ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
הַהַקְדָּמָה הַשִּׁשִּׁית, כִּי הָאָדָם מוֹצֵא מִנַּפְשׁוֹ יְכֹלֶת עַל עֲשִׂיַּת הָרָע וַעֲזִיבָתוֹ בַּדְּבָרִים הָאֶפְשָׁרִיִּים לוֹ, וּמַה שֶּׁנִּבְצָר מִמֶּנּוּ אָמְנָם נִבְצָר מִמֶּנּוּ לְהֶעְדֵּר הַסִּבּוֹת הָאֶמְצָעִיּוֹת, אוֹ לְאִי יְדִיעַת הָאָדָם אוֹתָן. מְשַׁל זֶה, עָנִי, זָר, חֲסַר חָכְמַת הַהַנְהָגָה, רוֹצֶה לְהַנְהִיג כַּת, וְנִבְצָר מִמֶּנּוּ, וְאִלּוּ הָיוּ נִמְצָאוֹת הַסִּבּוֹת, וְהָיָה הוּא יוֹדֵעַ לְנַצֵּל אוֹתָן, הָיָה נִשְׁלָם חֶפְצוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּשְׁלַם חֶפְצוֹ בְּמַה שֶּׁסִּבּוֹתָיו נִמְצָאוֹת וְיֵדָעֵן וְיַנְהִיגֵן, כְּהַנְהָגָתוֹ בְּבֵיתוֹ אֵת בָּנָיו וַעֲבָדָיו, וְיוֹתֵר מִזֶּה אֵת אֵיבָרָיו, יְנִיעֵם אֵיך שֶׁיִּרְצֶה, וִידַבֵּר בְּמַה שֶּׁיִּרְצֶה, וְיוֹתֵר מִזֶּה אֵת מַחְשַׁבְתּוֹ וְדִמְיוֹנוֹ, יְדַמֶּה הָרָחוֹק וְהַקָּרוֹב בְּעֵת שֶׁיִּרְצֶה וְאֵיך שֶׁיִּרְצֶה, לְפִי שֶׁהוּא מוֹשֵׁל בְּסִבּוֹתָיו הָאֶמְצָעִיּוֹת. וְעַל כֵּן לֹא יִקְרֶה שֶׁיְנַצֵּחַ הַחַלָּשׁ אֵת הֶחָזָק בְּמִשְׂחַק הַשַּׁחְמָט, וְלֹא יֵאָמֵר בִּקְרַב הַשַּׁחְמָט מַזָּל וּבִישׁ מַזָּל, כְּמוֹ שֶׁיֵּאָמֵר בִּקְרַב שְׁנֵי מַנְהִיגִים נִלְחָמִים זֶה בָּזֶה, כִּי סִבּוֹת קְרַב הַשַׁחְמָט נִמְצָאוֹת כֻּלָּן, וְתָמִיד יְנַצֵּחַ הַיּוֹדֵעַ לְנַצֵּל אוֹתָן, וְלֹא יִירָא מִסִּבָּה טִבְעִית שֶׁתַּגְבִּיל אוֹתוֹ, וְלֹא מִסִּבָּה מִקְרִית, אֶלָּא בְּאֹפֶן נָדִיר מֵחֲמַת הֶסַּח הַדַּעַת, וְהֶסַּח הַדַּעַת נִכְנָס בִּכְלַל אִי הַיְּדִיעָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְעִם זֶה, הִנֵּה אֶל הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה מְיֻחָס הַכֹּל בַּדֶּרֶך הַנִּזְכֶּרֶת. אֲבָל בַּכַּוָּנָה הָרִאשׁוֹנָה — מְאֹרְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי הֱיוֹת הַשְּׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, אֲבָל אַחֲרֵי כֵן הֲרֵי הַדָּבָר מְסֻפָּק — זוּלָתִי בְּלִבּוֹת הַמַּאֲמִינִים — הַאִם הַמְאֹרָעוֹת הָאֵלֶּה הֵם בְּכַוָּנָה רִאשׁוֹנָה מֵאֵת ה' יִתְעַלֶּה, אוֹ שֶׁהֵם מִסִּבּוֹת גַּלְגַּלִּיּוֹת אוֹ מִקְרִיּוֹת, וְאֵין רְאָיָה חוֹתֶכֶת. אֲבָל עָדִיף שֶׁיְּיֻחַס הַכֹּל אֵלָיו יִתְעַלֶּה, כֹּל שֶׁכֵּן הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים, כַּמָּוֶת, וְהַנִּצָּחוֹן וְהַתְּבוּסָה, וְהַהַצְלָחָה וְהַמַּחְסוֹר, וּמַה שֶּׁדּוֹמֶה לָזֶה.
___________________________
מקובלים – המקובלים על הדעת. מיחס הכל – את כל המתרחש בעולם. בכונה הראשונה – רצון אלוקי ישיר (בהשגחה פרטית). אחרי כן – אחרי הסתלקות השכינה וההנהגה הנסית.
ביאורים
החבר ממשיך בקביעת עיקרי האמונה שמהווים בסיס להשגחת ה'.
העיקר החמישי : התוכחה משפיעה על כל אדם, כאשר היא נאמרת בצורה נכונה. גם אם לא ניכרת תוצאה מיידית, והאדם לא משנה את דרכו, התוכחה גורמת לכך שבעתיד הוא ישוב בתשובה. הבסיס לחזרה בתשובה הוא הכרה בחומרת החטא, וזו חלחלה לתוך נפש החוטא בעת התוכחה. למרות שלא מנעה אתו מלחטוא היא מעלה בו הרהורי חרטה לאחר החטא, ובכך מביאה אותו לתשובה.
העיקר השישי : יש לאדם בחירה חופשית בכל התחומים שתלויים בו, הן ביחס לאחרים והן ביחס לעצמו בעיצוב האישיות. המניעות שמעכבות אותו מלממש את רצונו, אינן נובעות מחיסרון בכוח הבחירה, אלא מהעדר כלים מתאימים. השליטה שיש לאדם על גופו היא מוגבלת, לעומת השליטה על מחשבתו שאין לה שום הגבלה. החבר מדגים זאת בהבדל בין מאבק גופני למאבק מחשבתי: בזירת הקרב גם הגיבור יכול להפסיד, אולם בהתמודדות בתחום התבונה וההיגיון, כמו משחק שחמט, אין ספק שהחכם יותר ינצח.
כל מאורעות העולם מיוחסים אל ה'. במקרים של 'השגחה ישירה', כמו מעשי נסים, נוכחות ה' בעולם היא ודאית ואיננה ניתנת לערעור. במקרים של השגחה עקיפה, דרך כוחות האדם והעולם, יש היגיון לומר שהמציאות היא יד המקרה. אין הוכחה מכרעת שהשגחת ה' אכן פועלת דרך הכוחות האלה בצורה נסתרת, ורק המאמינים בטוחים בכך.
הרחבות
* כיצד להוכיח?
אִם יוֹכִיחַ בִּדְבָרִים מְקֻבָּלִים. חז"ל הורונו "כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע" [יבמות סה:]. היינו, צריך לומר את דברי התוכחה באופן שהם יתקבלו. לכן צריכים כללים לאמירת דברי תוכחה. בפירוש אוצר נחמד על הכוזרי כותב המחבר מספר כללים: "ושתהא כוונת המוכיח אך לשם שמים, לא לאהבת השבח, או לבצע כסף, או לשנאת מי שמוכיח אותו. וכמו שאמרו: דברים היוצאים מן הלב, רצונו לומר שמדבר בכל לבו – נכנסים אל הלב". הרמב"ם נתן כללים נוספים: "המוכיח את חברו... צריך להוכיחו בינו לבין עצמו. וידבר לו בנחת ובלשון רכה ויודיעו שאינו אומר לו אלא לטובתו להביאו לחיי העולם הבא" [הלכות דעות ו, ז].
* הוכחה – תחילתה של התשובה
חֵלֶק מִן הַתְּשׁוּבָה. רבי דוד שלמה אייבשיץ בספרו 'ערבי נחל' ביאר שעניינה של מצוות התוכחה הוא להוביל את החוטא לתשובה. "ומטעם זה באה מצוות עשה הוכח תוכיח כו' [ויקרא יט, יז], כי רחוק הדבר שבעל עברה יעשה תשובה מעצמו, ובפרט אם עבר ושנה בה שנעשה לו כהיתר, והשם יתברך חפץ שישוב. ומה יעשה לו השם יתברך, האם יגלה אליו נבואה להוכיחו לשוב בתשובה, והרי הבעל עברה רחוק מה' ומתועב הוא לפניו?! לכן ציווה השם יתברך לכל היודעים באיוולתו שיוכיחוהו ועל ידי זה ישוב" [ערבי נחל שמות יתרו – דרוש ד].
שאלות לדיון
מה אפשר ללמוד מדברי החבר על הדרישות שלנו מעצמנו, על הדרכים שלנו להצליח להיות יותר טובים?
לאור דברי החבר, איך ניתן להסביר את דברי הגמרא "שלשה באין בהיסח הדעת, אלו הן: משיח, מציאה, ועקרב"?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
