה מיוחד במעלה בית חורון?
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לב עמוד ב
כדתניא: צדק צדק תרדף - אחד לדין ואחד לפשרה. כיצד? שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זה בזה, אם עוברות שתיהן - שתיהן טובעות, בזה אחר זה - שתיהן עוברות. וכן שני גמלים שהיו עולים במעלות בית חורון ופגעו זה בזה, אם עלו שניהן - שניהן נופלין, בזה אחר זה - שניהן עולין.
[כלומר היה שם מעבר צר מאוד שלא איפשר לדרך דו-סטרית]
3. כיצד בא לידי ביטוי תלילותו של מעלה בית חורון בתפילות ראש השנה?
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יח עמוד א: בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון. מאי כבני מרון? הכא תרגימו כבני אמרנא. ריש לקיש אמר: כמעלות בית מרון.
4. האם גירסת כולם, היא שיעברו לפני ה' כ"בני מרון"?
רי"ף מסכת ראש השנה דף ד עמוד ב: מאי כבני מרון הכא תרגומו כבני אימרנא רבי שמעון בן לקיש אמר כמעלות בית חורון:
רא"ש מסכת ראש השנה פרק א סימן ה: בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון. מאי כבני מרון הכא תרגימו כבני אימרנא. רשב"ל אומר כמעלות בית חורון: [גירסת הרי"ף והרא"ש צויינה גם בשולי דף הגמרא]
רש"י תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יח עמוד א: כמעלות בית מרון - הדרך קצר, ואין שנים יכולין לילך זה בצד זה, שהעמק עמוק משני צידי הדרך.[ועל אף שרש"י גורס כבני מרון, התיאור בני מרון תואם את תיאור הגמרא בסנהדרין על מעלות בית חורון ]
5. איזה קרב של החשמונאים התרחש בחדשה?
ספר חשמונאים א' ז' לט-מט:
ניקנור יצא מירושלים שם את מחנהו בבית חורון ויבוא לקראת צבא סוריה. יהודה שם את מחנהו ב"חדשה" עם שלושת אלפים איש ויתפלל... בי"ג לחודש אדר החלו המחנות להילחם . מחנה ניקנור ניגף ויפול הוא ראשון במלחמה. וכראות מחנהו כי נפל ניקנור וישליכו את נשקם וינוסו, וירדפו אחריהם דרך יום מחדשה...ויקחו את השלל ואת הביזה ואת ראש ניקנור כרתו ואת ידו הימנית אשר נטה בגאווה ויתלום מול ירושלים ...ויעשו את היום ההוא בשמחה. ויקבעו לחוג בכל שנה את החג ההוא בשלושה אשר באדר.
[הקרב השביעי שנת ג' ת"ר:( 161 לפנה"ס). נקנור מפחד להיכנס למצור וע"כ מבקש תגבורת שמגיעה מאיזור סוריה. הוא יוצא לקראת התגבורת, ומחכה ביציאה ממעלה בית חורון. יהודה מתארגן לקרב באיזור חדשה – ממערב לגבעון החדשה של היום. סד"כ- הכח הסלווקי: כ- 9,000 חיילים. הכח היהודי: כ- 3,000 חיילים. הארכיאולוגים אומרים שעל סמך המרחק מבית חורון (שלושים ריס- כ-6 ק"מ) יש להניח ש"חדשה" היא חירבת עדסה שממערב לגבעון וגבעת זאב. נמצאו במקום שרידים מעטים שתואמים עיר קטנה. ]
6. האם חדשה מוזכרת בחז"ל ?
משנה מסכת עירובין פרק ה משנה ה: עיר של יחיד שנעשית של רבים מערבים את כולה ושל רבים שנעשית של יחיד אין מערבין את כולה אלא א"כ עשה לה כעיר חדשה שביהודה שיש בה חמשים דיורין דברי רבי יהודה.
תלמוד בבלי מסכת עירובין דף ס עמוד א
אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה. תניא, אמר רבי יהודה: עיר אחת היתה ביהודה וחדשה שמה, והיו בה חמשים דיורים אנשים ונשים וטף.
7.מה אנו יודעים על ניקנור זה שמסופר עליו בספר חשמונאים? (ואין זה ניקנור שתרם דלתות לבית המקדש)?
תלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק ב דף סו טור א /הי"ב
יום תלת עשר ביה [יום שלושה עשר בו,באדר] יום ניקנור מהו? יום ניקנור: שלטון משל מלכות יוון עובר לאלכסנדריאה וראה את ירושלם וחירף וגידף וניאץ. ואמר: "בשובי בשלום אתוץ את המגדל הזה." ויצא אליו אחד משל בית חשמוניי והיה הורג בחיילותיו עד שהגיע לקרובין שלו וכיון שהגיע לקרובין שלו קטע את ידו וחתך את ראשו ותחבן בעץ וכתב מלמטן: "הפה שדיבר באשמה והיד שפשטה בגאוה ותליין בקונטס נגד ירושלם."
8.מדוע נהגו בו בכזאת נקמה?
תלמוד בבלי מסכת תענית דף יח עמוד ב
מאי ניקנור ומאי טוריינוס? דתניא: ניקנור אחד מאפרכי יוונים היה, ובכל יום ויום היה מניף ידו על יהודה וירושלים, ואומר: אימתי תפול בידי וארמסנה. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, קצצו בהונות ידיו ורגליו ותלאום בשערי ירושלים ואמרו: פה שהיה מדבר בגאוה וידיים שהיו מניפות על ירושלים - תעשה בהם נקמה.
9.האם אמנם היום נקבע כיום חג כפי שמופיע בספר חשמונאים? (י"ג באדר הוא גם יום תענית אסתר. נס חנוכה היה מאוחר יותר מנס פורים)
מגילת תענית ( מהדורת ליכטנשטיין) : /שלושה עשר באדר/ בתלת עשר ביה יום ניקנור. אמרו ניקנור פולמרכוס של מלכי יון היה עובר לאלכסנדריאה בכל יום ויום והיה מניף ידו כנגד ירושלם וכנגד בית המקדש ומחרף ומגדף ומנאץ ואומר מתי תפל בידי ואהרסנה וכשתקפה יד בית חשמונאי ירדו לתוך חילותיו והיו הורגין עד שהגיעו לקרובין שלו וחתכו את ראשם וקצצו את בהנות ידיהם ורגליהם וחתכו את ראשו וקצצו את אבריו ותלאום כנגד בית המקדש אמרו פה שדבר בגאוה ויד שהניפה כנגד יהודה וירושלם ועל בית המקדש נקמה זו תעשה בהם יום שעשו כן עשו אותו יום טוב.
10. האם יש כאן סיבה לבטל תענית אסתר?
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יח ע"ב: איתמר רב ורבי חנינא אמרי בטלה מגילת תענית. [לאחר החורבן אנו כבר לא חוגגים את הימים שמצוינים בו]
מי כתב מגילת תענית?
תלמוד בבלי מסכת שבת דף יג/ב: תנו רבנן מי כתב מגילת תענית? אמרו חנניה בן חזקיה וסיעתו, שהיו מחבבין את הצרות. אמר רבן שמעון בן גמליאל אף אנו מחבבין את הצרות אבל מה נעשה שאם באנו לכתוב אין אנו מספיקין.
אור חדש על ציון תאיר ונכה כולנו במהרה לאורו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
