ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לפני מתן תורה מספרת התורה ש"צִפֹּרָה אֵשֶׁת משֶׁה" חוזרת אליו "אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ". מהם השילוחים האלה? "רבי יהושע אומר: מאחר שפטרה בגט. ר' אלעזר המודעי אומר: פטרה במאמר (מכילתא יתרו א), שכשאמר לו הקב"ה למשה במדיין: לך שוב מצרימה, לקח משה את אשתו ואת בניו והלך למצרים. יצא אהרן לקראתו ופגשו בדרך. תמה אהרן ושאל את משה: אתה מביא למצרים את אשתך וילדיך? אנחנו רוצים להוציא את הראשונים, ואתה מביא אחרים? "על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם". אמר לה משה לציפורה: לכי לבית אביך, נטלה שני בניה והלכה לה. יש אומרים שנתן לה גט באותה שעה, ויש אומרים שנפרדו ללא גט.
אחרי שיצאו בני-ישראל ממצרים חזרה ציפורה עם אביה ובניה בדיוק לפני שקיבלו ישראל את התורה. יש לשאול: למה דווקא לפני מתן תורה הם חוזרים? האם זה רק לצורך בניו של משה שיזכו להיות במתן תורה, או שיש בזה גם משהו שקשור למשה רבנו בעצמו?
כהן גדול – חייב להיות נשוי ואב לבנים בכניסתו לקודש הקדשים
המשנה בתחילת מסכת יומא (ב ע"א) מתארת את סדר כניסתו של הכהן הגדול לקודש הקדשים ביום הכיפורים. המשנה מביאה את דעת רבי יהודה שאומר כי חלק מההכנה היא להכין לכהן הגדול אישה אחרת "שמא תמות אשתו. שנאמר (ויקרא טז) 'וכפר בעדו ובעד ביתו', ביתו זו אשתו". חכמים מסכימים עם העיקרון שהכהן הגדול צריך להיות נשוי. כל המחלוקת היא רק על החשש שמא תמות אשתו. אומרים חכמים: אם אתה חושש שתמות אשתו הראשונה, תחשוש שגם השנייה שהכנת לו תמות ותכין שלישית, ואין לדבר סוף. הם לא חולקים בעיקר הדין שהכהן הגדול חייב לשאת אישה, ואחרת הוא לא יכול להיכנס אל קודש הקדשים. אף שהאישה לא נכנסת כלל למקדש.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (725)
הרב שמואל אליהו
103 - לימוד תורה לנשים
104 - "אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"
105 - טהרה שמביאה לתורה
טען עוד
הסביר ה"מגלה עמוקות" על התורה (אחרי מות), כי כהן גדול צריך להיות זכר ונקבה כמו בעת יצירתו של אדם הראשון. "וזהו הטעם שמתו בניו של אהרן לפי שנאמר 'אדם כי יקריב מכם', רוצה לומר צריך להיות זכר ונקבה שנקראו אדם", כמו בעת בריאת האדם במקום הזה בדיוק. "ויברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים ברא אותו זכה ונקבה ברא אותם".
מתן תורה – כניסה לקודש הקודשים
כשכהן גדול נכנס ביום הכיפורים למקום לוחות הברית הוא צריך להיות נשוי, כי זה המקום שבו הקשר הוא היותר גדול עם הקב"ה. כמו אדם הראשון לפני שחטא. זה בדיוק מה שעושה משה רבנו במעמד הר סיני. הקשר היותר גדול עם הקב"ה, שמתבטא אחר כך בלוחות הברית.
אחרי בית המקדש כמו אחרי קידושין
כהן גדול זה בתחילה מתרחק מאשתו "שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין" (יומא ב). אחר כך מגיע חג הסוכות, שבו אדם שמח עם אשתו: "וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ". גם מתן תורה התחיל ב"אל תגשו אל אשה", ואחרי מתן תורה אומר ה' למשה: "לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם" (דברים ה כז). אוהליכם אלו הנשים שלהם.
כך גם קורה אחרי חנוכת בית המקדש הראשון (שבת ל ע"א): "ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו". מסבירה הגמרא: "וילכו לאהליהם" – שמצאו נשותיהן בטהרה. "שמחים" – שנהנו מזיו השכינה. "וטובי לב" – שנתעברו נשותיהן של כל אחד ואחד וילדה זכר. ויהי רצון שיהיה לנו ולכל ישראל – אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
