ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
" וַיַּעֲמִידֶהָ* לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם " (תהלים קה, י) – הַחֹק הַמֻּטְבָּע* בְּעֶצֶם הַדָּבָר הַמִּתְהַוֶּה, הוּא נוֹתֵן לוֹ אֶת הַבִּטְחָה שֶׁל הָעֲמִידָה הַתְּדִירִית*, שֶׁהִיא קְשׁוּרָה בְּדָבָר עַצְמִי, שֶׁהוּא יוֹתֵר אֵיתָן מֵהַקֶּשֶׁר שֶׁל דָּבָר מִקְרִי.
אֶת קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּסְגֻלּוֹתֶיהָ הַפְּנִימִיּוֹת, הִתְאִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם הַטֶּבַע הָרוּחָנִי הָעַצְמִי הַיְסוֹדִי שֶׁל הָאֻמָּה. וּתְכוּנַת הַטֶּבַע הַקַּיָּם נֶחְתְּמָה בָּזֶה בִּיסוֹד הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אַב הָאֻמָּה הַפְּרָטִי, הַמְיֻחָד לָהּ בְּלֹא שִׁתּוּף שֶׁל אֲחֵרִים* כְּלָל, זֶהוּ יַעֲקֹב. וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק.
זֹאת הַשְּׁבוּעָה*, הַמְקֻשֶּׁרֶת עִם הָאָרֶץ, נֶעֶשְׂתָה לִתְכוּנָה עַצְמִית קְבוּעָה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁמִּמֶּנּוּ עָבַר הַדָּבָר, בְּמַהֲלַךְ הַדּוֹרוֹת, לִהְיוֹת קֶשֶׁר נִצְחִי לָאֻמָּה כֻּלָּהּ, לְיִשְׂרָאֵל, עִם אֶרֶץ חֶמְדָּתוֹ, אֲשֶׁר אַהֲבַת נֶצַח אֵלֶיהָ חֲרוּתָה עַל לוּחַ לִבָּם, אֲשֶׁר לַעֲדֵי עַד הִיא קַיֶּמֶת ליִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם.
ההתאמה לכלל ולפרט
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
33 - ארץ ישראל חלק ב'
34 - ארץ ישראל חלק ג'
35 - ארץ ישראל חלק ד'
טען עוד
וְהַהַתְאָמָה הִיא כָּל כָּךְ מְדֻיֶּקֶת, עַד שֶׁאֲפִלּוּ הַמִּדָּה וְהַשִּׁעוּר שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בֵּין בִּכְלָלוּתָהּ וּבֵין בְּיַחַס לְהַמַּגִּיעַ מִמֶּנָּה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, לְכָל הַדּוֹרוֹת וּלְכָל הַזְּמַנִּים, הַכֹּל הוּא מַתְאִים בַּכִּוּוּן הָעֶלְיוֹן מִיַּד ד' נוֹתֵן אֶרֶץ חֶמְדָּתוֹ לְעַם קָדְשׁוֹ.
וְזֹאת הִיא הָאִמְרָה הַקְּדוֹשָׁה, הָאֲמוּרָה כָּאן, לֵאמֹר, הַמַּתְחִילָה בִּלְשׁוֹן יָחִיד וּפְרָטִי, לְךָ אֶתֵּן אֶרֶץ כְּנָעַן, וּמְסַיֶּמֶת בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וְכוֹלֶלֶת בְּתוֹךְ זֶה גַּם כֵּן אֶת הַקִּשּׁוּר הַנִּצְחִי מִצַּד אֶחָד, וְאֶת הַתְּכוּנָה הַמְּדוּדָה*, בְּיַחַשׂ לְהַשִּׁעוּר הַמְפֹרָט וְהַכְּלָלִי מִצַּד הַשֵּׁנִי, חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם, שִׁעוּר מָדוּד, "חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים" (תהלים טז, ו), וְקֶשֶׁר נִצְחִי לַעֲדֵי עַד, "נַחֲלָה שֶׁאֵין לָהּ הֶפְסֵק" (ר"ה י"ב) "אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי" (שם). חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם.
(עולת ראיה א עמ' רג)
___________________________________
וַיַּעֲמִידֶהָ וכו' – הארץ הובטחה בברית ליעקב אבינו. הַחֹק הַמֻּטְבָּע – תכונה שקבועה בדבר מסוים כתכונה עיקרית ומהותית. הָעֲמִידָה הַתְּדִירִית – קיום קבוע ונצחי. הַמְיֻחָד לָהּ בְּלֹא שִׁתּוּף שֶׁל אֲחֵרִים – יעקב, כל בניו שייכים לעם ישראל, בשונה מאברהם ויצחק שנולדו מהם ישמעאל ועשיו. זֹאת הַשְּׁבוּעָה וכו' – שבועת ה' ליעקב: "לך אתננה ולזרעך" אינה הבטחה בלבד אלא מחוללת את טבע הקשר בין ישראל לארץ. הַמְּדוּדָה – המפורטת בדיוק מרבי.
ביאורים
יש חוקים בעולם הטבע ויש גם חוקים בעולם הרוח. החוק יוצר לנו כללים ומכתיב לנו איך להתנהג בלי יכולת להתנגד או לשנות אותו. אין אפשרות לשלוח יד לאש בלי להינזק, או לרחף באוויר בלי ליפול. ובדיוק באותה מידה, גם לעם ישראל אין אפשרות להיפרד מארץ ישראל. הקשר בין העם לארצו הוא חוק. הוא לא נוצר באופן טבעי כתוצאה מהמגורים במקום וההתרגלות לאקלים, זו הסיבה לכך שהקשר חזק הרבה יותר ואינו ניתן להפרה.
מדוע ה' קבע חוק כזה? מהסיבה שיש לעם ישראל שליחות עליונה: הבאת הקדושה אל העולם הזה. בלי ארץ ישראל הוא אינו יכול למלא שליחות זו. הארץ היא הכרחית, ואסור שתהיה אפשרות לוותר עליה. החוק הזה עיצב את ארץ ישראל בהתאמה מדויקת אל התכונות והאופי של עם ישראל. הוא שואב ממנה את היכולת לממש את האיכויות המיוחדות שלו, ולגלות את הכוחות הרוחניים הגנוזים בו. הקשר ביניהם נחקק לראשונה באישיות של יעקב אבינו, שממנו נוצר בפועל עם ישראל דרך השבטים. החל מיעקב, החוק הזה נקבע בַּגֵנִים הישראליים, והוא עובר בתורשה מדור לדור. לכל אורך ההיסטוריה: גם כאשר העם היה בארצו, וגם כאשר היה בגלות הוא תמיד הרגיש בבית רק בארץ ישראל.
ארץ ישראל היתה ותהיה תמיד רלוונטית. הניסיונות וההתמודדויות שיש לעם ישראל משתנים בכל תקופה, אבל תמיד ארץ ישראל מעניקה לו את החוסן והעוצמה לבטא את עצמו ולפעול כמו שצריך. ההתאמה בין העם לארצו היא עד כדי כך מדויקת שהיא משפיעה לא רק על העם בכללו, אלא גם על כל אחד באופן אישי. זה לא משנה אם הייעוד שלך הוא להיות רופא או קבלן, רב או מהנדס, עבודת ה' שלך בכל תחום תהיה משמעותית יותר, כשהיא תהיה בארץ ישראל.
הרחבות
•מקום מיוחד לכל פרט
וְעִם זֶה הִיא מַתְאִימָה גַּם כֵּן לְחַיֵּיהֶם שֶׁל כָּל הַפְּרָטִים. הרב קוק כותב שההתאמה בין ארץ ישראל לעם ישראל אינה רק לכלל עם ישראל, אלא לכל יחיד ויחיד.
הרב קוק במכתב לדודו, מסביר כיצד יתכן שחלק מגדולי ישראל בחרו לשבת בערים אחרות (חברון, טבריה וכו') ולא בירושלים: "ועל גדולי הצדיקים אין להקשות כלל מדוע בחרו בשארי ערי הקודש, אפילו אם היו יכולים לשבת בירושלים, שבודאי כל עיר ומקום שבארץ הקודש יש לו שורש ובחינה בקדושה בפני עצמה ... על כן אף על פי שירושלים חביבה מאוד, וקדושתה כוללת בכללות, וישובה קודם לכל, מכל מקום, כל אחד שהשיג על פי פרטיות שורש נשמתו, שהוא שייך לקדושה המיוחדת הפרטית השייכת לאותה העיר , היה קובע בה דירתו..." [אגרות הראיה א, לט]. לפי דבריו, לכל פרט יש מקום מיוחד בארץ שמתאים לו. וכמו שלארץ ישראל ישנה קדושה שמתאימה לכלל ישראל, כך גם לכל מקום בארץ ישנה קדושה מסוימת שמתאימה לאנשים מסוימים. לכן ישנם צדיקים שבחרו לגור במקומות אחרים ולא בירושלים. המקום בו הם בחרו לגור התאים יותר לאישיותם ולתכונותיהם המיוחדות.
גם הרב צבי יהודה קוק כותב דברים מעין אלו: "כשם שקיימת הסתעפות בתוך כללות האומה – כך היא קיימת בתוך ארץ ישראל. אנחנו עם, וכל עם יש לו ארץ. "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". חלקי הארץ השונים מתאימים לחלקי העם השונים..." [שיחות לספר בראשית 407]. זו הסיבה שכל שבט קיבל נחלה נפרדת. חלקת הארץ הזו התאימה יותר לתכונותיו ולמהותו הפנימית.
שאלות לדיון
כיצד יכולה ארץ גשמית להשפיע על חיי הרוח של עם?
מדוע כל כך חשוב להדגיש שארץ ישראל מתאימה גם לכל פרט? מדוע לא מספיקה העובדה שהיא מתאימה לכלל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
