ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
וכך נימק הרב את סירובו: "כשהובאה בתורה שאלתם של שומרי השמיטה, 'מה נאכל בשנה השביעית?', הבטיחה התורה, שבשנה השביעית נזכה לנס והיבול ישלש את עצמו. והלא יכולה הייתה התורה להורות לנו לאכול מיבול חוץ לארץ? אין זאת אלא שכאן לימדתנו התורה, שמאכלו של יהודי הוא רק מפירות הארץ.
רבותינו הרבו לכתוב על מעלתם של פירות הארץ. אולם נראה, שרבי אברהם דב מאבריטש חידש שמאכלו של יהודי ראוי להיות אך ורק מפירות הארץ.
במאמרנו זה נעמוד על הקשר המיוחד בין נשמתו של בן ישראל לפירות הארץ הקדושה.
פלא עצום יצר ה' בעולמו, ואדם שמו. מורכב הוא האדם משני רבדים: גוף ונשמה, חומר ורוח. גוף האדם רעב תדיר לאוכל גשמי, כדי להמשיך לפעול ולחיות בעולם. גם נשמתו של האדם זקוקה כל העת למזון רוחני שייתן לה פורקן וסיפוק תמידי.
התפיסה הפשטנית רואה בשני הרבדים הללו שני רבדים נפרדים זה מזה – ואף צוררים זה את זה – וממילא רואה במזונותיהם של השניים שני עולמות נפרדים: הגוף רעב למזון, בעוד הנשמה רעבה לתורה, למצוות ולרוחניות.
אמנם, לעומת תפיסה זו עמדה תורת הנסתר על הפלא הגדול הגנוז בעובדה שהנשמה והגוף הורכבו זה בזה בעולם, מה שמאפשר לראות בהם רבדים שונים ומשלימים של אותו עניין: הגוף הינו הכלי לגילויה ושיקופה המעשי של הנשמה בעולם, והנשמה היא מהותו הפנימית של הגוף.
לתובנה זו השלכות מעשיות רבות, כאשר אחת המרכזיות שבהן הינה ראיית המזון הגשמי והרוחני כיחידה אחת שאינה ניתנת להפרדה. על הפסוק: "ויאכילך את המן... למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי ה' יחיה האדם", חידשו גדולי הפנימיות שהאדם חי על מוצא פי ה' שבלחם . הרעב ללחם אינו רק רעב גשמי, אלא שיקוף של רעב רוחני אל ה'ניצוץ האלוקי', המטרה הרוחנית הגנוזה באוכל. נשמתו של האדם חסרה וזקוקה ל'דלק רוחני', כוחות קדושים, שעל פי תורת הסוד מצויים במאכלים השונים ונכללים באדם על ידי פעולות העיכול הגשמיות.
עניין זה נלמד מה'מן', המופיע בפרשתנו, שהיה לחם שנברא ישירות ממוצא פי ה', ודרכו למדנו שאת החיות במזון אנו מקבלים מהכוח הרוחני שבמזון. אולם משנכנסנו לארץ פסק המן מלרדת, ועל כך תמה ה'חסד לאברהם' - מדוע נגרע חלקה של הארץ הקדושה, שבהיכנסנו לתוכה פסק מאיתנו המן הרוחני על מעלותיו הגדולות?
ותשובתו מפתיעה: המן פסק בארץ ישראל משום שכבר לא היה בו צורך רוחני, היות והקדושה האצורה בו מצויה גם בפירותיה הקדושים של הארץ. בחוץ לארץ, אין לאדם קשר ישיר עם ה', כי אם דרך השרים – כוחותיהם הרוחניים של הגויים – ולפיכך גם הפירות הצומחים בארצות אלו הם חומריים, גסים ומגושמים. על כן, בעת היותנו במדבר לא יכולנו לאכול מפירות חוץ לארץ והיינו מוכרחים לאכול מהמן. אולם, משנכנסנו לארץ הרי שאנו זוכים לינוק את שפע החיים ישירות מה', וממילא גם פירותיה של ארץ מיוחדת זו הם קדושים ומתאימים לשמש לנו כמזון גשמי ורוחני גם יחד.
מכאן למדנו, שלגופו ונשמתו של יהודי מתאים רק מזון היונק ישירות מקדושת השכינה, כלומר - פירות ארצנו הקדושים, ואת זאת אנו מציינים בט"ו בשבט.
מאמר זה הוא פסקה מהספר החדש לט"ו בשבט 'ט"וב הארץ', להשיג ב1801700201.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












