(סג. במשנה – סד. 1+)

א. כלי נשק לאיש

הקדמה - האם בימות המשיח יהיו מלחמות:

האם יוצא בכלי נשק:

ת"ק – לא יצא, חכמים – גנאי (וכתתו חרבותם לאיתים).
ר"א – יוצאים (תכשיטים).

            דיונים בדעת ר"א:

1. A.והרי יהיו בטלים לעתיד לבוא?
2. 1.נכון, אבל עכשיו הם נצרכים, ובעתיד יהיו בטלים (שרגא בטיהרא).
3. 2.לא יהיו בטלים – כשמואל.
4. B.המקור – "חגור חרבך על ירך, גיבור הודך והדרך".

רב כהנא - והרי זה נדרש על דברי תורה?
מר בריה דרב הונא – אין מקרא יוצא מידי פשוטו.

והגיב רב כהנא – כבר סיימתי את כל הש"ס ולא ידעתי זאת, מכאן ש"ליגמר איניש והדר ליסבר".

(סג. באמצע).

אגב תהילים מה, דרשה על הפסוק הבא שם:

ב. שני תלמידי חכמים:

A. שני תלמידי חכמים

1. 1.ר' ירמיה – ר"א: המחדדים זה את זה בהלכה – הקב"ה מצליח להם.

"והדרך צלח", וכן – עולים לגדולה, וזוכים לתורה/דברים שנאמרו בימינה של תורה (אורך ימים עושר וכבוד).

1. 2.ר' ירמיה – ר"ל: הנוחין זה לזה בהלכה – הקב"ה מקשיב להם.

"אז נדברו יראי ה'", ודיבור לשון השפלה (ידבר עמים תחתינו).
(אגב, "ולחושבי שמו" – אפילו חשב לעשות מצווה,
ואגב, העושה מצווה כמאמרה אין מבשרים אותו רע ואפילו מבטלים גזירות עליו).

1. 3.ר' אבא-ר"ל: המקשיבין זה לזה בהלכה – הקב"ה מקשיב להם.

היושבת בגנים חברים מקשיבים. ואם לא – שכינה מסתלקת.

1. 4.ר' אבא-ר"ל: המדגילים זה לזה בהלכה – הקב"ה אוהבם.

בתנאי שיודעים את הביסי, ושאין שם רב ללמוד ממנו.

B. עוד דרשות של ר"ל –

1. 1.מעלות בצדקה: מטיל בכיס > מלווה > צדקה.
2. 2.ת"ח שנוקם ונוטר > עם הארץ חסיד.
3. 3.המגדל כלב רע מונע חסד ("למס מרעהו חסד").

ר"נ – גם פורק יראת שמיים.
סיפור על האישה שהפילה.

1. 4."שמח בחור בילדותך... ודע כי על כל אלה יביאך האלוקים במשפט".

רב הונא – ההתחלה דברי היצר הרע, ההמשך יצר טוב.
ר"ל – ההתחלה בדברי תורה, ההמשך אם לא עושה חסד.

(סג: שליש)

ג. בירית וכובלת

A. בירית – טהורה ויוצאים בה.

1. מה זה:

ר"י 1 – אצעדה (צמיד).

            רב יוסף – והרי טמאה!

ר"י 2 – אצעדה ברגיל להחזיק הגרביים.

2. הדין:

טהורה – כלי שמשמש כלי.
יוצאים – לבוש, ולא תוריד כי יפלו לה הגרביים.

B. כובלת – טמאה ואין יוצאים בה.

1. מה זה:
רבין – 2 אצעדות.

            למה טמאה?
רב הונא – 2 עם שרשרת.

2. הדין:
טמאה – 1. כי עושה קול. דחייה – אין תועלת בקול. 2. כי מונעת פיסוק גדול מדי ומצילה את בתלויה.

לא יוצאים – רש"י – שמא תוציא השרשרת להראות לחברתה.