ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בנוסף לחשבון החודשי שאותו צריך לשלם, - וכאן, בארץ הקודש, הכסף יוצא מחשבון הבנק שלך בלי שום התראה מוקדמת, - יש גם כל מיני דאגות נוספות שנלוות להיותך בעל כרטיס האשראי: גניבת זהות, מבוכה כאשר הכרטיס לא מתקבל מסיבה בלתי ידועה ובלתי מוצדקת, וכל הטרחה שנלווית לאובדן, חלילה, של הכרטיס. אלה רק אחדות מהבעיות שכל הזמן מטרידות את מוחי.
החופש לצאת למסע קניות עם כרטיס אשראי, כמו כל חופש אחר בחיים, עלול להיות מסוכן. משפחות רבות הידרדרו לחורבן כלכלי ובסופו של דבר גם לחורבן משפחתי בגלל חוב מסוכן שנולד מכרטיס האשראי. ואם נותנים כרטיס אשראי למתבגרים בלי פיקוח והגבלה, זה עלול להיות מתכון לאסון למתבגר ולמשפחתו. לכן, כמו כל רוב ההמצאות של העידן המודרני שעושות את החיים לנוחים יותר, לכאורה, גם כרטיסי האשראי הם חרב פיפיות שיש לשלוף ולהניף בזהירות ובשום שכל. הכלל שאומר שאין ארוחות חינם בחיים נכון כאן שבעתיים.
במסכת אבות מדמים חז"ל את העולם הזה לחנות נפלאה שמלאה כל מיני סחורות שאדם יכול לקנות וליהנות מהן. לא זו בלבד שהחנות פתוחה כל הזמן, בלי הפסקה, בעל החנות אפילו מוכן לתת תנאי אשראי נוחים ולא לדרוש תשלום במזומן ומיד. אך כמו מערכת האשראי שפועלת בישראל, את התשלום הוא גובה באופן סדיר ובדרך כלל בלי שום הודעה או התראה לבעל הכרטיס או החוב.
אנחנו תמיד מופתעים, אם לא המומים, מן האירועים והאתגרים שבאים עלינו בלי הרף. ומסכת אבות מבהירה לנו היטב: אנחנו חיים, כביכול, על חוב באשראי, ובעולם הרוחני, לא פחות מאשר בעולם הכספים הגשמי, את החוב חייבים לפרוע בסופו של דבר, או לפחות לנהל עליו משא ומתן ולהגיע להסדר. המשבר הכלכלי הנוכחי שבו שרוי המערב היום הוא דוגמה חזקה לכלל הברזל הזה בנושאי אשראי וחובות.
ההשלכות של אי תשלום חוב רוחני לקב"ה מפורטות לנו בתורה היטב. את כל ההיסטוריה היהודית אפשר לסכם כסיפור של קבלת אשראי והצורך לפרוע לבסוף את החוב שצברנו. חלק גדול מהחוב הרוחני שלנו, כמו החוב הכספי שלנו, הוא תוצר של רכישות מיותרות ומטופשות.
גם לאשראי הרוחני, כמו לכספי, יש גבול. אני משער שיש חלקים גדולים בהיסטוריה היהודית שהיינו שמחים להחזיר לחנות עכשיו, אך בחנות של התורה מדיניות החזרת מוצרים מוגבלת מאוד ומבוססת אך ורק על חרטה אמיתית והתחייבות להיזהר בשימוש העתידי שנעשה בכרטיס האשראי המוסרי והרוחני שלנו. אלה תנאים שבהחלט מצמצמים את חופש הרכישה שלנו בחיים האלה.
אחת הבעיות הגדולות בחברה היהודית היום היא גניבת זהות. האני האמיתי שלנו, כרטיס האשראי האישי שלנו, נגנב או אבד לנו בגלל בורות, ניכור, אדישות או הזנחה פושעת. יהודים רבים שיתבקשו להזדהות בפני בעל החנות פשוט לא יהיו מסוגלים לעשות זאת. מיליוני יהודים איבדו את המורשת וההיסטוריה שלהם, את הערכים ואת השליחות האמיתית שלהם בעולם. כרטיס האשראי איננו תקף עוד אחרי כמה דורות של התבוללות והשמדה גשמית ורוחנית.
יש היום הרבה יהודים, בייחוד בישראל, שנמצאים בתהליך של בקשת כרטיס אשראי חדש להם ולמשפחות שלהם. כולנו יודעים שבקשות כאלה לא מתקבלות בקלות ולא תמיד מאושרות. אף על פי כן, הנכונות של יהודים רבים לנסות לחזור לזהות האמיתית שלהם והעובדה שעם ישראל ככלל נעשה מסורתי ויהודי יותר בהשקפתו ואפילו בהתנהגותו היא התפתחות מחממת לב. היא מבשרת טובות על עתידנו בארץ הזאת. אשראי יכול להיות דבר טוב, אבל מוכרחים להשתמש בו בתבונה.
הרב דוב בערל וויין
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
