ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- סדרי הדין והדיון
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שמואל בן נורית ונחשון רבנשטיין
הזכרנו שאף על פי שלדיין אסור לדרוש שכר על פעולתו, אבל "שכר בטלה דמוכח" מותר לקבל. כלומר, אם הדיין עובד לפרנסתו במקצוע אחר והוא מתבקש על ידי הצדדים להפסיק ממלאכתו ולדון את הבאים לפניו, מותר לו לקבל פיצוי על הזמן שנתבטל ממלאכתו והפסיד את שכרו.
ה"חתם סופר" מסביר מה עומד מאחורי הלכות אלה, וז"ל:
"דע כי מן התורה הניתנה לכל ישראל בשווה, מחויבים לקיים והגית בו יומם ולילה ויהיו עושים רק כדי חיותם יום יום ומוציאים שארית היום בעבודת השם, או בזמן מן הזמנים לצורך גופם, כגון: ביומי ניסן ותשרי ושארי הזמנים כולו קודש לד', וממילא אין לו לאדם לבקש מותרות וכל מה שיהיה פרוש ומסתפק במועט, וירוויח זמן לתורה ועבודה קדוש יאמר לו, ובתוך אותו הזמן המיוחד לתורה ועבודה, אם יבוא אדם ללמוד ממנו דבר או לשפוט בין אדם לחבירו או להורות לו, מחויב לעשות בחנם ואינו רשאי ליטול שום שכר ואף על פי שמפסיד לימודו של עצמו על ידי זה, כי בזה של חבירו קודם לשל עצמו. אמנם בזה שעשה לחיותו ולאשתו ולבניו הקטנים המוטלים עליו לפרנסם, שלו קודם לשל חבירו ואינו צריך להתבטל ממלאכתו אם לא יעמידו אחר במקומו או ישלמו לו פרנסת יומו וזה נקרא שכר בטלה דמוכח".
(שו"ת ח"ה, חו"מ סי' קסד, הובא גם בפתחי תשובה חו"מ סימן ט סעיף ג')
שלשה עקרונות מאוד חשובים ניתן ללמוד מדבריו המאלפים של בעל ה"חתם סופר".
לפני שנפרט, נזכיר כי בעל ה"חתם סופר" הוא זה שנלחם מלחמת חורמה במחדשים והוא זה שטבע את הביטוי בהקשר זה:
"חדש אסור מן התורה".
הנחת היסוד של דבריו היא כי כל יהודי עובד ומפרנס את אשתו ובניו, כך היה מנהגם של "גוברין יהודיין", כפי שמופיע גם במפורש בכתובתה של כל אשה יהודית.
* העקרון הראשון: כל יהודי חייב לקבוע עתים לתורה ולעשות את תורתו ועבודת ד' שלו עיקר ואת המאמצים להתפרנס טפל. הקביעה הזו חשובה במיוחד כי היא מטילה את האחריות, כזכות זו שהיא חובה לדאוג לרמה הרוחנית, על כתפיו של כל אחד ואחד לפני כל דאגה אחרת ולא רק על כתפי מי "שתורתו אומנותו".
* העקרון השני: חובתו הבסיסית של כל יהודי היא לפרנס את בני ביתו, אשתו וילדיו. חובה זו קודמת לחובתו להגות בתורה ולדאוג לצרכים הרוחניים של עצמו ושל אחרים.
כמובן שחובה על הציבור לדאוג למסגרות, שיאפשרו לגדל מנהיגות תורנית רוחנית, שתדאג לצרכי הכלל.
(מדובר ב"נבחרת" מיוחדת המונה מספר קטן של אנשים, שנתברכו בכישרונות מיוחדים, הן בתחום השכלי והן בתחום הרגשי והמסוגלים לעמוד במשימה זו). אין מדובר בדרך חיים לכלל הציבור.
* העקרון השלישי: "שרותים רוחניים" אמורים להינתן בחינם. "מה אני בחינם אף אתם בחינם"
(תלמוד ירושלמי מסכת נדרים פ"ד ה"ג).
יש להשתדל לעשות הפרדה בין עשיית מצוות לבין פרנסה. הדרך הנאותה היא קבלת משכורת קבועה שמשולמת מקופת הציבור ללא התנייה של מתן שירותים רוחניים בתשלום ממקבל השירות, ישירות אל הרב או הדיין.
מחובתו של הציבור לדאוג לקופה שכזו (עיינו שו"ע חו"מ סי' ט סע' ג) שכן, הזמן של ה"רועה הרוחני" שייך לצאן מרעיתו.
הקפדה על עקרונות אלה תגביר את לימוד התורה והעיסוק בעבודת ד'. תגביר את כבוד התורה והערכתה. תגביר את האהבה לתורה וללומדיה, תגביר קידוש ד' וממילא תגביר את שמירת התורה וקיומה.
דרך חיים זו תעלה בהמשך הדרך את הרמה הרוחנית של כלל הציבור, לקראת גאולה שלמה ונחמה כפולה בקרוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
