ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
אהבת ישראל היא מקצוע
אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הַסָּנֵגוֹרְיָא* עַל הַכְּלָל* וְעַל הַפְּרָטִים אֵינֶנָּה רַק עֲבוֹדָה הֶרְגֵּשִׁית לְבַדָּהּ, כִּי-אִם מִקְצוֹעַ גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, וְחָכְמָה עֲמֻקָּה וּרְחָבָה, רַבַּת הָעֲנָפִים, שֶׁכֻּלָּם צוֹמְחִים וְיוֹנְקִים מִלְּשַׁד* טַל אוֹר תּוֹרַת חֶסֶד.
(אוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל ד, א)
היחס לביקורת על מומי האומה
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
103 - טעמי המצוות חלק ה'
104 - אהבת ישראל חלק א'
105 - אהבת ישראל חלק ב'
טען עוד
(אוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל ד, ג)
היחס לדברי תורה המרפים את האהבה לישראל
כָּל מַה שֶּׁבָּא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל-פֶּה, שֶׁיּוּכַל לְרַפּוֹת* קְצָת אֶת הָאַהֲבָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל*, אֲפִלּוּ בְּיַחַשׂ לָרְשָׁעִים הַיּוֹתֵר מֻחְלָטִים, הֵם נִסְיוֹנוֹת וּבֵרוּרִים לָאָדָם אֵיךְ שֶׁיַּעֲלֶה עַל מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּמְצָא לוֹ דֶּרֶךְ בֵּין הַסְּתִירוֹת כֻּלָּן, וְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וְאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת תִּשָּׁאֵר בִּלְבָבוֹ חַיָּה וְקַיֶּמֶת בְּלֹא שׁוּם גֵּרָעוֹן וּפִקְפּוּק בָּעוֹלָם.
(אוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל ד, ד)
____________________
הַסָּנֵגוֹרְיָא – לימוד זכות. הַכְּלָל – עם ישראל בכלל. מִלְּשַׁד – מלשון רטיבות, תמצית. מִלְּבַקֵּר – לפשפש ולהבחין. עַצְמִיּוּתָהּ – נשמת ישראל. לְרַפּוֹת – להחליש. הָאַהֲבָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל – האהבה לאדם מישראל.
הקדמה
האהבה היא כוח יסודי בנפש. האדם נמשך אחרי מה שהוא אוהב, ולכן הוא משקיע בו את מרצו ואת כוחותיו. מידת האהבה נטועה בטבע נפש האדם, אלא שיש צורך שהאדם יברר לעצמו מה באמת צריך לאהוב. בתחילה האדם אוהב בעיקר את מה שנעים לגופו או לנפשו, כמו אהבת מאכלים טעימים ואהבת כבוד. אך בתהליך התפתחותו השכלית והתורנית, הוא לומד אלו דברים הם אמִתיים וטובים באמת – וכך מתרוממת אהבתו לאהבת אלוהים, אהבת התורה, אהבת ישראל ואהבת הבריות כולן.
במבט ראשון נראה שיש סתירה בין אהבת ישראל ובין אהבת אלוהים; הרי כיצד אפשר לאהוב את ישראל, כאשר יש בהם חוטאים וחטאים? יש כאלה שפתרו את השאלה בקלות – הם אכן לא אוהבים את החוטאים. אך לא זוהי דרכה של תורה. הרב קוק מלמד אותנו כיצד להביט פנימה, ולראות את הנקודה הטובה והקדושה שנמצאת ברובד הפנימי של כל יהודי ושל עם ישראל בכל מצב.
מן הצד השני, אסור לשכוח את אהבת אלוהים; יש שיאמרו שהחטא הוא אנושי ונורמלי, ויש לאהוב ולקבל כל אדם כמות שהוא, כולל הרע שבו. תפיסה זו בעצם מתייאשת מיכולת האדם לתקן את עצמו ולהיות טוב באמת. היא חוטאת בכך שאינה מסתכלת על מהות האדם, אלא רואה בחיים המתגלים כלפי חוץ את חזות הכול.
בפרק זה נלמד שמהות האדם היא נשמתו הטהורה מכל חטא וחיסרון, וכל שאיפתה של הנשמה היא להידבק באלוהים, בטוב וביושר המוחלט. אמנם קשה להבחין בכך, מכיוון שהתגלות הנשמה בגוף היא תהליך ארוך של תיקון ושל צמיחה לאורך דורות, ובמשך התהליך אכן יש נפילות קשות – אך צריך להביט פנימה, אל מהות האדם, להתאזר באמונה, ולדעת שבסוף הכל יתוקן. יתר על כן: גם בעומק הרשעה – לְעולם מתחבא ניצוץ של טוב הבא מהנשמה הטהורה.
אהבת ישראל יסודה בהכרה שהנשמה הטהורה היא מהות האדם. מתוך כך, גם בחיים, שכמובן מגיעים מהנשמה, יש למצוא את הטוב שבכל מקום, ולהתאמץ ככל היכולת לתקן חיסרון ורוע.
ביאורים
אהבת ישראל אינה רגש בלבד. אהבת ישראל היא גם חכמה עמוקה, שנובעת מההכרה שתכלית הבריאה כולה היא להיטיב לנבראים:
כיוון שהטוב השלם ביותר הוא שהעולם ידבק באלוהים, בטוב המוחלט – ניתנה בבריאה שאיפה עמוקה ופנימית לדבקות זו. זוהי המהות הפנימית והאמִתית של הבריאה כולה, שאליה כל נברא פרטי שייך בצורה מיוחדת על פי טבעו. לכן נאמר בבריאה: "וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד" [בראשית א לא] – מפני שבמהותו העולם כולו הוא טוב, וכל הברואים כולם אהובים. כל המהלך ההיסטורי וכל מהותה של התורה הם להיטיב לנבראים, כלומר להוציא לפועל, בחיים בעולם הזה, את השאיפה לדבקות באלוהים. אמנם אין זה פשוט להוציא לפועל שאיפה זו בחיים חומריים ובמציאות שמושכת בעוצמה אדירה את האדם לשפלות מוסרית, ולכן נבחר עם ישראל להיות המוביל שיוציא לפועל שאיפה זו בצורה מתוקנת, וממנו יקבלו ויושפעו שאר העמים.
ישראל הם מביאים את הבריאה אל תכליתה, אל הדבקות בטוב המוחלט, וזהו היסוד של אהבת ישראל – אמונה עמוקה בתפקיד הנצחי שניתן להם, שלשמו נבראו ושכל מהותם בנויה על פיו. האהבה הזו היא אהבה לאומית, אהבה לעם ישראל, שמתפרטת גם כאהבה לכל אדם ואדם מישראל.
אמנם אין זה אומר שבישראל אין חסרונות שצריכים תיקון, אבל נשמת ישראל, במקורה האלוהי, טהורה היא, שואפת אל הטוב האלוהי. בירידה אל החיים החומריים אנו פוגשים סיבוכים שצריך לשים אליהם לב ולתקנם, אך המהות הנשמתית לא משתנה.
לעיתים ישנם דברי תורה שעלולים להחליש את אהבת ישראל ואת אהבת הבריות. למשל, מכך שרשעים חייבים בעונשים בעקבות מעשיהם, נראה שה' אוהב רק את הצדיקים. דברים אלה עומדים בסתירה לאהבת השם יתברך לעמו. על כן צריך ליישב את הסתירה, כך שאהבת ישראל תישאר במלואה, בלא שום חולשה או ספק. הדרך לכך היא לראות את הנשמה הטהורה, שרודפת אחרי הטוב, כמרכז האישיות.
להצלחת ירדן בת ציפורה הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
