ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- עניינו של יום
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
דרשו חז"ל: "נעשו בני ישראל אגודה אחת - התקינו עצמן לגאולה" (בראשית רבה צח, ב), עוד דרשו: "דורו של אחאב כולן עובדי עבודת כוכבים היו, ועל ידי שלא היו בהם דלטורין היו יוצאין למלחמה ונוצחין" (ויקרא רבה כו, ב). מי היה אחאב? הפסוק אומר עליו: "ויוסף אחאב לעשות להכעיס את ה' אלוקי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו" (מלכים א טז, לג), אשתו הורגת את הנביאים, ואליהו הנביא קורא לו "עוכר ישראל" (שם יח, יז). דורו של אחאב היה דור שפוסח על שתי הסעיפים, עובד את ה' ועובד את הבעל, אך כיון שהיו מאוחדים היו מנצחים במלחמה. מה סוד האיחוד הזה? כיצד האיחוד עם רשעים יכול לעזור?
הר"ן מדבר על נושא זה של האחדות בדרשותיו (הדרוש הראשון). איחוד של צדיקים עם פושעי ישראל גורם לכך שהצדיקים מכפרים על הרשעים. מדוע לא אומרים ההפך, אולי הרשעים מחייבים את הצדיקים? הר"ן מבאר שתלוי לשם מה האיחוד, מה משתף את החלקים השונים להתאחד. אם המטרה המשותפת היא מטרה חיובית הצדיקים מכפרים על הרשעים, ואם המטרה היא מטרה שלילית, כמו שהיה בזמן דור ההפלגה, אז האחדות מזיקה וצריך לפזר את האחדות הזו. כשהבסיס לאחדות הוא חיובי, האחדות מכפרת וגורמת שההופעה של הקודש נעשית על ידי כולם. וזה תלוי בביטחון של הצדיקים. אם האחדות עמוקה היא מעלה את הצדיקות שתבטא את הכלל כולו וגם אם בין המתאחדים יש מפושעי ישראל הם מתבטלים לכלל ומעצימים אותו, כמו החלבונה שריחה כשלעצמה רע, אבל כשמחברים אותה עם סממני הקטורת ריחה פוסק מלהיות רע ואפילו מתהפך ומחזק את הריח הטוב. לכן חז"ל אמרו (כריתות ו, ב) שכל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית. אם פושעי ישראל חסרים יש חסרון בשלמות הכלל, משום שבכל כלל יש גם חלקים פחות טובים, אנשים שיותר מקולקלים ופושעים ביחס לאחרים, ורק כאשר כולם ביחד יש שלימות. אביי מביא שהמקור לכך שתענית ללא פושעי ישראל אינה תענית מהפסוק "ואגודתו על ארץ יסדה" (עמוס ט, ו).
סודו של היחד הוא בגלל שהקיום של ישראל הוא העדות החזקה על מציאות ה'. מותר לבקר וחייבים לבקר, וצריך לקרוא לאחאב עוכר ישראל, אבל חייבים לשמור על אחדות, כי אנו כולנו בניו של הקב"ה וכבוד האבא שהבנים מאוחדים. אחדות תוך שמירה שלמה על הדרך ללא ויתורים.
האחדות לא רק גורמת לביטול הרשעות אלא גם לחיזוק הצדקות. כי תפילה שבאה ממקום נמוך משלימה את התפילה שבאה ממקום גבוה, וכך התפילה נעשית שלימה ופועלת בעוצמה, הביטול גורם שהמיעוט מצטרף לכלל והכלל הגדול מתפלל. אם כן שלוש מעלות באחדות: א. אלה מכפרים על אלה. ב. המיעוט בטל ומחזק את הטוב, כי נהיה חלק ממנו. ג. לא רק בטל ומחזק אלא דווקא מוסיף כוח מיוחד.
המפתח לגאולה
הקב"ה מצפה שבניו יהיו מאוחדים ואז הוא יביא את הגאולה, אבל הבנים הצדיקים אומרים: אי אפשר להתאחד, אנחנו צריכים לשמור על כבודו של הקב"ה! איך אפשר לתת לגיטימציה לאנשים רחוקים, לאנשים מקולקלים, לאנשים שרומסים את הדת ורומסים את כבוד ה'?! איך אפשר להתאחד עם שונאי תורה אוכלי נבילות וטרפות, עם אלו שנהנים מסעודתו של אותו רשע ומשתחווים לצלם, איך אפשר להתאחד?! לשמך יתברך אנו מקנאים ולא ניתן להם תחושה שהם ראויים.
אך הקב"ה בכל זאת רוצה להביא גאולה לישראל והוא מצפה לאחדות, הקב"ה רוצה לגאול את אותו הדור שנהנה מסעודתו של אותו רשע, שהשתחווה לצלם ונגזרה עליו כליה, ושיתקיים בו "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" (אסתר ט, א). מה הקב"ה עושה - הוא מסיר את הטבעת ו"גדולה הסרת הטבעת יותר ממ"ח נביאים ושבע נביאות שעמדו להם לישראל, שכולן לא החזירום למוטב, ואילו הסרת הטבעת החזירתן למוטב" (מגילה יד, א). בזמן גזירה כל ישראל מתאחדים בבכייה ובתחנונים להקב"ה מפני סכנת הכליה שנגזרה עליהם, והקב"ה גואל את ישראל. כמו דברי רבי אליעזר שהגאולה תלויה בתשובה, אבל אם ישראל לא שבים מעמיד עליהם הקב"ה מלך רשע, וכולם שבים בתשובה ובאה הגאולה (סנהדרין צז, ב).
כך גם לפני מלחמת ששת הימים רצה הקב"ה להביא גאולה לישראל, אבל ישראל היו מחולקים. הייתה שנאה תהומית בין השמאל לימין. ראשי הממשלה אמרו שלעולם לא נכניס את חירות ואת מק"י לממשלה והפילוג היה מאוד גדול. אך הקב"ה רוצה להביא גאולה לישראל, אז הוא הכניס בלבו של נאצר להכניס את הצבא לסיני - 'הסרת הטבעת', ועמדה לפרוץ מלחמה. היה מתח גדול בישראל ופתאום נהייתה אחדות גדולה. כל המחלוקות והסכסוכים בין האנשים הפרטיים ובין השכנים נשכחו כלא היו. כל אחד עזר לשני, דתיים לחילונים וחילוניים לדתיים. אבל זה עדיין לא היה מספיק להקב"ה, הממשלה עוד לא התאחדה. אז הקב"ה מביא בלבו של חוסיין מלך ירדן, שהיה בסכסוך עמוק עם נאצר ומצרים, לכרות ברית עם מצרים נגד ישראל וגם הסורים הצטרפו. המתח גובר, הלחץ מלמטה עולה למעלה, והממשלה מתאחדת ומכניסה לתוכה את בגין 'הקיצוני הימני'. ואז, כאשר הייתה אחדות גמורה, פרצה המלחמה. לקח שלושה שבועות לחנך לאחדות הזאת, היא הלכה והתפתחה עוד שלב ועוד שלב ועוד... וכאשר הגיעה לשלמות כפי שהיה נדרש גאל הקב"ה את כל חלקי ארץ ישראל עד הירדן, סיני ורמת הגולן.
עיכובים בגאולת ישראל
רוצה הקב"ה להביא גם עכשיו גאולה לישראל. "'קול דודי דופק' (שיר השירים ה, ב) - אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו" (שיר השירים רבה ה). הקב"ה אומר: 'פתחו לי פתח אחד של תשובה', ואני מוסיף 'פתח של אחדות'. "אמר רבי לוי: אילו ישראל עושים תשובה אפילו יום אחד מיד נגאלים ומיד בן דוד בא" (ע"פ שמות רבה כה, יב), כלומר, התעוררות קטנה יכולה לגרום לתשובה גדולה. הקב"ה רוצה תירוץ לגאול אותנו, נדרש רק שאנחנו נעשה צעד אחד קטן.
מה עשה הקב"ה? נתן בליבו של ר' משה רוזנבוים (ראש מועצת בית אל דאז) בהתייעצות אתי, להזמין את אלוף הפיקוד (ניצן אלון) לתפילת יום ירושלים, להתאחד כולנו בתפילה ביום הגדול הזה, לבטא את האחדות ולעשות תשועה גדולה. בא השטן וקטרג: איך אפשר להזמין את האלוף שמתנכל כל כך להתיישבות? אמנם הוא מוסר את נפשו יום ולילה לשמירה עלינו ועל כל יושבי יהודה ושומרון, אבל יש כתמים במעשים שלו וזה פוגם, הוא חותם על צווי גירוש והוא מתבטא באופן פוגע ומעליב. מעשה השטן הצליח, הפירוד נמשך והגאולה שהקב"ה רצה להביא נדחתה. "קול דודי דופק", ואם לא פותחים מיד בשעת הכושר הדוד הולך, ויכול להיות שמאבדים את שעת הכושר. הקב"ה רצה לעשות את חזקיה למלך המשיח אבל הוא לא אמר שירה, על זה הקב"ה אומר: "מכנף הארץ זמירות שמענו" (ישעיהו כד, טז) - הארץ אמרה שירה במקום חזקיה אבל זה לא היה מספיק כי חזקיהו היה צריך להגיד שירה. ממשיך הפסוק: "רזי לי אוי לי" (שם), כלומר, הנביא מתנבא ואומר שהייתה שעת כושר ואבדה ומי יודע מתי תשוב. חזקיהו יכול היה להיות משיח, אבל הוא לא עשה את מה שהיה צריך לעשות ונדחתה הגאולה (סנהדרין צד, א). אנחנו יודעים כמה זמן הגאולה נדחתה.
הווי אומר, איש לא יודע איזה צעד קטן של תשובה יכול להביא לגאולה. כורש נתן רשות לעלות לבנות את בית המקדש וחלק עלו וחלק התעצלו. יצא כורש לטייל במדינה וראה שהמדינה שוממה ושאל: מה הסיבה? אמרו לו שרבים עלו לירושלים כדי לבנות את בית המקדש כפי שנתת רשות, אמר כורש: 'מי שעלה עלה, מי שלא עלה לא יעלה יותר' (שיר השירים רבה ה, ד). חלון ההזדמנות נסגר. יש קטני אמונה שהראייה שלהם צרה ונמוכה, רואים רק את הכאן ועכשיו ולא מסוגלים לראות את המבט הרחוק, להסתכל במציאות הכללית של האומה. להתבונן על ההתמודדות הכללית של האומה עם כל האויבים הרחוקים והקרובים, עם כל ה'ידידים' האויבים, עם כלל ציבור האומות ו'אהבתם הגדולה' אלינו. הם לא מסתכלים על זה, הם נמצאים פה בישוב הזה, במקום הזה, כאן ועכשיו, בלי להסתכל במבט הכללי. הם לא מסוגלים להסתכל, הם לא מסוגלים לשמוע, הם אטומים, לא מבינים, לא מסוגלים להקשיב לאחרים, הם תקועים בראש שלהם ובטוחים שרק הם צודקים, כי אכן במבט הקצר של כאן ועכשיו הדברים נראים בצורה מסוימת. אך מעולם לא בחנו בצורה מעמיקה באיזה דרך ניתן לנצח את האויב, כאשר המאבק הוא משולב בצורך בהתנהלות של מדיניות נכונה בשיקול רחב של מהלכים לטווח רחוק, בהכנת הצבא לכל תרחיש מקרוב ומרחוק. על כן לפחות דרושה ענווה והבנה שיש גם דעות אחרות וצריך לבחון את כל המכלול. צריך להסתכל הסתכלות כללית ולראות את כל הצרכים של האומה, את כל ההתמודדויות שלה, התמודדויות מדיניות, פוליטיות וצבאיות. לא רק את ההתמודדויות הקטנטנות עם מחבל שעושה פעולה פה ושם, אלא להתבונן במציאות הכללית, כיצד יוצרים מצב שמדינת ישראל ממשיכה להתקדם, הודפת את כל האויבים ומתמודדת עם כל הקשים הפוליטיים, הכלכליים והמדיניים. כמה כוחות צריך להשקיע כדי להתמודד עם איראן, כמה כוחות צריך להשקיע כדי להתמודד עם כל המערכות החדישות שמפתחים כל האויבים מסביב. כשמסתכלים ממבט כללי המציאות נראית אחרת לגמרי, ומבינים את הצורך להיות מאוחדים.
אמר הקב"ה פתחו לי פתח של אחדות כחודו של מחט, אחדות בתפילה, ואני אפתח לכם פתחו של אולם. מי יודע מה הפתח הזה היה עושה.
אסור לנו לוותר על דעותינו. אנחנו עומדים על עמדותינו ולא זזים מהן. אנחנו מבקרים כשצריך לבקר, כמו שאליהו אמר לאחאב "עוכר ישראל" (מלכים א יח, יז), אבל אליהו גם כיבד את אחאב, גם ביקר וגם כיבד, כך צריך לעשות. לבקר את פעולות הממשלה שלא נכונות בעינינו, אבל לדעת שאחדות היא תנאי בסיסי לגאולה. ללא אחדות אין גאולה. מי שמעכב ופוגע באחדות הוא פוגם במהלכה של הגאולה.
זהו עניינו של היום הזה, יום ירושלים "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" (תהילים קכב, ג). ירושלים היא עיר שמחברת את כל ישראל ועושה את כל ישראל חברים. היא מוכנה לוותר על כל מיני חומרות וכל מיני הידורים שבטומאה כדי שכולם יאכלו אחד אצל השני. לא מוותרת על דיני דאורייתא, אבל חכמים ויתרו על תקנות דרבנן בענייני טומאה כדי שכולם יהיו מאוחדים (ירושלמי חגיגה ג, ו). יהי רצון שנהיה מאוחדים ונזכה לבניין בית המקדש במהרה בימינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











