ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
הַהַקְדָּמָה הַשִּׁשִּׁית, כִּי הָאָדָם מוֹצֵא מִנַּפְשׁוֹ יְכֹלֶת עַל עֲשִׂיַּת הָרָע וַעֲזִיבָתוֹ בַּדְּבָרִים הָאֶפְשָׁרִיִּים לוֹ, וּמַה שֶּׁנִּבְצָר מִמֶּנּוּ אָמְנָם נִבְצָר מִמֶּנּוּ לְהֶעְדֵּר הַסִּבּוֹת הָאֶמְצָעִיּוֹת, אוֹ לְאִי יְדִיעַת הָאָדָם אוֹתָן. מְשַׁל זֶה, עָנִי, זָר, חֲסַר חָכְמַת הַהַנְהָגָה, רוֹצֶה לְהַנְהִיג כַּת, וְנִבְצָר מִמֶּנּוּ, וְאִלּוּ הָיוּ נִמְצָאוֹת הַסִּבּוֹת, וְהָיָה הוּא יוֹדֵעַ לְנַצֵּל אוֹתָן, הָיָה נִשְׁלָם חֶפְצוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּשְׁלַם חֶפְצוֹ בְּמַה שֶּׁסִּבּוֹתָיו נִמְצָאוֹת וְיֵדָעֵן וְיַנְהִיגֵן, כְּהַנְהָגָתוֹ בְּבֵיתוֹ אֵת בָּנָיו וַעֲבָדָיו, וְיוֹתֵר מִזֶּה אֵת אֵיבָרָיו, יְנִיעֵם אֵיך שֶׁיִּרְצֶה, וִידַבֵּר בְּמַה שֶּׁיִּרְצֶה, וְיוֹתֵר מִזֶּה אֵת מַחְשַׁבְתּוֹ וְדִמְיוֹנוֹ, יְדַמֶּה הָרָחוֹק וְהַקָּרוֹב בְּעֵת שֶׁיִּרְצֶה וְאֵיך שֶׁיִּרְצֶה, לְפִי שֶׁהוּא מוֹשֵׁל בְּסִבּוֹתָיו הָאֶמְצָעִיּוֹת. וְעַל כֵּן לֹא יִקְרֶה שֶׁיְנַצֵּחַ הַחַלָּשׁ אֵת הֶחָזָק בְּמִשְׂחַק הַשַּׁחְמָט, וְלֹא יֵאָמֵר בִּקְרַב הַשַּׁחְמָט מַזָּל וּבִישׁ מַזָּל, כְּמוֹ שֶׁיֵּאָמֵר בִּקְרַב שְׁנֵי מַנְהִיגִים נִלְחָמִים זֶה בָּזֶה, כִּי סִבּוֹת קְרַב הַשַׁחְמָט נִמְצָאוֹת כֻּלָּן, וְתָמִיד יְנַצֵּחַ הַיּוֹדֵעַ לְנַצֵּל אוֹתָן, וְלֹא יִירָא מִסִּבָּה טִבְעִית שֶׁתַּגְבִּיל אוֹתוֹ, וְלֹא מִסִּבָּה מִקְרִית, אֶלָּא בְּאֹפֶן נָדִיר מֵחֲמַת הֶסַּח הַדַּעַת, וְהֶסַּח הַדַּעַת נִכְנָס בִּכְלַל אִי הַיְּדִיעָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְעִם זֶה, הִנֵּה אֶל הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה מְיֻחָס הַכֹּל בַּדֶּרֶך הַנִּזְכֶּרֶת. אֲבָל בַּכַּוָּנָה הָרִאשׁוֹנָה — מְאֹרְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי הֱיוֹת הַשְּׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, אֲבָל אַחֲרֵי כֵן הֲרֵי הַדָּבָר מְסֻפָּק — זוּלָתִי בְּלִבּוֹת הַמַּאֲמִינִים — הַאִם הַמְאֹרָעוֹת הָאֵלֶּה הֵם בְּכַוָּנָה רִאשׁוֹנָה מֵאֵת ה' יִתְעַלֶּה, אוֹ שֶׁהֵם מִסִּבּוֹת גַּלְגַּלִּיּוֹת אוֹ מִקְרִיּוֹת, וְאֵין רְאָיָה חוֹתֶכֶת. אֲבָל עָדִיף שֶׁיְּיֻחַס הַכֹּל אֵלָיו יִתְעַלֶּה, כֹּל שֶׁכֵּן הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים, כַּמָּוֶת, וְהַנִּצָּחוֹן וְהַתְּבוּסָה, וְהַהַצְלָחָה וְהַמַּחְסוֹר, וּמַה שֶּׁדּוֹמֶה לָזֶה.
___________________________
מקובלים – המקובלים על הדעת. מיחס הכל – את כל המתרחש בעולם. בכונה הראשונה – רצון אלוקי ישיר (בהשגחה פרטית). אחרי כן – אחרי הסתלקות השכינה וההנהגה הנסית.
ביאורים
החבר ממשיך בקביעת עיקרי האמונה שמהווים בסיס להשגחת ה'.
העיקר החמישי : התוכחה משפיעה על כל אדם, כאשר היא נאמרת בצורה נכונה. גם אם לא ניכרת תוצאה מיידית, והאדם לא משנה את דרכו, התוכחה גורמת לכך שבעתיד הוא ישוב בתשובה. הבסיס לחזרה בתשובה הוא הכרה בחומרת החטא, וזו חלחלה לתוך נפש החוטא בעת התוכחה. למרות שלא מנעה אתו מלחטוא היא מעלה בו הרהורי חרטה לאחר החטא, ובכך מביאה אותו לתשובה.
העיקר השישי : יש לאדם בחירה חופשית בכל התחומים שתלויים בו, הן ביחס לאחרים והן ביחס לעצמו בעיצוב האישיות. המניעות שמעכבות אותו מלממש את רצונו, אינן נובעות מחיסרון בכוח הבחירה, אלא מהעדר כלים מתאימים. השליטה שיש לאדם על גופו היא מוגבלת, לעומת השליטה על מחשבתו שאין לה שום הגבלה. החבר מדגים זאת בהבדל בין מאבק גופני למאבק מחשבתי: בזירת הקרב גם הגיבור יכול להפסיד, אולם בהתמודדות בתחום התבונה וההיגיון, כמו משחק שחמט, אין ספק שהחכם יותר ינצח.
כל מאורעות העולם מיוחסים אל ה'. במקרים של 'השגחה ישירה', כמו מעשי נסים, נוכחות ה' בעולם היא ודאית ואיננה ניתנת לערעור. במקרים של השגחה עקיפה, דרך כוחות האדם והעולם, יש היגיון לומר שהמציאות היא יד המקרה. אין הוכחה מכרעת שהשגחת ה' אכן פועלת דרך הכוחות האלה בצורה נסתרת, ורק המאמינים בטוחים בכך.
הרחבות
* כיצד להוכיח?
אִם יוֹכִיחַ בִּדְבָרִים מְקֻבָּלִים. חז"ל הורונו "כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע" [יבמות סה:]. היינו, צריך לומר את דברי התוכחה באופן שהם יתקבלו. לכן צריכים כללים לאמירת דברי תוכחה. בפירוש אוצר נחמד על הכוזרי כותב המחבר מספר כללים: "ושתהא כוונת המוכיח אך לשם שמים, לא לאהבת השבח, או לבצע כסף, או לשנאת מי שמוכיח אותו. וכמו שאמרו: דברים היוצאים מן הלב, רצונו לומר שמדבר בכל לבו – נכנסים אל הלב". הרמב"ם נתן כללים נוספים: "המוכיח את חברו... צריך להוכיחו בינו לבין עצמו. וידבר לו בנחת ובלשון רכה ויודיעו שאינו אומר לו אלא לטובתו להביאו לחיי העולם הבא" [הלכות דעות ו, ז].
* הוכחה – תחילתה של התשובה
חֵלֶק מִן הַתְּשׁוּבָה. רבי דוד שלמה אייבשיץ בספרו 'ערבי נחל' ביאר שעניינה של מצוות התוכחה הוא להוביל את החוטא לתשובה. "ומטעם זה באה מצוות עשה הוכח תוכיח כו' [ויקרא יט, יז], כי רחוק הדבר שבעל עברה יעשה תשובה מעצמו, ובפרט אם עבר ושנה בה שנעשה לו כהיתר, והשם יתברך חפץ שישוב. ומה יעשה לו השם יתברך, האם יגלה אליו נבואה להוכיחו לשוב בתשובה, והרי הבעל עברה רחוק מה' ומתועב הוא לפניו?! לכן ציווה השם יתברך לכל היודעים באיוולתו שיוכיחוהו ועל ידי זה ישוב" [ערבי נחל שמות יתרו – דרוש ד].
שאלות לדיון
מה אפשר ללמוד מדברי החבר על הדרישות שלנו מעצמנו, על הדרכים שלנו להצליח להיות יותר טובים?
לאור דברי החבר, איך ניתן להסביר את דברי הגמרא "שלשה באין בהיסח הדעת, אלו הן: משיח, מציאה, ועקרב"?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
