ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עמותת בית הכנסת הזמינה רהיטים לבית הכנסת מחברת הרהיטים. ההזמנה נערכה ב-19/9/07. ההזמנה סופקה לבית הכנסת ב-14/1/08.
בהזמנה נכללו סוגים שונים של ספסלים ושולחנות באורכים שונים וביניהם בעלי 3 מקומות, 4 מקומות ו-5 מקומות.
בחודש ה-9/08 סופקו עוד מספר רהיטים ב-2 הזדמנויות שונות.
ב. טענות נציגי התובעת –גבאי בית הכנסת
נציגי התובעת קובלים על כך שהשולחן אינו נוח מכיוון שהמרחק בין הרגלים קצר מספסל הישיבה, עליו יש חמישה כסאות וגורם לאנשים לשבת עם רגל מחוץ לשולחן. בהתחלה לא הבחינו בכך אך לאחר זמן התברר שזה לא נוח.
לטענתם, מרגע שהגיעו למסקנה ניסו ליצור קשר פעמים רבות עם מר ב' האחראי על השיווק שמולו גם נחתמה ההזמנה, אך הוא לא חזר אליהם. בעקבות מכתב התלונה הגיע מר ב' לבדוק את הבעיה אך לא הסכים לקחת את האחריות על חשבון הנתבעת.
על כן דורשים נציגי התובעת מהנתבעת החלפת השולחנות בכאלו שמתאימים יותר והוצאות משפט.
ג. טענות הנתבעת
גודל השולחן הוא סטנדרטי בכל בתי הכנסת ואין תלונות על כך בשום מקום. לא ידוע על שום תלונה מצד נציגי התובעת בכל התקופה שלפני המכתב שנשלח.
לא ייתכן שהמתינו שנתיים ויותר ואף שילמו את כל התשלומים ללא תלונה אף לאחר מועד ההפסקה. אם אדם רוצה להחליף דבר פגום עליו לעשות זאת מייד. כעת אין לחברה כל שימוש לשולחנות הללו שהם כבר משומשים.
ד. דיון
בגליון הקודם, הכריע בית הדין שיש מום בממכר, אך יש לדון האם מחלו התובעים על הזכות לביטול המקח בשל הליקוי.
ביחס להשתהות בתביעה לביטול המקח, יש הבחנה בין ביטול מקח בשל הואנה במחיר לבית פגם (מום) בממכר. ביחס לטעות במחיר, קבעו חכמים זמן מוגבל לביטל העסקה – עד כדי שיראה לתגר או לקרובו (משנה בב"מ, פרק ד'). לעומת זאת, בעניין ביטול מקח בשל מום, נפסק (רמב"ם-הלכות מכירה פרק טו) :
וכן המוכר לחבירו קרקע או עבד או בהמה או שאר מטלטלין ונמצא במקח מום שלא ידע בו הלוקח, מחזירו אפילו לאחר כמה שנים שזה מקח טעות הוא,
הרמב"ם הוסיף הסתייגות והגבלה לאפשרות החזרה:
והוא שלא ישתמש במקח אחר שידע במום,
אבל אם נשתמש בו אחר שראה המום הרי זה מחל ואינו יכול להחזיר.
וכתב המגיד משנה:
ויש מי שכתב שאם היה הדבר שהלוקח יכול להבחינו לאלתר כגון שיכולין לנסותו ולטועמו ולא הקפיד לעשות כן והמוכר מכר לו סתם - אינו חוזר.
המשנה למלך, הבין שדעה זו חולקת על דברי הרמב"ם, וז"ל:
ואין ספק דיש מי שכתב שהביא ה"ה חולקים עליו הרי"ף ורבינו ז"ל דלדברי יש מי שכתב משמע דאין חילוק בין הונאה בדמים לנמצא בו מום דכך לי יכול להבחינו לאלתר כמו עד שיראנו לתגר או לקרובו ולפי דברי הרי"ף ורבינו לא אמרו אלא גבי אונאה.
האם נפסק להלכה כשיטת ה'יש מי שכתב'
כאמור, לדעת המשנה למלך, יש סתירה גמורה בין דברי הרי"ף והרמב"ם, לשיטה שלאחר שיכול לבדוק – שוב אינו יכול להחזיר בשל טענת מקח טעות.
גם המרשד"ם (בשו"ת מהרשד"ם חו"מ סי' שפה) התייחס במפורש לשיטה זו וכתב שלא ניתן לומר 'קים לי' כשיטה זו אפילו להחזיק ממון. וכן כתב ערוך השולחן (רלב, ה).
מאידך, מכמה פוסקים עולה, שהלכה כדברי ה'יש מי שכתב' שהקונה מחל גם אם לא ראה את המום, לפחות במצבים מסויימים בתנאים מסויימים (בהם ניתן לומר, שכלל לא נחלקו הפוסקים).
ראשית, הסמ"ע הביא שיטה זו בהערותיו לשו"ע (רלב, ס"ק י):
והו"ה אם היה דבר שהלוקח יכול להבחינו לאתר כגון שיכולין לנסות ולטעמו ולא הקפיד לעשות כן והמוכר מכר לו סתם, אינו חוזר, כן כתב המגיד משנה שם.
בעל נתיבות המשפט, הביא את קושיית המגיד, וכן קושיה מדברי התוספות במסכת בבא בתרא. להלכה משמע מדבריו, שהוא פוסק כדעה זו, אם עשה שימוש בחפץ, וז"ל לאחר הביאו את דבר הסמ"ע (נתיבות המשפט, חידושים ס"ק ה):
ועיין ביאורים [סק"א] דזה הוא דוקא ג"כ כשנשתמש בו אחר שהיה יכול להבחינו.
בנוסף, בשו"ת "יהודה יעלה" (חלק ב - אה"ע, חו"מ סימן רכג), מתייחס רבי יהודה אסאד למצב בו אדם ביטא את חששו שיש מום במקח, ולא בדק את הנושא עד תומו. לדעתו, גם לחולקים על ה'יש מי שכתב', במצב כזה ההמנעות מבדיקה היא מחילה – כיוון שידע שיש חשש לפגם ובכל אופן נמנע מלבודקו, מחל.
שני הפוסקים הנ"ל, מקרבים בין השיטות, ומצמצמים את המחלוקת שבין ה'יש מי שכתב' לבין פשט לשון הרמב"ם והשו"ע. שכן אומנם ניתן לחזור לעולם כאשר הקונה לא ידע מהמום שבמקח, אך עם זאת ישנם מצבים בהם מוטל עליו לבדוק את המקח, והוא אינו רשאי להתעלם מהאפשרות שהמקח פגום.
הדין בנדון דידן
על פי הנתונים שבידנו, כחצי שנה לאחר האספקה של השולחנות שבמחלוקת, הזמינו נציגי התובעת שולחנות נוספים (באורך שונה) מהנתבעת.
נציגי התובעת לא טענו שהנושא הועלה ערב הרכישה החדשה. כמו כן, קשה להניח שהייתה מתבצעת הזמנה נוספת, בלא לדרוש את התיקון של ההזמנה שכבר נעשתה. אומנם יש מחלוקת בין הצדדים מתי לראשונה היתה פניה להחלפת הספסלים ותיקונם, אך לדעת בית הדין ברור שלא הועברה תלונה לנתבעת במשך התקופה שלפני הרכישה השנייה – דהיינו במשך כחצי שנה.
המום המדובר, הוא מום שבגלוי, ועם זאת, ניתן להבין שלוקח פרק זמן מסוים לעמוד על הבעיה, ולקשור אותה לבעיה בתכנון או בייצור. כמו כן, במסגרת התנהלות בית כנסת, הדברים לוקחים זמן רב יותר מאשר אצל אדם פרטי.
על פי שיטת ה'יש מי שכתב', בוודאי שאין אפשרות לחזרה, שכן היה על הגבאים בבית הכנסת, המייצגים את נציגי התובעת, לוודא שהשולחנות תקינים ומשרתים את המתפללים נאמנה. וכפי שציינו, נחלקו הפוסקים האם יש להסתמך על שיטה זו.
בעל נתיבות המשפט אומר, ששימוש בפועל לאחר שיכול היה לדעת, מהווה מחילה. לכן לדעתו, לאחר שימוש של חצי שנה בספסלים, נראה שאין מקום לתביעה בשל מקח טעות.
קשה להניח שלא היתה כל תלונה של המתפללים במשך התקופה בה לדעת בית הדין ברור שלא הועברה תלונה לנתבעת. יתכן שבהתחלה הבעיה לא הפריעה די הצורך למתפללים, עד כדי כך שיחליטו נציגי בית הכנסת לפנות אל החברה ולבקש תיקון או החלפה של הספסלים.
להלכה נראה שבמצב כזה גם לדעת החולקים על ה'יש מי שכתב', יודו שמוטל על הקונה לבדוק את הבעיה לעומקה ולדרוש תיקום המקח. משלא עשה כן, שתיקתו ושימוש במקח מהווה מחילה. מקרה זה דומה לאמור בשו"ת יהודה יעלה, שמודעות למום בחלק מהמקח, מהווה מחילה על כל מום במקח – גם בחלקים שלא נבדקו.
לסיכום, לדעת הרוב, ההערכה העובדתית היא שגם לאחר מודעות ברמה זו או אחרת לקיומה של הבעיה, המשיכו נציגי התובעת להשתמש בשולחנות ובספסלים, ללא דרישת תיקון מהנתבעת. על כן, מן הבחינה ההלכתית מחלו על זכותם לביטול המקח מחמת מום.
ה. הסדר מכח הפשרה בעניין החלפת שולחנות
כאמור, לדעת הרוב, אף שיש מום במקח, נציגי התובעת אינם זכאים לבטל את המקח בטענת מקח טעות – בשל העובדה שלא דרשו את ביטול המקח או תיקון המקח בזמן.
בנסיבות אלו, יש לבית הדין סמכות מכח הסכם הבוררות, המסמיך את בית הדין לפסוק 'בין לדין בין לפשרה, או על פי שיקול דעתו' לכפות על הנתבעים הסדר של מכירת שולחנות במחיר נמוך מהצעת המחיר שהגישו.
על כן, אם יחפצו נציגי התובעת בכך, זכותם של נציגי התובעת להזמין שולחנות בפירוט כפי הצעת המחיר שהוגשה לבית הדין, בהנחה של 20%. ההובלה – כפי שנקבע בהצעת המחיר, על ידי הנתבעים ללא תשלום נוסף, אך תעשה במסגרת הובלה ללקוח אחר, כך שלא יוטלו על הנתבעת עלויות נוספות.
ו. החלטה (ברוב)
1. התביעה לביטול המקח או תיקון השולחנות, נדחית.
2. על הנתבעת לאפשר לתובעת רכישה של שולחנות, בהתאם להצעה שהגישה הנתבעת לבית הדין ביום ד' אדר ב' תשע"א, 10/302011, בהפחתה של 20% מהמחיר. דהיינו במחיר של 8640 ₪ כולל מע"מ.
ההובלה תעשה ללא חיוב, עם הובלה אחרת לאזור.
3. באם חפצה התובעת לבצע את ההזמנה, תודיע על כך לנבתעת ותשלח העתק ההודעה לבית הדין, תוך 30 יום.
4. השולחנות על פי ההזמנה יסופקו תוך 90 יום, מיום ההודעה.
5. פסק הדין ניתן ביום ה' בתמוז תשע"א 7 ביולי 2011.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
