ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
מאמר חמישי כ'
לאחר שבמאמר חמישי האריך החבר לדבר אודות השגחת ה', החבר מסכם את ארבעת העיקרים הראשונים שעומדים בבסיס השקפתנו. עיקרים אלו מעמידים אותנו על גדולת ה' וחשיבות המעשים שלנו.
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
צבי נחמיה בן ר' שלמה זלמן אהרון
וְהַהַקְדָּמָה הַשְּׁנִיָּה, הַהוֹדָאָה בְּסִבּוֹת אֶמְצָעִיּוֹת. אֲבָל אֵינָן פּוֹעֲלוֹת, אֶלָּא הֵן סִבּוֹת עַל דֶּרֶך הַחֹמֶר, אוֹ עַל דֶּרֶך הַכֵּלִים, כִּי הִנֵּה שִׁכְבַת הַזֶּרַע וְהַדָּם חֹמֶר לָאָדָם, וְאֵיבְרֵי הָרְבִיָּה מְחַבְּרִים בֵּין שְׁנֵיהֶם, וְהָרוּחוֹת וְהַכֹּחוֹת כֵּלִים מְשַׁמְּשִׁים בִּרְצוֹן ה', וְתִשְׁלַם צוּרָתוֹ וְתָאֳרוֹ וְגִדּוּלוֹ וַהֲזָנָתוֹ. אֲפִלּוּ בַּדָּבָר הַנִּבְרָא יֵשׁ אֲשֶׁר צָרִיך בּוֹ לְסִבָּה אֶמְצָעִית, כֶּעָפָר אֲשֶׁר הָיָה חֹמֶר אָדָם. וּלְפִיכָך אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לְהוֹדוֹת בַּסִּבּוֹת הָאֶמְצָעִיּוֹת.
וְהַהַקְדָּמָה הַשְּׁלִישִׁית, שֶה' נוֹתֵן לְכָל חֹמֶר הַטּוֹבָה שֶׁבַּצּוּרוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְקַבֵּל וְהַמְתֻקֶּנֶת שֶׁבָּהֶם, וְשֶׁהוּא יִתְעַלֶּה מֵיטִיב, לֹא יִמְנַע חַסְדּוֹ וְחָכְמָתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ מִדָּבָר, וְשֶׁחָכְמָתוֹ בַּפַּרְעוֹשׁ וּבַיַּתּוּשׁ, לְמָשָׁל, אֵינָה פְּחוּתָה מֵחָכְמָתוֹ בְּסִדּוּר הַגַּלְגַּלִּים, אַך הִתְחַלְּפוּת הַדְּבָרִים מֵחֲמַת חָמְרֵיהֶם. וְאֵין לְךָ לוֹמַר: לָמָּה לֹא בְּרָאַנִי מַלְאָך? כְּמוֹ שֶׁאֵין לַתּוֹלַעַת לוֹמַר: לָמָּה לֹא בְּרָאַנִי אָדָם?
וְהַהַקְדָּמָה הָרְבִיעִית, הַהוֹדָאָה כִּי לַמְּצִיאוּת מַדְרֵגוֹת, עֶלְיוֹנוֹת וְתַחְתּוֹנוֹת, וְכִי מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ הַשָּׂגָה וְהַרְגָּשָׁה וּתְחוּשָׁה יוֹתֵר גָּבוֹהַּ מֵאֲשֶׁר אֵין לוֹ זֶה, לְקִרְבָתוֹ לְמַדְרֵגַת הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה, אֲשֶׁר הִיא שֵׂכֶל בְּעַצְמוּתָהּ, וְכִי הַפָּחוּת שֶׁבַּצֶּמַח יוֹתֵר גָּבוֹהַּ בַּמַּדְרֵגָה מִן הַנִּכְבָּד שֶׁבַּמַּחְצָבִים, וְהַפָּחוּת שֶׁבַּבְּהֵמָה יוֹתֵר גָּבוֹהַּ בַּמַּדְרֵגָה מִן הַנִּכְבָּד שֶׁבַּצְּמָחִים, וְהַפָּחוּת שֶׁבָּאָדָם יוֹתֵר גָּבוֹהַּ בַּמַּדְרֵגָה מִן הַנִּכְבָּד שֶׁבַּבְּהֵמָה. וְכֵן הַפָּחוּת שֶׁבְּבַעֲלֵי תּוֹרַת ה' יוֹתֵר גָּבוֹהַּ בַּמַּדְרֵגָה מִן הַנִּכְבָּד שֶׁבְּחַסְרֵי הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר הִיא מֵאֵת ה' מַקְנָה לַנְּפָשׁוֹת מִנְהַג הַמַּלְאָכִים וּתְכוּנָתָם, וְזֶה מַה שֶּׁלֹּא יֻשַּׂג בְּלִמּוּד. וְהָרְאָיָה עַל זֶה, כִּי הַהַתְמָדָה בְּמַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה הַהִיא מְעוֹרֶרֶת אֶל מַדְרֵגַת הַנְּבוּאָה, אֲשֶׁר הִיא הַקְּרוֹבָה שֶׁבַּמַּדְרֵגוֹת הָאֱנוֹשִׁיוֹת אֶל הָאֱלֹהִיּוּת, וּלְפִיכָך בַּעַל הַתּוֹרָה הַמַּמְרֶה טוֹב מֵחֲסַר הַתּוֹרָה, כִּי הוּא, כְּבָר הִקְנַתְהוּ תוֹרַת ה' מִנְהָג מַלְאָכִי, הִשְׁקִיף בּוֹ עַל מַדְרֵגַת הַמַּלְאָכִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּרְיוֹ בִּלְבֵּל אוֹתָהּ עָלָיו וְהִפְסִידָהּ, נִשְׁאֲרוּ לוֹ מִמֶּנָּה רְשָׁמִים, וְנִשְׁאַר בְּאֵשׁ הַתְּשׁוּקָה אֵלֶיהָ, וְעִם זֶה, אִלּוּ נִתְּנָה לוֹ הַבְּחִירָה, לֹא הָיָה בּוֹחֵר לִהְיוֹת בְּמַדְרֵגַת חַסְרֵי הַתּוֹרָה. כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם אִם חָלָה וְהִתְיַסֵּר בְּמַכְאוֹבָיו, אִלּוּ נִתְּנָה לוֹ הַבְּחִירָה לִהְיוֹת סוּס אוֹ דָּג אוֹ עוֹף נֶהֱנֶה בְּלִי מַכְאוֹב, וְיוּשַׂם הֶפְרֵשׁ בֵּינוֹ וּבֵין הַשֵּׂכֶל אֲשֶׁר מְקָרְבוֹ אֶל מַדְרֵגַת הָאֱלֹהוּת, לֹא הָיָה בּוֹחֵר בָּזֶה.
___________________________
הדעה הזאת – שאין סתירה בין הגזרה לבחירה. בסיבה הראשונה – מציאות ה'. מהבחינה – מהתבוננות. על דרך החומר – על-פי התכונות הנמצאות בחומר. על דרך הכלים – עזרים. הרוחות והכוחות – שתפקידם ההתפתחות הביולוגית של האדם. במחצבים – בדומם.
ביאורים
החבר מנסח את עיקרי האמונה העומדים ביסוד ההשקפה של השגחת ה', אותה תיאר באריכות. העיקר הראשון : הכרה במציאות ה' שיש לו חכמה ורצון, ושברא עולם בעל סדר ושלמות. האמונה הזו מתיישבת בלב האדם על ידי התבוננות בבריאה, התבוננות המותירה רושם עמוק בנפשו. באופן כזה, גם אם יתגלו לאדם חסרונות בבריאה לפי דעתו, הוא יתלה אותם בקוצר הבנתו ולא במיעוט יכולתו של הבורא.
העיקר השני : הכרה בחוקי הטבע המשמשים אמצעים שדרכם ה' משגיח על העולם. לחוקי הטבע אין בחירה ומחשבה עצמית, והם פועלים מאליהם ככלי ביד האומן. החבר מדגים זאת באופן יצירת האדם לכל אורך ההיסטוריה האנושית; החל ביצירה הראשונית של האדם על ידי עפר וכלה ביצירה המתמשכת לכל הדורות על ידי הפריה, ובהתפתחותו על ידי כוחות הגוף הטמונים בו.
העיקר השלישי : הכרה בטוב ה' המעניק לכל נברא את השלמות המרבית המתאימה לו. דרגת החיים של כל נברא תלויה באיכות החומר שלו, כך שמתן הצורה איננו שרירותי אלא בעל התאמה מדויקת.
העיקר הרביעי : קיים מדרג איכותי בבריאה, מבחינה גשמית ורוחנית. את הדירוג הגשמי מציין סולם ה'דצח"מ' (דומם, צומח, חי, מדבר) שמתאר את מידת השכלול והפיתוח של כוחות החיים. הדירוג הרוחני הוא ביחס בין עם ישראל לשאר האומות.
למצוות יש פעולה סגולית, שמרוממות את נפש האדם למעלת המלאכים, ומכשירות אותה לנבואה, דבר שהלימוד השכלי לא מסוגל לחולל. כיון שהמצוות ניתנו רק לעם ישראל, טבועה בו מעלה שמבדילה אותו משאר העמים. גם יהודי חוטא נעלה יותר מגוי משכיל ומוסרי, כיוון שהמצוות המעטות שקיים הותירו רושם בנפשו והשתוקקות פנימית לדבקות בה'. המצוות שניתנו דווקא לישראל מעידים על הכוח הטמון בהם, ולכן למרות שהמצוות הן עול על האדם, גם החוטא לא מוכן לוותר על יהדותו.
הרחבות
* התורה והמצוות – זכות לישראל
וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּרְיוֹ בִּלְבֵּל אוֹתָהּ עָלָיו וְהִפְסִידָהּ, יִשְׁאֲרוּ לוֹ מִמֶּנָּה רְשָׁמִים. ריה"ל טוען שאף ליהודי חוטא, יש מעלה על פני הגוי, וזאת מכוח הרשמים הגדולים שהתורה שלמד השאירה אצלו.
המהר"ל מבאר גם הוא את מעלתן של ישראל "ועל זה אמר רבי חנניא [אבות ו, יא] דבריו כי רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, ולפיכך הרבה להם מצוות הרבה, והם מוכנים אל מצוות הרבה מאוד. וזהו זכות ישראל כאשר יש להם מצוות הרבה ביותר, ולכך שכרם גדול יותר" [תפארת ישראל ה]. מדברי המהר"ל עולה שמעלתן של ישראל נובעת מההכנה הנפשית שהקב"ה טבע בנפשם לקיים את כל תרי"ג המצוות. לעומתם, לגויים אין את התכונות האלו כיוון שלא נצטוו בתורה.
וממשיך המהר"ל: "ואל יקשה לך סוף סוף יהיה שכרם יוצא בהפסדם, שאם לא יקיים רוב התורה יהיה רשע. זה אינו, דסוף סוף מרוויח בזה על ידי שיש לו הכנה אל התורה שיש בה מצוות הרבה. כי הדבר הזה שאפשר שיקיים המצוות או לא יקיים – דבר זה הוא שקול, כי אולי יזכה ויקיים המצוות. וכיוון שהדבר הוא שקול, דבר זה מכריע מה שהוא מוכן אל תורה של ריבוי מצוות, ודבר זה הוא זכות גדול מאד". היינו, אין לטעון שבגלל ריבוי המצוות יהיה קשה לקיימן, ועל כן אין זו זכות לישראל, שכן הסיכוי שיקיימו את התורה שווה לסיכוי שיעברו עליה, והמעלה שהאדם זוכה בה בעקבות ריבוי המצוות מכריעה לכך שריבוי המצוות הוא זכות לישראל.
שאלות לדיון
"מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ הַשָּׂגָה וְהַרְגָּשָׁה וּתְחוּשָׁה יוֹתֵר גָּבוֹהַּ מֵאֲשֶׁר אֵין לוֹ זֶה" מדוע מי שיש לו הרגשה יותר גבוה ממי שאין לו? מה זה אומר עלינו ועל החיים שלנו?
מה הקשר בין קיום מצוות התורה למלאכיות? ומה בין זה לבין התשוקה לתורת ה'?
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית

שיעורים בספר יהושע סוד האבנים וחציית הירדן
יהושע פרק ד'
השיעור עוסק בחציית הירדן בספר יהושע ובשילוב שבין הנס להשתדלות האנושית הבא לידי ביטוי בנשיאת ארון הברית בידי הכהנים. דרך ניתוח הקמת שלוש מערכות של 12 אבנים – בירדן, בגלגל ובעבר הירדן – נבחנים היחסים בין אחדות האומה, ייחודיות השבטים וזיקת התורה לאומות העולם.

הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה הלכות הדלקת נרות שבת
השיעור עוסק בטעמי מצוות הדלקת נרות שבת — כבוד שבת, עונג שבת ושלום בית — ובמנהגים השונים לגבי מספר הנרות שמדליקים. בנוסף, נידונה המחלוקת ההלכתית האם קבלת השבת חלה בעצם ההדלקה, בברכה או באמירה מפורשת, וכיצד נוהגים למעשה בשבת וביום טוב.

מידות הראי"ה תיקון פגם הברית ומידת הגאווה
ברית ג' - גאווה א'
השיעור עוסק בהשלכות הרוחניות של פגם הברית, הגורם להחשכה פנימית ולניתוק מחוכמת התורה, ובדרך לתקן זאת באמצעות תשובה מאהבה ועיון באגדה המהפכים זדונות לזכויות. בחלקו השני מוסבר כיצד סילוק אבק הגאווה מתוך הכרה שכלית וטהורה מביא לשלמות, לשפלות רוח אמיתית ולשמחה פנימית שאינה תלויה בהשוואה לאחרים.

תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.

תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.












