ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
כתוב במגילה: "הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחודש לחודש שנים עשר הוא חודש אדר" 1 (אסתר ג, ז).
אומרת הגמרא: "תנא כיון שנפל פור בירח שמת בו משה רבן - שמח" (מגילה יג, ב). והוא לא ידע שבז' אדר מת משה רבנו עליו השלום ובז' אדר נולד משה רבנו ע"ה. צריך להבין את דברי חז"ל: למה הוא שמח על תאריך המוות דווקא? ועוד, למה דווקא זה של משה רבנו ?
המהר"ל בספרו אור חדש (עמ' קלד) מבאר זאת בפירוט:
שמחת המן על תאריך מותו של משה רבנו
הקדמה: כל המציאות שלנו תחת השמש היא "עולם הזמן". כלומר, כל מה שאנחנו מכירים הוא מוגבל בזמן - כל דבר בעולם יש לו התחלה ויש לו סוף על ציר הזמן 2 , וכמו כן הוא גם מושפע מהמזלות הקבועים בגלגל השמש 3 . המן חיפש על ידי הגורל את הזמן שבו מתאים להיות הסוף של עם ישראל, כי חשב שמסתמא כמו שיש להם התחלה - כך יהיה להם גם סוף. ואם ניסן הוא התחלת עם ישראל אז אדר הוא הסוף שלהם, והסוף הוא הזמן שאפשר לכלות בו דבר, לעומת שעת השיא שבה אין אפשרות כזו 4 . העובדה, שחודש אדר עלה בגורל, שימחה אותו משום שאם סופו של משה, רבן של ישראל, היה בו - סימן הוא שגם סופם של ישראל יהיה בו.
משה רבנו שורש נשמות כל ישראל
למה דווקא משה? אומר המהר"ל: "ונפל הגורל בחודש הזה לומר כי בזה החודש הוא סוף ישראל ולכך מת בו משה רבן שהוא נחשב צורת ישראל ", משה רבנו הוא לא אישיות פרטית של אדם גדול מאוד אלא כמו שחז"ל אומרים: "שקול משה כנגד כל ישראל" 5 (מכילתא שמות י"ח א), משה רבנו הוא נשמה כללית שכוללת את הצורה הרוחנית של כל עם ישראל, כלומר- כח התורה של כל עם ישראל. אם אתה רוצה לדעת מי הוא עם ישראל - תסתכל על משה רבנו 6 - שממנו מתפשטים תלמידי החכמים שבכל הדורות, וכן כל מי שדבק בתורה משתלשל ממשה רבנו, ובעצם - כל ישראל.
הטעות בה טעה המן - "ישראל דקדשינהו לזמנים"
אמנם גם עם ישראל הוא כמו כל דבר בעולם שנתון בתוך מסגרת הזמן, אבל לעם ישראל ניתנה גם היכולת לקדש את הזמן, כלומר - לקשר את מציאות הזמן למציאות האין סוף, אל החיים האלוקיים. ולענינינו: חז"ל אומרים "והוא לא ידע שבז' באדר נולד משה רבנו ע"ה". משה נולד ונפטר באותו יום, יש כאן סגירת מעגל המצביעה על שלימות כמו כדור שהוא שלם בכך שהוא סגור 7 . - כאן הטעות הגדולה של המן, כי לפי מה שאמרנו, מות משה לא רק שאינו מורה על חסרון אלא להיפך, המוות המיוחד של משה 8 מורה דווקא על שלימותו (שהסוף וההתחלה מחוברים אצלו) 9 , וכל שלימות מקושרת אל ה' יתברך כי הסוף מתחבר בה אל ההתחלה ("ההתחלה" במובן המוחלט שלה = ה' ית') וממילא אין לה סוף כי היא מחוברת אל מציאות החיים האלוקיים האין סופיים. וכך זה גם אצל כל עם ישראל: כמו שהתחלתם (בניסן) היא מה' יתברך כך סופם הוא מה' יתברך, וכאמור - בעצם אין כאן סוף כי מיד אחרי אדר בא שוב ניסן, סוף המחובר אל ההתחלה.
ולכן אי אפשר להשמיד את כל עם ישראל כי אין לו סוף כלומר אין לו נקודת זמן סופית- כי עם ישראל בשלימותו מקושר בעצמו ומקשר את הזמן למציאות האלוקית שאין לה סוף, ולכן בחודש זה כל מחשבותיהם של שונאי ישראל (למצוא סוף לעם ישראל) מתהפכים לטובה (התקשרות להתחלה ולאין סוף) 10 .
פורים לא יבטל
על פי יסוד זה (שנס פורים הוא בקישור של הסוף אל ההתחלה) מסביר המהר"ל מאמר חז"ל אחר: "אם כל המועדים בטלים, ימי הפורים לא יהיו בטלים" (מדרש שוחר טוב משלי ט, ב). יש הבדל מהותי בין כל המועדים לבין פורים. כל המועדים הם זכר ליציאת מצרים 11 שהיא רק התחלת עם ישראל וא"כ המועד מקשר אל ה' יתברך רק ע"י ההתחלה, ובכך אינו שונה משאר כל הנבראים שקישורם לבורא הוא רק מצד ההתחלה שלהם. ולכן כמו שלכל הנבראים יש סוף, כך גם למועדים יש סוף. אבל פורים מתייחד במימד השלימות שבו, בהתקשרות שלו אל ה' גם ע"י הסוף 12 . לכן פורים לא עומד כנברא ככל הנבראים העומדים בפני עצמם אלא הוא עומד אך ורק מצד ה' יתברך המעמיד אותו, זהו נס הצלה שמתחילתו ועד סופו תלוי בה' יתברך.
חייב איניש לבסומי
זוהי הסיבה גם לחיוב המיוחד לפורים: "לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז, ב). צריך לסלק את השכל, לסלק את ה"אני" שלנו, לסלק את המחשבות שהדברים פועלים מצד עצמנו- מכיוון שגם גאולת ישראל של אז וגם גאולת ישראל העכשווית מתחילות בה' ואין להן סוף אלא הן אין סופיות. לכן דווקא בפורים אורו של משיח זורח ללא שיעור וללא גבול.
^ 1 סדר המאורעות היה כך: קודם עלתה מחשבת ההשמדה בליבו של המן צורר היהודים, אח"כ הפיל גורל, ורק לאחר מכן הלך למלך אחשורוש לבקש לעשות זאת. הוא רצה להגיע אל אחשורוש עם הצעה שכבר יש לה סיוע מהמזלות - כוחות עליונים.
^ 2 הזמן גם משפיע עליו - ואפילו על עם ישראל, כמו שמסביר המהר"ל במקום אחר (נצח ישראל פרק ח') שיש זמנים השייכים יותר לעם ישראל לעומת אלה המנוגדים לו.
^ 3 הגמרא במסכת שבת (קנו ע"א) מלמדת שהמזלות משפיעים על האדם - והדברים מושפעים לפי תאריך לידתו, באיזה מזל הוא נולד.
^ 4 על דרך מה שאמרו חז"ל (ברכות ז ע"ב) "אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו" כי זו שעתו, אבל כשתיגמר שעתו אפשר לסלק אותו.
^ 5 וכפי שרבי עקיבא המחיש זאת באזני הקהל, באומרו שיוכבד, אם משה, היתה מעוברת בשישים ריבוא עוברים (מכילת שמות טו, יג).
^ 6 לכן בספר הכוזרי כשהחבר רוצה שמלך כוזר יבין שיש הבדל איכותי בין עם ישראל לגויים הוא סיפר לו על משה רבנו - שנכנס לאש ארבעים יום וארבעים לילה ללא אוכל, והיה יודע את העתידות ובכך בא להסביר לו על כל עם ישראל שהם רמת חיים נבדלת מכל בני האדם.
^ 7 ומפרט המהר"ל: בכדור העגול של המזלות יש י"ב מזלות, וכן משה בגימטריה קטנה - י"ב, וכן מאה ועשרים שנות חיי משה במספר קטן הם י"ב, כנגד י"ב מזלות הכדור השלם.
^ 8 לא כל הצדיקים זכו לזה כי דווקא משה הוא צורת ישראל ו"צורה" היא שלמה.
^ 9 על שלמות זו של משה מרחיב המהר"ל במקום אחר (גבורות ה' פרק ט), ומסביר שבגלל שלימותו זאת הוא התחתן דווקא עם גיורת. האשה באה להשלמת האיש שאינו שלם בלעדיה אלא רק כששניהם יחד נקראים "אדם", ומשה רבנו - לא יכולה היתה להיות לו השלמה מעם ישראל שהרי הוא בעצמו צורתם השלמה. לכן הוא נשא גיורת כי גרים באים להשלים את עם ישראל באלו שהן נקודות שצריכות להגיע לכלל ישראל מבחוץ.
^ 10 בענין סוף המחובר אל ההתחלה ודברים הנראים כחסרון שאינם אלא שלימות - לא רק במשה זה כך אלא גם בכל נשמה בעם ישראל: חז"ל אומרים: "'ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך'. כשם שביאתך לעולם בלא חטא (וזה בעצמו קידוש השם ע"י ירידת נשמה אלוקית לעולם) כך יציאתך מן העולם בלא חטא"- קידוש השם שכל מי שנהרג על קידוש השם אע"פ שנהרג בצעירותו ולא הספיק לעשות פירות ולהעמיד פירות, מיתתו זו אינה חסרון, כי בעצם מיתתו הוא משלים דברים שאין לנו יכולת לתקן אותם במעשים יומיומיים והם מיתקנים ע"י עצם ההויה של קידוש השם.
^ 11 כפי שאומרים בתפילה ובקידוש.
^ 12 ולכן פורים הוא בחודש האחרון כמו שאמרנו שאחרי חודש זה המעגל נסגר ומתחיל שוב- וסגירת מגל היא שלמות כי בו מתחברים ההתחלה והסוף.
^ 2 הזמן גם משפיע עליו - ואפילו על עם ישראל, כמו שמסביר המהר"ל במקום אחר (נצח ישראל פרק ח') שיש זמנים השייכים יותר לעם ישראל לעומת אלה המנוגדים לו.
^ 3 הגמרא במסכת שבת (קנו ע"א) מלמדת שהמזלות משפיעים על האדם - והדברים מושפעים לפי תאריך לידתו, באיזה מזל הוא נולד.
^ 4 על דרך מה שאמרו חז"ל (ברכות ז ע"ב) "אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו" כי זו שעתו, אבל כשתיגמר שעתו אפשר לסלק אותו.
^ 5 וכפי שרבי עקיבא המחיש זאת באזני הקהל, באומרו שיוכבד, אם משה, היתה מעוברת בשישים ריבוא עוברים (מכילת שמות טו, יג).
^ 6 לכן בספר הכוזרי כשהחבר רוצה שמלך כוזר יבין שיש הבדל איכותי בין עם ישראל לגויים הוא סיפר לו על משה רבנו - שנכנס לאש ארבעים יום וארבעים לילה ללא אוכל, והיה יודע את העתידות ובכך בא להסביר לו על כל עם ישראל שהם רמת חיים נבדלת מכל בני האדם.
^ 7 ומפרט המהר"ל: בכדור העגול של המזלות יש י"ב מזלות, וכן משה בגימטריה קטנה - י"ב, וכן מאה ועשרים שנות חיי משה במספר קטן הם י"ב, כנגד י"ב מזלות הכדור השלם.
^ 8 לא כל הצדיקים זכו לזה כי דווקא משה הוא צורת ישראל ו"צורה" היא שלמה.
^ 9 על שלמות זו של משה מרחיב המהר"ל במקום אחר (גבורות ה' פרק ט), ומסביר שבגלל שלימותו זאת הוא התחתן דווקא עם גיורת. האשה באה להשלמת האיש שאינו שלם בלעדיה אלא רק כששניהם יחד נקראים "אדם", ומשה רבנו - לא יכולה היתה להיות לו השלמה מעם ישראל שהרי הוא בעצמו צורתם השלמה. לכן הוא נשא גיורת כי גרים באים להשלים את עם ישראל באלו שהן נקודות שצריכות להגיע לכלל ישראל מבחוץ.
^ 10 בענין סוף המחובר אל ההתחלה ודברים הנראים כחסרון שאינם אלא שלימות - לא רק במשה זה כך אלא גם בכל נשמה בעם ישראל: חז"ל אומרים: "'ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך'. כשם שביאתך לעולם בלא חטא (וזה בעצמו קידוש השם ע"י ירידת נשמה אלוקית לעולם) כך יציאתך מן העולם בלא חטא"- קידוש השם שכל מי שנהרג על קידוש השם אע"פ שנהרג בצעירותו ולא הספיק לעשות פירות ולהעמיד פירות, מיתתו זו אינה חסרון, כי בעצם מיתתו הוא משלים דברים שאין לנו יכולת לתקן אותם במעשים יומיומיים והם מיתקנים ע"י עצם ההויה של קידוש השם.
^ 11 כפי שאומרים בתפילה ובקידוש.
^ 12 ולכן פורים הוא בחודש האחרון כמו שאמרנו שאחרי חודש זה המעגל נסגר ומתחיל שוב- וסגירת מגל היא שלמות כי בו מתחברים ההתחלה והסוף.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









