ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- תורה בכותרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
ספר חשמונאים א' : ג-יג-כד : מתוך תרגומו של א. הרטום )
יג כַּאֲשֶׁר שָׁמַע סַרוֹן שַׂר צְבָא סוּרְיָה כִּי אָסַף יְהוּדָה אֲסֵפָה, וְכִי קָהָל נֶאֱמָנִים עִמּוֹ יוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה, יד אָמַר: "אֶעֱשֶׂה לִי שֵׁם וְאֶהֱיֶה נִכְבָּד בַּמַּלְכוּת , כִּי אֶלָּחֵם בִּיהוּדָה וּבַחֲבֵרָיו הַמְּבַזִּים אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ". טו הוּא הִתְכּוֹנֵן, וַיַעַל אִתּוֹ חֵיל-חֲטָאִים כָּבֵד לַעֲזֹר לוֹ וְלַעֲשׂוֹת נְקָמָה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. טז כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ עַד מַעֲלֵה בֵּית חוֹרוֹן , יָצָא יְהוּדָה לִקְרָאתָם בַּאֲנָשִׁים מְעַטִּים. יז וְכִרְאוֹתָם אֶת הַמַּחֲנֶה הַבָּא לִקְרָאתָם אָמְרוּ אֶל יְהוּדָה: "מְעַטִּים אֲנַחְנוּ. אֵיךְ נוּכַל לְהִלָּחֵם בֶּהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה, וַאֲנַחְנוּ עֲיֵפִים, כִּי לֹא אָכַלְנוּ הַיּוֹם!" יח וְיֹאמַר יְהוּדָה: "דָּבָר קַל הוּא שֶׁיִּמָּסְרוּ רַבִּים בִּידֵי מְעַטִּים, כִּי אֵין לַשָּׁמַיִם לְהוֹשִׁיעַ בָּרַב אוֹ מְעַט, יט וְלֹא בָּרָב חֵיל הַנִּצָּחוֹן בַּמִּלְחָמָה, כִּי מִן הַשָּׁמַיִם בָּאָה הַגְּבוּרָה. כ הֵם בָּאִים אֵלֵינוּ בְּגַאֲוָה רַבָּה וּבְזָדוֹן לְהַכְחִיד אוֹתָנוּ וְאֶת נָשֵׁינוּ וְאֶת טַפִינוֹ וּלְשִׂימֵנוּ לַבַּז, כא וַאֲנַחְנוּ נִלְחָמִים בְּעַד נַפְשֵׁנוּ וְתוֹרָתֵנוּ. כב הוּא יִגוֹף אוֹתָם מִפָּנֵינוּ, וְאַתֶּם אַל תִּפְחֲדוּ מֵהֶם".כג וּכְכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר הִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם פִּתְאוֹם, וְסַרוֹן וּמַחֲנֵהוּ נִגְּפוּ לפניו. כד (יהודה ואנשיו) רדפו אותם במורד בית חורון עד המישור, ויפלו מהם כשמונה מאות איש, והנשארים נסו אל ארץ פלישתים.כה אז החל פחד יהודה ואחיו לנפול על הגויים אשר מסביב להם. כו ושם יהודה הגיע עד המלך, והעמים היו מספרים על מלחמותיו.
הקרב השני מקרבות החשמונאים. שנת ג' תקצ"ה-תקצ"ו( 166-165 לפנה"ס). לאחר מפלת אפולוניוס, נעשה נסיון נוסף למגר את המרד. מפקד הכח הסלווקי- סירון, שר צבא סוריה. מיקום- מעלה בית חורון. סד"כ- הכח הסלווקי: כ-4,000 חיילים. הכח היהודי: כ- 1,000 חיילים. המסלול: מדרך החוף למעלה התלול והצר של בית חורון החושף את צבא סרון לפגיעה מצד צבאו הקטן של יהודה הנמצא בהמשך הדרך מעליו.
2. מה מיוחד במעלה בית חורון?
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לב עמוד ב
כדתניא: צדק צדק תרדף - אחד לדין ואחד לפשרה. כיצד? שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זה בזה, אם עוברות שתיהן - שתיהן טובעות, בזה אחר זה - שתיהן עוברות. וכן שני גמלים שהיו עולים במעלות בית חורון ופגעו זה בזה, אם עלו שניהן - שניהן נופלין, בזה אחר זה - שניהן עולין.
[כלומר היה שם מעבר צר מאוד שלא איפשר לדרך דו-סטרית]
3. כיצד בא לידי ביטוי תלילותו של מעלה בית חורון בתפילות ראש השנה?
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יח עמוד א: בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון. מאי כבני מרון? הכא תרגימו כבני אמרנא. ריש לקיש אמר: כמעלות בית מרון.
4. האם גירסת כולם, היא שיעברו לפני ה' כ"בני מרון"?
רי"ף מסכת ראש השנה דף ד עמוד ב: מאי כבני מרון הכא תרגומו כבני אימרנא רבי שמעון בן לקיש אמר כמעלות בית חורון:
רא"ש מסכת ראש השנה פרק א סימן ה: בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון. מאי כבני מרון הכא תרגימו כבני אימרנא. רשב"ל אומר כמעלות בית חורון: [גירסת הרי"ף והרא"ש צויינה גם בשולי דף הגמרא]
רש"י תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יח עמוד א: כמעלות בית מרון - הדרך קצר, ואין שנים יכולין לילך זה בצד זה, שהעמק עמוק משני צידי הדרך.[ועל אף שרש"י גורס כבני מרון, התיאור בני מרון תואם את תיאור הגמרא בסנהדרין על מעלות בית חורון ]
5. איזה קרב של החשמונאים התרחש בחדשה?
ספר חשמונאים א' ז' לט-מט:
ניקנור יצא מירושלים שם את מחנהו בבית חורון ויבוא לקראת צבא סוריה. יהודה שם את מחנהו ב"חדשה" עם שלושת אלפים איש ויתפלל... בי"ג לחודש אדר החלו המחנות להילחם . מחנה ניקנור ניגף ויפול הוא ראשון במלחמה. וכראות מחנהו כי נפל ניקנור וישליכו את נשקם וינוסו, וירדפו אחריהם דרך יום מחדשה...ויקחו את השלל ואת הביזה ואת ראש ניקנור כרתו ואת ידו הימנית אשר נטה בגאווה ויתלום מול ירושלים ...ויעשו את היום ההוא בשמחה. ויקבעו לחוג בכל שנה את החג ההוא בשלושה אשר באדר.
[הקרב השביעי שנת ג' ת"ר:( 161 לפנה"ס). נקנור מפחד להיכנס למצור וע"כ מבקש תגבורת שמגיעה מאיזור סוריה. הוא יוצא לקראת התגבורת, ומחכה ביציאה ממעלה בית חורון. יהודה מתארגן לקרב באיזור חדשה – ממערב לגבעון החדשה של היום. סד"כ- הכח הסלווקי: כ- 9,000 חיילים. הכח היהודי: כ- 3,000 חיילים. הארכיאולוגים אומרים שעל סמך המרחק מבית חורון (שלושים ריס- כ-6 ק"מ) יש להניח ש"חדשה" היא חירבת עדסה שממערב לגבעון וגבעת זאב. נמצאו במקום שרידים מעטים שתואמים עיר קטנה. ]
6. האם חדשה מוזכרת בחז"ל ?
משנה מסכת עירובין פרק ה משנה ה: עיר של יחיד שנעשית של רבים מערבים את כולה ושל רבים שנעשית של יחיד אין מערבין את כולה אלא א"כ עשה לה כעיר חדשה שביהודה שיש בה חמשים דיורין דברי רבי יהודה.
תלמוד בבלי מסכת עירובין דף ס עמוד א
אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה. תניא, אמר רבי יהודה: עיר אחת היתה ביהודה וחדשה שמה, והיו בה חמשים דיורים אנשים ונשים וטף.
7.מה אנו יודעים על ניקנור זה שמסופר עליו בספר חשמונאים? (ואין זה ניקנור שתרם דלתות לבית המקדש)?
תלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק ב דף סו טור א /הי"ב
יום תלת עשר ביה [יום שלושה עשר בו,באדר] יום ניקנור מהו? יום ניקנור: שלטון משל מלכות יוון עובר לאלכסנדריאה וראה את ירושלם וחירף וגידף וניאץ. ואמר: "בשובי בשלום אתוץ את המגדל הזה." ויצא אליו אחד משל בית חשמוניי והיה הורג בחיילותיו עד שהגיע לקרובין שלו וכיון שהגיע לקרובין שלו קטע את ידו וחתך את ראשו ותחבן בעץ וכתב מלמטן: "הפה שדיבר באשמה והיד שפשטה בגאוה ותליין בקונטס נגד ירושלם."
8.מדוע נהגו בו בכזאת נקמה?
תלמוד בבלי מסכת תענית דף יח עמוד ב
מאי ניקנור ומאי טוריינוס? דתניא: ניקנור אחד מאפרכי יוונים היה, ובכל יום ויום היה מניף ידו על יהודה וירושלים, ואומר: אימתי תפול בידי וארמסנה. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, קצצו בהונות ידיו ורגליו ותלאום בשערי ירושלים ואמרו: פה שהיה מדבר בגאוה וידיים שהיו מניפות על ירושלים - תעשה בהם נקמה.
9.האם אמנם היום נקבע כיום חג כפי שמופיע בספר חשמונאים? (י"ג באדר הוא גם יום תענית אסתר. נס חנוכה היה מאוחר יותר מנס פורים)
מגילת תענית ( מהדורת ליכטנשטיין) : /שלושה עשר באדר/ בתלת עשר ביה יום ניקנור. אמרו ניקנור פולמרכוס של מלכי יון היה עובר לאלכסנדריאה בכל יום ויום והיה מניף ידו כנגד ירושלם וכנגד בית המקדש ומחרף ומגדף ומנאץ ואומר מתי תפל בידי ואהרסנה וכשתקפה יד בית חשמונאי ירדו לתוך חילותיו והיו הורגין עד שהגיעו לקרובין שלו וחתכו את ראשם וקצצו את בהנות ידיהם ורגליהם וחתכו את ראשו וקצצו את אבריו ותלאום כנגד בית המקדש אמרו פה שדבר בגאוה ויד שהניפה כנגד יהודה וירושלם ועל בית המקדש נקמה זו תעשה בהם יום שעשו כן עשו אותו יום טוב.
10. האם יש כאן סיבה לבטל תענית אסתר?
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יח ע"ב: איתמר רב ורבי חנינא אמרי בטלה מגילת תענית. [לאחר החורבן אנו כבר לא חוגגים את הימים שמצוינים בו]
מי כתב מגילת תענית?
תלמוד בבלי מסכת שבת דף יג/ב: תנו רבנן מי כתב מגילת תענית? אמרו חנניה בן חזקיה וסיעתו, שהיו מחבבין את הצרות. אמר רבן שמעון בן גמליאל אף אנו מחבבין את הצרות אבל מה נעשה שאם באנו לכתוב אין אנו מספיקין.
אור חדש על ציון תאיר ונכה כולנו במהרה לאורו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
