ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
באשר לסדר העדיפויות, נכון שבדרך כלל סביר שאנשים חושבים קודם כל על מה שלוחץ להם ביותר. לא פלא שהשאלה האסטרטגית היא השאלה שדואגים בה כולנו. אבל באופן כללי אולי נאמר מילה אחת איך קובעים את סדר העדיפויות. אחת הדרכים לקבוע סדר עדיפויות היא כמו שהורו לנו חז"ל לעניין תפילה. אף על פי שתפילה היא בלב, וודאי שאדם שואל את צרכיו לפי מה שהוא רוצה, חכמים קבעו לנו סדר מוגדר איך להתפלל. יש שלוש ברכות ראשונות, שבהן מדברים בשבחו של מקום, ואחר-כך האדם שואל את צרכיו מהקב"ה.
פעם שאל אותי תלמיד פיקח למה יש סדר מיוחד לתפילה, למה חז"ל לא נתנו לנו להתפלל כל אחד לפי מה שהוא צריך, לפי מה שהוא רוצה ובסגנון שלו. עובדה שכשאדם מתפלל על מה שהוא צריך כשיש לו חולה בבית או כשצריך פרנסה הוא מדבר בקלות רבה יותר. לומר את התפילה בסגנון ולפי סדר קבוע זה יותר שגרתי. התשובה היא פשוטה. אנשי כנסת הגדולה, שקבעו לנו את הסדר, ידעו שאנחנו קטנים ולא יודעים בדיוק מה אנחנו צריכים. לו יצויר שהיו קובעים לנו שכל אחד יתפלל לפי מה שהוא רוצה וצריך; עד האל הקדוש היינו אומרים את הנוסח, ומשם כל אחד יגיד לפי מה שהוא צריך. מסתבר שרוב הציבור היה קודם מבקש רפואה, פרנסה וכדו', אבל מי היה מתחיל ב"אתה חונן לאדם דעת"?? כולם צריכים פרנסה, צריכים ביטחון, יהודים רוחניים יותר ידאגו לירושלים ולקרן ירושלים וגם למשיח, אבל מי היה מתחיל ב"אתה חונן לאדם דעת"?! את זה כל אחד חושב שיש לו לבד, הוא חושב שאת זה צריך לתת לאחרים.
אבל חכמים קבעו שיש סדר. נכון שצריך פרנסה, רפואה וגאולה, אבל קודם כל צריך לעשות סדר. דבר ראשון שאדם צריך זה דעת. אדם לא מרגיש את זה, אבל זה היסוד הראשון. חכמים קבעו: "דעה קנית מה חסרת, דעה חסרת מה קנית". יש עושר שמור לבעליו לרעתו, עושר בלי דעת, פרנסה בלי דעת, אפילו גבורה בלי דעת, גם ישועה בלי דעת זה לא הולך. דעה קנית מה חסרת? כשיש לך את הדעה אמיתית, הבקשה הבאה שלך תהיה "השיבנו אבינו לתורתך", עוד לפני הפרנסה והגאולה.
האתגר היהודי
על אותו משקל, אם מדברים על סדר עדיפויות הלאומי של עם ישראל במדינת ישראל, "דעה קנית מה חסרת" בלי לימוד תורה ומורשת ישראל הרי אם אין לימוד תורה ומורשת ישראל אין חינוך יהודי, אם אין חינוך יהודי אין יהדות, ואז אין מדינת ישראל, ואין עלייה, ואין ציונות, ואין בטחון, ואין שום דבר. כשיש לך את הדברים האלה, את היהדות, אז אפשר להמשיך.
הרב סולבייצ'יק אמר פעם, שכל בוקר אנחנו אומרים "הנותן ליעף כוח" בלשון יחיד, אך כשמדברים על עם ישראל אומרים "אוזר ישראל בגבורה". מה ההבדל בין כוח לגבורה? אדם פרטי צריך כוח, ואנחנו מודים לקב"ה הנותן ליעף כוח, עוצמה. גבורה לא נמדדת בעוצמה ובכוח אלא באתגר, האפשרות להתגבר על האתגר. עם ישראל התפקיד שלו הוא להתמודד עם האתגר. אין לנו כוח, כי "לא מרובכם מכל העמים", ולא יהיה לנו כוח אף פעם. מה שיש לנו זה את הגבורה שלנו.
היסוד של לימוד התורה ומורשת ישראל הוא שיהודי חייב להקריב ולהתמסר, חייב לקבל את האחריות. היעוד שלו הוא הכוח שלו וזה היכולת שלו. אם אנחנו מדברים על הבעיה האסטרטגית במדינת ישראל, ברור שהכוח שלנו הוא "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה'". רוח הגבורה, הרצון להתגבר, הרצון למצוא את האתגר. זאת הבעיה שלנו גם היום, גם בצבא. החינוך לעמידה בכל מצב, בכל האתגרים, הוא החינוך לתורה ולמורשת ישראל. ואותו דבר גם מבחינה כלכלית. הזכירו כאן את "ואהבת לרעך כמוך", שהוא גם היסוד החברתי שלנו בלימוד התורה. אז נכון שיש בעיות קשות ביותר, אבל סדר העדיפויות צריך להיות כזה שלימוד התורה ומורשת ישראל יהיה בראש הכל, כי בלי יהדות, בלי חינוך יהודי, אין יהודים.
להציל את יהודי התפוצות
אם נדמה לנו שבעיית הבעיות של היהודים היום זה בארץ ישראל, הבעיות הביטחוניות והכלכליות וקיומו של עם ישראל בארץ ישראל, הבעיה היא לא זאת. יש בעיות ביטחוניות, אבל ברוך ה' מי שענה הוא יעננו, יש בעיות כלכליות, אבל "שאל אביך ויגדך" - היו מצבים הרבה יותר קשים. הבעיה היא כשהולכים בתפוצות ושומעים את ממדי ההתבוללות. מדברים היום על התבוללות של 60-70 אחוזים, שהם רוב עם ישראל שאולי רק חמישית מהם מקבלים חינוך יהודי. עשרים או עשרים וחמישה אחוזים שמקבלים חינוך יהודי שאולי יחזיק מעמד.
כשמסתכלים על זה, כל הבעיות הקשות שיש לנו בארץ הן לא הבעיה. הבעיה היא הקיום היהודי של עם ישראל בתפוצות, שהפתרון לה הוא רק אחד: חינוך לתורה ולמסורת ישראל, וכאן יש לנו את האתגר של "כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים". הדבר צריך בסדר היום ובסדר העדיפויות שלנו לא רק בשבילנו, כי ראשית כל אנחנו חייבים את זה מצפונית. ב"ה זכינו למדינת ישראל, אבל בחמישים השנה הראשונות, הכוח והגב הפוליטי והכלכלי שלנו היה מכל תפוצות הגולה. כשהתחלנו פה חצי מיליון יהודים, היה לנו גב גדול ביותר של יהודים שתמכו. אבל היום מדינת ישראל על הרגליים, והיום אנחנו צריכים להחזיר את החוב. היום כל תפוצות ישראל מחכות לחינוך יהודי, זועקות לחינוך יהודי. יש להן עתיד רק כשיש חינוך יהודי, ואנחנו חייבים ויכולים לתת להם את זה. "כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים" היום זה אידיאל שחייבים אותו לכל עם ישראל. היו כבר דורות שבהם לא היה לנו קיום מדיני, היו גזרות, היו בעיות קשות ביותר, אבל היהדות היתה יהדות, החינוך היה חינוך, המסורת היתה מסורת.
בעשר השנים האחרונות יש התקדמות מסוימת. הגיעו לדרגה שחייבים להתקדם קדימה, לכן התשובה היא רק אחת: אנחנו חייבים כמה שאפשר לחזק את החינוך היהודי, לראות את זה כיסוד לקיומנו. רק עם חינוך יהודי נוכל לעמוד בכל האתגרים. גם באתגרים הקשים כאן בארץ לא נוכל לעמוד בלי חינוך יהודי לאתגר ולמסירות לגבורת עם ישראל, וזה יש רק בלימוד תורה.
מסירות נפש ותורה
רק לפני שעתים הייתי בעצמונה. היתה אזכרה של חמשת הבחורים הקדושים במלאות שנתיים להירצחם. ברדיו שומעים על ההתנתקות, אך כשנמצאים שם רואים את כל היישובים מסביב, ורואים את הישיבה, רואים את הבחורים שעוסקים בתורה אחרי המשבר הקשה שחמישה מחבריהם נרצחו. היום במקרה סגרו שם את הציר. אצלם זה לחם חוקם כל יום. מאיפה החינוך הזה, מאיפה ההקרבה הזאת, אם לא מהחינוך היהודי ומסורת ישראל? בלי הבחורים האלה, איך היינו מחזיקים מעמד, איך נוכל להחזיק מעמד?
אלה רק פירות של החינוך לתורה ולמסורת ישראל, חינוך לאתגר, חינוך ל"אוזר ישראל בגבורה". עם ישראל נגזר עליו, וזה הזכות שלנו והחובה שלנו, לעמוד באתגרים ובמבחנים, להוכיח את עצמנו, לקבל אחריות עלינו ועל העולם כולו, ואת זה אפשר לעשות עם חינוך יהודי.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא









