ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
וּבְנֵי יַעֲקֹב כֻּלָּם סְגֻלָּה, כֻּלָּם הָיוּ רְאוּיִים לָעִנְיָן הָאֱלֹהִי, וְהָיָה לָהֶם הַמָּקוֹם הַהוּא הַמְיֻחָד בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי, וְזוֹ הִיא הַתְחָלַת חוּל הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּקָהָל, אַחַר שֶׁלֹּא הָיָה נִמְצָא אֶלָּא בִּיחִידִים. וְהַשְׁגָּחַת ה' הָיְתָה לְשָׁמְרָם וּלְהַרְבּוֹתָם וּלְגַדְּלָם בְּמִצְרַיִם, כַּאֲשֶׁר יְגֻדַּל הָאִילָן אֲשֶׁר עִקָּרוֹ טוֹב, עַד שֶׁהוֹצִיא פְּרִי שָׁלֵם דּוֹמֶה לַפְּרִי הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נִטַּע מִמֶּנּוּ, רְצוֹנִי לוֹמַר אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב וְיוֹסֵף וְאֶחָיו. וְהָיוּ מִן הַפְּרִי משֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם, וּכְגוֹן בְּצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, וּכְגוֹן שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הָיוּ רְאוּיִים לִנְבוּאָה נִמְשֶׁכֶת, וּכְגוֹן יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב וְחוּר, וְזוּלָתָם רַבִּים. וְאָז זָכוּ לְהֵרָאוֹת הָאוֹר עֲלֵיהֶם, וּלְאוֹתָהּ הַהַשְׁגָּחָה הָאֱלֹהִית. וְאַף אִם הָיוּ בָּהֶם מַמְרִים מְאוּסִים, מִכָּל מָקוֹם הֵם בְּלִי סָפֵק סְגֻלָּה, בְּמוּבָן שֶׁהֵם בְּטִבְעָם וּמִזְגֵּיהֶם מִן הַסְּגֻלָּה, וְיוֹלִידוּ מִי שֶׁיִּהְיֶה סְגֻלָּה, וְנִשְׁמָר הָאָב הַמַּמְרֶה בִּגְלַל מַה שֶּׁמְּעֹרָב בּוֹ מִן הַסְּגֻלָּה, אֲשֶׁר תֵּרָאֶה בִּבְנוֹ אוֹ בְּנֶכְדּוֹ כְּפִי מַה שֶּׁתִּזְדַּכֵּך הַטִּפָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ בְּתֶרַח וְזוּלָתוֹ מִמִּי שֶׁלֹּא הִתְחַבֵּר בּוֹ הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֲבָל בְּטִבְעוֹ שֶׁיּוֹלִיד סְגֻלָּה, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה כֵּן בְּטֶבַע כֹּל מִי שֶׁנּוֹלַד מֵחָם וָיָפֶת. וְנִרְאֶה כְּמוֹ זֶה בָּעִנְיָנִים הַטִּבְעִיִּים, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה בְּנֵי אָדָם אֵינָם דּוֹמִים לַאֲבִיהֶם כְּלָל אֲבָל הֵם דּוֹמִים לְסָבָם, וְאֵין סָפֵק כִּי הַטֶּבַע הַהוּא וְהַדִּמְיוֹן הַהוּא הָיָה צָפוּן בַּבֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִגְלָה לַחוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁטֶּבַע עֵבֶר הָיָה צָפוּן בְּבָנָיו עַד שֶׁנִּגְלָה בְּאַבְרָהָם.
___________________________
המקום ההוא – ארץ ישראל. ונשמר – ה' שומר עליו. שלא נגלה לחוש – לא נראה כלפי חוץ.
ביאורים
בפסקה זו מגביה ריה"ל את נקודת המבט שלנו על עם ישראל לקראת הבהרת משמעות חטא העגל. חטא זה, מערער לכאורה על בחירת ישראל לעם סגולה. ריה"ל מכניס בפיו של מלך כוזר את טענת החלפת ישראל, טענה שנזכרת בפי הנוצרים ובפי המוסלמים. הנחת היסוד שעומדת בבסיס דתות אלה היא שהעם הוא נבחר כל עוד מעשיו תואמים את סגולתו. כאשר מעשיו סותרים את המהות שלשמה נבחר מפסיקה סגולתו וממילא – נפסקת גם בחירתו. על מנת להבהיר את הטעות שבתפיסה הזאת מבאר ריה"ל את החידוש שהתרחש עם לידת עם ישראל במצרים. לא מדובר כאן עוד ביחידים שההתייחסות אליהם נמדדת רק על פי מעשיהם. מדובר בקהל גדול שהגרעין היסודי שלו הוא גרעין הסגולה. לסגולה זו יש בכל דור ביטויים מעשיים בדמותם של צדיקים גדולים ומנהיגים מורמים מעם, אך ישנם גם, כמו בכל ציבור 'איברים מדולדלים', חלקים חלשים יותר שבהם הצד הסגולי לא מתגלה בפועל. חידושו של ריה"ל הוא שהיחס לאותם יחידים לא נמדד באופן פרטי אלא דרך המכלול של העם. יחידים אלה, עם כל חסרונותיהם, שייכים לכלל – לעם ישראל שבו ה' בחר. לא בכדי בחר ה' בעם ישראל. זוהי איננה בחירה בטעות. בחירת ישראל משמעותה היא יצירה: 'עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו'. העובדה שישנם חלקים בעם שאינם פועלים על פי האידיאל העומד בבסיסו אינם גורעים מיסוד הסגולה שאינו מתחיל מן הפרטים אלא מהכלל. הכלל הוא יסוד נשמת ישראל שיצא כאומה ממצרים. זוהי בחירה אלוהית שיצרה את העם הזה על כל סגולותיו. לאחר שאנו מבינים את התמונה באופן הזה, לאחר שהגבהנו את המבט להבין מהי סגולת ישראל ומעלתו, ניתן לנסות לגשת להבין את חטא העגל.
הרחבות
1. קליפה וגרעין
וּסְגֻלַּת אַבְרָהָם מִכֹּל בָּנָיו יִצְחָק. כאן מודגשת שיטתו של ריה"ל לפיה הסגולה הייתה מוטבעת ביחידים ועברה מדור לדור עד השלב שבו התבטלו הקליפות ונשארה הסגולה בלבד. עניין זה של סגולת ישראל נידון בהרחבה במקומות רבים כדוגמת המהר"ל שכותב: "בוודאי דבר זה אפשר לומר אצל נח ואדם, שלפי שלא היה הדביקות רק פרטי לנח בלבד, כאשר ישתנו הפרטים – ישתנה הדביקות גם כן. אבל האבות שלא היה הבטחתם פרטי, רק כללי... דהיינו כלל האומה, ואין שנוי בכללי, רק השנוי הוא בפרט. ולפיכך אף על גב שיתווסף ויגרע הדביקות לפי המקבלים, מכל מקום נמצא עצם הדביקות הכללי עומד" [נצח ישראל יא]. וכן בתוספות על מסכת שבת: "אומר רבינו תם דזכות אבות תמה אבל ברית אבות לא תמה" [דף נה, א ד"ה 'ושמואל']. ובהרחבה באגרתו של הרב קוק [אגרת תקנה]: "והסגולה הוא כוח קדוש פנימי מונח בטבע הנפש ברצון ד', כמו טבע כל דבר מהמציאות, שאי אפשר לו להשתנות כלל, 'כי הוא אמר ויהי' ".
הרמח"ל מסביר, שהאנושות כולה הייתה יכולה להיות בעלת סגולה זו אם הייתה בוחרת וחפצה בכך: "והנה נתן האדון ב"ה לפני התולדות ההם שנמצאו באותו הזמן, את הבחירה, שיתחזקו וישתדלו להתעלות מן המדרגה השפלה ולשים עצמם במדרגה העליונה" [דרך ה' חלק ב פרק ד]. לפי דבריו, גם לאחר הבחירה של הקב"ה בישראל, עוד הייתה אפשרות לכל העולם להגיע למדרגתם: "ואולם חסד גדול עשה הקב"ה עם כל האומות, שתלה דינם עוד עד זמן מתן התורה, והחזיר התורה על כלם שיקבלוה, ואם היו מקבלים אותה, עדיין היה אפשר להם שיתעלו ממדרגתם השפלה. וכיוון שלא רצו, אז נגמר דינם לגמרי, ונסתם השער בפניהם סיתום שאין לו פתיחה".
שאלות לדיון
החבר מסביר שהעניין האלוהי נדבק בעם ישראל הנמצא בארץ ישראל. מדוע מושגים של עם וארץ הם מושגים דתיים-קדושים?
החבר מונה רבים שזכו להשגחה אלוהית. מהן ההשלכות של ההשגחה האלוהית בחיינו – האם היא באה 'לסדר' אותנו בחיים כי ה' משגיח עלינו ודואג לכל מחסורנו, או שעדיין יש מה לעשות בעניין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
