ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
האם להכות את הפוגעים מכה כפולה ומכופלת כך שלא ישתלם להם לנסות לפגוע שוב?
או שמא תגובה קשה עשויה להביא להסלמה ולהגברת ההתקפות ולסכנה גדולה יותר? אולם מאידך גם באיפוק ובהבלגה טמונה סכנה שהאויב יפרש זאת כחולשה ויחריף את התקפותיו.
גם האפשרות ללכת בדרך אמצעית, להגיב בהתקפות מתונות, כלומר לא להבליג מצד אחד, וגם לא להפריז בתגובה מצד שני, גם זה אינו פתרון, כי לשמור על המצב כמו שהוא - הרי זה בלתי נסבל. מה לעשות?
השאלה הזו ניצבת בפנינו שנים רבות במאבק שלנו עם אויבינו מבחוץ. אבל היא מתפשטת גם למאבקי כח אחרים בתחומים שונים: איך להגיב ואיך להתמודד עם המתנגד לך.
בשאלה זו נתקלו יעקב ובניו בשכם. איך להגיב על הפגיעה הקשה בדינה, כאשר לקח אותה שכם בן חמור וישכב אותה ויענֶהָ. לעבור על כך בשתיקה אי-אפשר, אבל גם להכות את העיר ולהענישה אי-אפשר, כי עלולים יושבי הארץ להאסף ולהרוג את כל המשפחה.
החשש הזה הוא שהדריך את יעקב אבינו, ועל כן דאג מאד כאשר שמע ששמעון ולוי הרגו את כל אנשי שכם: "ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי, עכרתם אותי ביֹשב הארץ בכנעני ובפריזי ואני מתֵי מספר ונאספו עלי והִכוני ונִשמדתי אני וביתי".
ומה ענו שמעון ולוי? "ויאמרו, הכזונה יעשה את אחותנו?". איזה תשובה השיבו לדבריו? הם אמרו, אין חשש שיתנפלו עלינו. כי עשינו מה שעשינו בצדק. אילו סתם התנפלנו על אנשי שכם בלי כל סיבה, עלול היה זה לגרום לסכנה. אבל אנחנו פעלנו בצדק. אי-אפשר לעבור בשתיקה על המעשה שעשה שכם לאחותנו, וכיון שפעלנו בצדק לא יפגעו בנו.
ועוד, אדרבא, אילו לא הגבנו על המעשה הנורא הזה, דוקא חוסר התגובה היה מסכן אותנו, כי יושבי הארץ היו רואים שאפשר לפגוע בנו ואין לפחד מאיתנו. דוקא התגובה החריפה שלנו היא תרתיע את יושבי הארץ ושוב לא יפגעו בנו.
כך מסכם בעל "אור החיים" הקדוש את הדברים.
אולם ליעקב היתה שיטה אחרת. ליעקב אבינו יש תוכניות לטווח ארוך-ארוך. הוא עוסק בבנין המשפחה העתידה להיות היסוד לאומה הישראלית, והוא לא יכול להתעכב ולהתעסק במאורעות חולפים ולהתעמת איתם. הוא לא רוצה שבעיות חולפות יסכנו את העתיד הגדול של עם ישראל.
כך נחלקות הדעות עד היום, כיצד יש להגיב כנגד התקפות אויב.
ומכל מקום, מה שקרה לאחר מעשה של שמעון ולוי, מתואר בפסוק: "ויסָעו ויהי חִתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
