ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
ד"ר קור ואני מכירים שנים רבות, עוד מימיי במונסי, ניו יורק, כשהיה ידיד המשפחה ורופא לרבים מנכדיי. התרגשתי מזה שכמה וכמה ידידים וחברים מהקהילה שלי לשעבר ממונסי הקדישו את עצמם ללימוד התורה אחרי שעלו לישראל או פרשו לגמלאות וכתבו יצירות שעוסקות בפירושים לתורה.
אליהו לוין תרגם בעבר את "כלי יקר", אחד הפירושים הקלאסיים לתורה מאותה מאה, וכעת משה קור פרסם גרסה אנגלית לאחד מכתביו של המהר"ל. כפי שלימדו אותנו חכמינו, שבעים פנים לתורה. כל אחד מהמפרשים הגדולים של התורה מגלה לנו פן מזהיר שלה ובכך מספק לנו הצצה בעומקה ובגדולתה של התורה.
הנגשת הפירושים הנפלאים האלה לקהל הרחב של דוברי האנגלית הייתה משימה שתפסה תאוצה בעשורים האחרונים. "גור האריה מפראג" הוא תוספת מבורכת לתוכנית הגדולה להגברת ההשכלה התורנית.
את הספר השני, "מסעות בתלמוד", כתב הרב עמנואל ברנסטין, תלמיד חכם ידוע, מורה ומרצה. הספר עוסק בכמה נושאים שנדונים בתלמוד, נושאים שכולם רלוונטיים לחיינו היום ולסוגיות הבוערות של קיום המצוות שאנחנו נתקלים בהן יומיום. כל נושא מטופל בבהירות, בתמציתיות ובקלילות שהופכות את הקריאה בספר לקריאה נוחה ולחוויה חינוכית מהנה ביותר.
הספר עוקב אחרי כל נושא החל מהמקור התלמודי שלו, דרך הפירושים והדעות של חכמי ימי הביניים ועד התפתחות המנהגים המקובלים כפי שהם קיימים בעולם היהודי הדתי היום.
פעמים רבות דרך החשיבה התלמודית ודעות הפוסקים בהלכה נראות מיושנות ואפילו קצת מסתוריות ומאגיות לאלה שלא זכו לקבל השכלה תלמודית מקיפה. הספר הזה הוא יצירה שתסייע לקורא לסלק את המסתורין ולהגיע להבנה מלאה של הנושאים התלמודיים החשובים שמעצבים את מערכת הערכים שלנו ואת חיינו כיהודים.
את החוכמה והשנינות המרעננות שמאפיינות את משפחת ברנסטין אפשר לראות בכל דף בספר הזה. היום אפשר למצוא תרגומים וביאורים מצוינים של התלמוד, אך הספר הזה לא רק מגלה לנו מה התלמוד אומר אלא גם מסייע לקורא לראות מבפנים את צורת החשיבה התלמודית ואת תהליך הפסיקה ההלכתית. הוא באמת ובתמים לוקח את הקורא למסע ב"ים התלמוד", כלשון הרמב"ם.
כפי שכבר ידוע לכולם, עסקי המו"לות באופן כללי נמצאים בקשיים, וגם תעשיית ההוצאה לאור של ספרים יהודיים לא במצב מזהיר. למצב הזה יש סיבות רבות – האינטרנט, הבורות הגוברת בחברה, התמכרות גם לטלוויזיה והקצב המטורף של החיים בעולם המערבי הן רק כמה סיבות שעולות בדעתי ברגע. השוק לספרי יהדות קטן יחסית, ורבים מהמו"לים בתחום הזה פועלים על שולי רווח צרים מאוד.
ספרים רבים שיוצאים לאור בנושאים יהודיים הם בעצם ספרים בהוצאה עצמית של הסופר, שנושא בעצמו ברוב עלויות הפרסום. מטבע הדברים, המצב הזה מונע מסופרים רבים מלהוציא לאור את כתביהם, כתבים שעשויים להיות חשובים. כך קורה שעולם המו"לות היהודי תלוי ברובו בנדבנים שמוכנים לתרום להוצאת לספר לאור ולשאת בחלק מעלויות הפרסום.
כשאני מסתכל על מסמכים של הוצאות ספרים יהודיות מההיסטוריה, נראה שזה היה המצב כמעט תמיד, ובוודאי במאות השנים האחרונות. המצב דומה ליחסי פטרון-אמן שאפיינו את האמנים הגדולים של תקופת הרנסאנס ואת האמנים ההולנדים הדגולים. האמן או הסופר עלול לחוש קצת השפלה בגלל הקשר הזה – לכל האמנים והסופרים יש אגו פעיל, מן הסתם – אך נראה שבאווירה ששוררת היום בעולם המו"לות זה כמעט בלתי נמנע. עם זאת, כולנו צריכים להשתדל קצת יותר ולעודד כתיבה ופרסום של ספרים בעלי ערך בר קיימא כמו הספרים שהזכרתי לעיל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
