ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלון בן איריס
לה אָמַר הֶחָבֵר: חָלִילָה לה', שֶׁהֲרֵי זֶה סֵפֶר משֶׁה הַפָּשׁוּט הֻצְרַך בְּמִלּוֹתָיו וּבַהֲגִיָּתוֹ לְמָסֹרֶת שֶׁל כַּמָּה כִּתּוֹת, מְנַקֵּד, וּבַעַל טְעָמִים, וּמְפַסֵּק, וּמַסְרָן, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הֻצְרַך בְּעִנְיָנָיו, כִּי הָעִנְיָן רָחָב מִן הַמִּלִּים. הֲתִרְאֶה כִּי כְּשֶׁאָמַר לָהֶם "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים", לְמָשָׁל, לֹא הִסְתַּפְּקוּ בְּנֵי אָדָם הַאִם רָצָה לוֹמַר חָדְשֵׁי הַגִּיפְטִים, וְהֵם הַמִּצְרִים אֲשֶׁר הָיוּ בֵּינֵיהֶם, אוֹ רָצָה לוֹמַר חָדְשֵׁי הָאֲרַמִּים, אֲשֶׁר הָיוּ עַם אַבְרָהָם בְּאוּר כַּשְׂדִּים, וְהֵם הַכַּשְׂדִּיִּים, אוֹ חֳדָשִׁים שִׁמְשִׁיִּים, אוֹ חָדְשֵׁי הַיָּרֵחַ בְּאֹפֶן שֶׁיַּתְאִימֵם עִם שְׁנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁבָּא בְּחָכְמַת הָעִבּוּר.
הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיְּשִׁיבוּנִי הַקָּרָאִים תְּשׁוּבָה מַסְפֶּקֶת עַל זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְאָשׁוּב לְדַעְתָּם, כִּי אֲנִי רוֹצֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בַּדָּבָר, וְשֶׁיְּשִׁיבוּנִי תְּשׁוּבָה מַסְפֶּקֶת כַּאֲשֶׁר אֶשְׁאָלֵם עַל מַה שֶּׁיֻּתַּר בּוֹ בַּעַל הַחַיִּים, מָה עִנְיַן הַזְּבִיחָה, וְאוּלַי הִיא נְחִירָה וְהֶרֶג אֵיך שֶׁיִּזְדַּמֵּן? וְלָמָּה זֶה נֶאֶסְרוּ זִבְחֵי גוֹיִים, וּמַה בֵּין שְׁחִיטָתוֹ לְהֶפְשֵׁטוֹ וּשְׁאָר מְלַאכְתּוֹ? וְהָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיְּבָאֵר לִי הַחֵלֶב הָאָסוּר, וְהוּא דָּבוּק בַּמֻּתָּר בַּמֵּעַיִם וּבַחַלְחֹלֶת, וְזוּלַת זֶה מִנִּקּוּי הַבָּשָׂר, וְיִתֵּן לִי הַגְּבוּל שֶׁבֵּין הַמֻּתָּר וְהָאָסוּר, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא אֶחְלֹק בּוֹ עַל חֲבֵרִי. וְכֵן הָאַלְיָה הָאֲסוּרָה אֶצְלָם, הֲיֵשׁ לָהּ גְּבוּל? וְאוּלַי אֶחָד יָסִיר קְצֵה הַזָּנָב בִּלְבַד וְאַחֵר יָסִיר הַקַּטְלִית כֻּלָּהּ. וְהָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיְּבָאֵר לִי הָעוֹף הַמֻּתָּר מִן הָאָסוּר, מִלְּבַד הַמְפֻרְסָמִים, רְצוֹנִי לוֹמַר יוֹנָה וְתוֹר, וּמִנַּיִן לוֹ שֶׁאֵין הַתַּרְנְגֹלֶת וְהָאַוָּז וְהַבַּרְוָז וְהַחָגְלָה מִן הַטְּמֵאִים.
___________________________
בעניניו – הבנתו לפרטיו. ואשוב לדעתם – אצטרף לשיטתם. נחירה – הריגת בהמה שלא בשחיטה. זבחי גויים – שחיטת גוי. באופן שלא אחלוק וכו' – בצורה שתהיה מוסכמת על כולם. הקטלית – חלק בבהמה שנמצא מעל הירכיים.
ביאורים
לאחר שהוכיח ריה"ל את הצורך במסורת עבור קריאת פסוקי התורה, הוא פונה להסביר בפירוט את הנחיצות למסורת תורה שבעל פה כדי להבין מצוות שונות בתורה. לכל חברה יש מושגים שהם מובנים מאליהם, אין צורך להסביר אותם כשהם נאמרים. למשל, אם כל החברים נפגשים כל שבת ליד הקיר שבגן המשחקים, כשמישהו יאמר: תגיעו לקיר בשעה שש, כולם יבינו את כוונתו. אין צורך להסביר לאיזה קיר הוא מתכוון בגלל שזהו מושג מובן מאליו. הקראים טוענים שהתורה שבכתב מושלמת ואין כל צורך בסיוע כדי להבין את כוונת הכתוב שבה. ריה"ל מוכיח עד כמה דבריהם חסרי בסיס כשהוא בוחן כמה מן המצוות ואת הדרך שניתן להבין אותן. לשון התורה "החדש הזה לכם..." שהיא המצווה הראשונה שבה נצטוו ישראל, היא דוגמה למצווה שאיננה מוסברת כלל ועיקר. על איזה חודש מדובר? אין לנו אלא להסביר שהתורה פונה לעם שהמושגים מובנים לו. כלומר, קיימת אצלו מסורת כלשהי שיוצרת את המובן מאליו שעליו דיברנו לעיל. כך הוא גם מדגים בעניין השחיטה של הקרבנות שעליהם נצטווינו. כיצד היא פעולת השחיטה: האם בדקירה? ירייה? או אולי בחנק? ללא ההנחה שישנה מסורת, לא ניתן להבין את המילה "זביחה", ולא את הדרך שיש לבצע את הציווי הזה. זוהי דוגמה נוספת לכך שללא הפירוט המדויק, שהוא חלק בלתי נפרד מן התורה שבעל פה, אין אפשרות להבין את התורה. התורה שבעל פה היא עדות לכך שהשפה שבה התורה מדברת אלינו מובנת לנו. התורה פונה לעם שמושגי התורה אינם זרים לו.
הרחבות
* הכרח המסורת
ריה"ל מסביר שאנו זקוקים למסורת של התורה שבעל-פה כדי להבין את כוונת התורה שבכתב. בגמרא בשבת יש סיפור על נכרי שרצה להתגייר על מנת שילמד רק את התורה שבכתב: "מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי. אמר לו: כמה תורות יש לכם? אמר לו: שתים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה. א''ל: שבכתב אני מאמינך ושבעל פה איני מאמינך, גיירני ע''מ שתלמדני תורה שבכתב. גער בו והוציאו בנזיפה. בא לפני הלל, גייריה. יומא קמא א''ל א''ב ג''ד. למחר אפיך ליה. א''ל: והא אתמול לא אמרת לי הכי! א''ל: לאו עלי דידי קא סמכת? דעל פה נמי סמוך עלי" (=יום אחד אמר לו אל"ף בי"ת גימ"ל דל"ת, למחרת הפך לו את הסדר. אמר לו הגר: הרי אתמול לא אמרת לי כך. אמר לו: הרי כדי ללמוד ולהבין את משמעות האותיות אתה חייב לסמוך עלי ולהאמין לי, כך תסמוך עלי גם לגבי הפירוש לתורה שבכתב שהוא התורה שבעל-פה.) [שבת לא, א].
סיפור זה מתאים להסברו של ריה"ל בדבר ההכרח שיש במסורת לגבי ההבנה ולא רק לגבי הקריאה הנכונה.
שאלות לדיון
מדוע התורה ניתנה כך שאי אפשר להבינה כראוי בלי מסורת?
לאור דברי ריה"ל, מהו היחס הראוי אל המסורת גם בענייני מנהגים שאינם מצוות מן התורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
