ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
- מדורים
- ישיבת הכותל
- שיחות ליום ירושלים תשע"ב
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
"'ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו' (תהילים קכב, ג) - שעושה את כל ישראל חברים", כך דורש הירושלמי במסכת חגיגה (ג, ו). חכמים חששו שעמי הארצות אינם שומרים על כללי הטומאה והטהרה, ולכן גזרו שכלי עם הארץ ומגעו אסורים לחברים, אך בזמן ששבטי י-ה עולים לרגל לירושלים, תקנו חכמים שכולם נעשים כחברים ומותרים להשתתף זה עם זה.
שני טעמים נאמרו בדין זה. האחד, שעמי הארץ חשודים על קדושה קלה אך בקדושה חמורה הם נזהרים, לכן עמי הארצות חשודים רק על התרומה ולא על הקדשים החמורים. ובזמן העלייה לרגל אין לחשוש מטומאת עמי הארצות, כי ברגל כולם נעשים בני תורה ונזהרים בכל המצוות. באופן נוסף פירשו שחכמים הקלו בגזרותיהם למען האחדות, כדי שלא יהיה אדם שימנע מלאכול אצל חברו בזמן שחוגגים יחד את שמחת החג (משנה למלך, הלכות טומאת אוכלין טז, י). מכאן שירושלים מאחדת את ישראל.
אחדות המידות ואחדות ציבורית
דרשו חז"ל:
אמר רבי אלעזר: מאי דכתיב: "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוהי יעקב" (ישעיהו ב, ג), "אלוהי יעקב" ולא אלוהי אברהם ויצחק? אלא לא כאברהם שכתוב בו הר, שנאמר: "אשר יאמר היום בהר ה' יראה" (בראשית כב, יד), ולא כיצחק שכתוב בו שדה, שנאמר: "ויצא יצחק לשוח בשדה" (שם כד, סג). אלא כיעקב שקראו בית, שנאמר "ויקרא את שם המקום ההוא בית אל" (שם כח, יט). (פסחים פח, א)
המהר"ל (נצח ישראל, פרק נב; דרך חיים ה, ד) מבאר את דברי חז"ל אלו ומסביר מה הכוונה בקריאת בית המקדש בשם הר, שדה ובית. וכך כותב (דרך חיים ה, ד):
"לא כאברהם שקראו הר"... אברהם קראו הר שמורה על חורבן כי מקדש ראשון עתיד ליחרב, וכן יצחק שקראו שדה מורה על חורבן (שנאמר: "ציון שדה תחרש", מיכה ג, יב), ויעקב קראו בית מורה על מקום תמידי והוא מקדש שלישי.
בהר לא נמצאים באופן קבוע, אפשר לנוח שם, לבנות אוהל, אבל זה ארעי. גם שדה איננו מקום של מגורים קבועים. אברהם קרא למקום בית המקדש הר, כלומר בית המקדש הראשון היה בזכותו של אברהם אבינו, ולא התקיים. יצחק קראו שדה, כלומר בית המקדש השני היה בזכותו של יצחק, ולא התקיים. בית המקדש השלישי עתיד להיבנות ולהתקיים בזכותו של יעקב אבינו שקראו בית. בית מתקיים, בית הוא מקום קבוע לדירה.
מידתו של אברהם היא מידת החסד. כמובן שאברהם היה שלם גם במידת היראה, אך עיקר הדגש אצל אברהם היא מידת החסד המשפיע מלמעלה. כך אברהם רואה את עניינו של העולם שקיומו במידת החסד, דהיינו רק על ידי השפע האלוקי העולם קיים. אין לעולם זכות קיום אלא רק מחסדו יתברך. ולכן צריך לדבוק במידת החסד וכך במידה כנגד מידה יתקיים העולם. מידת החסד היא מידה חשובה ועיקרית מאוד, אך היא לבדה אינה מבטאת שלמות. חסד צריך להיות במידה ורק למי שראוי לעשות עמו חסד. חסד ללא גבול הוא חסד גם לאכזריים ועשיית חסד כזה הוא אכזריות, כי המרחם על אכזרים הוא אכזרי. מידת החסד היא אמנם אחת משלושת המידות שהעולם עומד עליהם, אך היא רק אחת, ואינה עומדת לבדה. בית המקדש הראשון היה בנוי על מידת החסד בלבד ולכן לא התקיים.
בית המקדש השני היה בנוי על מידת הדין, מידת הפחד, מידתו של יצחק, "פחד יצחק" (בראשית לא, מב). יצחק מידתו מידת הדין, ההתבטלות לפני ה' יתברך, וההבנה שהעולם צריך לקיים עצמו בזכות מעשיו. זו מגמת העולם שיהיה ראוי להתקיים בזכות עצמו, במידת הדין. לכך נתנה תורה לישראל לשם קיומו של עולם ועכשיו העולם תלוי בקיומה של התורה. אך העולם לא יכול להתקיים גם על פי מידת הדין לבדה, "בתחילה עלה במחשבה במידת הדין לברוא את העולם, וכיון שראה שלא היה יכול לעמוד במידת הדין לבדה, שיתף עמה מדת הרחמים" (בראשית רבה א, א). מידת הדין היא מידה של קפדנות ודייקנות, והסדר הקיצוני כשלעצמו אינו שלם וצריכים לצרף אתו את מידת החסד.
כל אחת משתי המידות: חסד ודין, נוטה לצד מסוים ואין בכל אחת לבדה קיום מתמיד. יעקב מידתו אמצעית, גם חסד גם רחמים. יעקב מחבר שמים וארץ, "סולם מוצב ארצה" (בראשית כח, יב) ופונה לארץ לבטא את מידת החסד, "וראשו מגיע השמימה" (שם) פונה למעלה לבטא את מדת הדין. יעקב אבינו משלב את שתי המידות הללו יחד, מידת הדין ומידת החסד. זוהי מידת הרחמים, וזהו הבנין השלם על כל צדדיו שעתיד להתקיים לעולם.
הפירוש שאמרנו מתאים לפירוש של המהר"ל בנצח ישראל (פרק נא) שהבאנו לעיל, שמבאר את המחלוקת בבא בתרא (עה, א) בפירוש הפסוק "ושמתי כדכד שמשותיך" (ישעיהו נד, יב) והכרעת הקב"ה שיבנה את ירושלים לעתיד לבוא גם במידת הרחמים וגם במידת הדין.
אנו צריכים ללמוד מכאן שיש נטיות שונות בציבור. בציבור שלנו יש גוונים ורצונות שונים ולכל נטייה יש מעלה גדולה מאוד. ישנם אנשים הנוטים למידת הדין, לשמור על הסדר ולא לצאת ממנו, וזהו דבר חשוב מאוד. לעומתם, ישנם אנשים עם נטייה למידת החסד. כל אחד במידתו הוא דרוש והכרחי, אבל צריך לזכור שהבניין השלם בנוי מכל המידות יחד, לא ממידה אחת לבדה. כל אחד צריך להחזיק במידתו אבל לדעת שיש גם מידה משלימה. כך הוא בניינו של בית המקדש. ה"שפת אמת" (קרח תרמז ד"ה במשנה) מבאר בשם החידושי הרי"ם את דברי חז"ל: "אם אין אני לי מי לי" (אבות א, יד) - אף אחד לא מסוגל לעשות את מה שאני יכול לעשות כי לכל אחד יש תפקיד מיוחד בעולם. אבל, "וכשאני לעצמי מה אני", מה התועלת מכל זה כשאני לבד. כל יחיד ויחיד חשוב ואין אדם אחר שיכול למלא את מקומו, אך הוא צריך לכלול את עצמו בתוך הכלל. זהו עניינו של בית המקדש המאחד את כל ישראל ועושה את כל ישראל חברים. יהי רצון שנזכה לבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










