ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- הארץ ופירותיה
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
מאז ימי עולם, נטוש מאבק על ארץ-ישראל. המאבק על ארץ-ישראל, תמיד היה מאבק אידיאולוגי: מי הוא ההולך בדרך הנכונה, מי הוא הממשיך, מי הוא היורש את הענין האלקי. חכמים אומרים (בראשית-רבה כב, ז) שהמחלוקת והקנאה בין הבל ובין קין, היתה על ארץ-ישראל, כאשר ביקשו לדעת מי משניהם הוא היורש העיקרי של אדם, אשר הוא העיקר, שהוא הסגולה והגרעין, ובזה הוא יהיה היורש את הארץ, והוא המדובק בענין האלקי ואחיו לא יהיה כי אם כקליפה. ואז ארע אשר ארע: הבל נרצח ונשארה המלכות עקרה, כמו שנאמר: "ויצא קין מלפני ד'" (בראשית ד, טז), זאת אומרת, מן הארץ ההיא, שכן אמר קין (בראשית ד, יד): "הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר". כלומר קין לא ירש את הענין האלקי ולא זכה בארץ אלא גורש ממנה, עד שנולד שת, והוא היה ראוי להמשיך את הסגולה שבאדם, הוא הראשון לנחול את הארץ. על הארץ הזאת נפלה מחלוקת בין יצחק וישמעאל ולבסוף נדחה ישמעאל, ויצחק ירש את הארץ. על הארץ הזאת נפלה הקנאה בין יעקב ועשו, ובסוף נידחה עשו עם כל גבורתו, מפני יעקב עם כל חולשתו. אלו דברי רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי (א, צה; ב, יד).
וכך מאז ומעולם, כל המלחמות על ארץ-ישראל, סיבתן שווה: מלחמה על הירושה של הסגולה האלקית, מי הממשיך את הענין האלקי. זה הגורם למסעי הצלב של הנוצרים לארץ-ישראל; זה הגורם לכיבושי הערבים המוסלמים בארץ-ישראל.
אבל כאמור, מעשה אבות סימן לבנים: יצחק זכה וישמעאל נידחה. יעקב זכה בארץ, ועשו נידחה. והנה כעת הארץ חוזרת ליורשיה האמיתיים, לעם ישראל. לא יצליחו כל הניסיונות של בני ישמעאל ובני עשו למנוע את גאולת ישראל. גם החולשות הפנימיות שבתוך ישראל, - החולשות של קוצר הרוח, העייפות, הלאות, מחמת הגלות הקשה והארוכה, - גם הם לא ימנעו את גאולת ישראל, כי הגיעה עת הגאולה. אין לך קץ מגולה מזה, שארץ-ישראל נותנת פירותיה בשפע, בעין יפה ומראה פנים שוחקות לעם ישראל השב אליה מכל הארצות (סנהדרין צח, א ורש"י). השפע של הפירות כה גדול, עד שישנם אפילו עודפים. הארץ הכינה פירות לעוד יותר יהודים. היא מחכה שיבואו כל בניה ונותנת פירותיה בשפע. השפע אינו "עודפי פירות", אלא יש חוסר ביהודים בארץ, אבל הם יבואו והם באים כל הזמן. לשווא כל הדיונים על הויתורים והנסיגות. הארץ הזאת שייכת לעם ישראל מאז ומעולם ולעולם, כדבר ד' (בראשית טו, יח): "לזרעך נתתי את הארץ הזאת", ודבר אלקינו יקום לעולם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.












