ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(קיד. במשנה – קטו. 8+)
חלק א - סדר הברכות בקידוש
משנה + ברייתא:
ב"ש – יום, יין
- 1.שהיום גורם ליין שיבוא.
- 2.היום נכנס קודם.
בגמרא בהמשך – כמה שיותר להקדים עדיף).
ב"ה – יין, יום
- 1.בלי יין אין קידוש.
- 2.היין תדיר.
והלכה כב"ה.
למה נצרך, הרי יצאה בת קול שהלכה כמותם?
- 1.לפני הבת קול.
- 2.כרי' יהושע שאין משגיחין בבת קול.
(קיד. משנה שנייה)
חלק ב – כרפס ומרור
עקרונית עדיף שיאכל ירק אחד לכרפס וירק אחר למרור, ולכתחילה צריך שהמרור יהיה אחרי המצה ולא בזמן הכרפס.
אבל, אם אוכל לשניהם את אותו ירק - האם יצא בראשון (בכרפס) גם במרור (אפילו שלא התכוון)? תלוי האם מצוות צריכות כוונה.
ביאור המשנה –
"הביאו לפניו" את השולחן (תוס'), עושה שני דברים:
- 1.כרפס – "מטבל בחזרת" = מקיים את מצוות טיבול בחזרת, כדי להתמיה התינוקות (בעצם האכילה, בטיבול).
"עד שיגיע לפרפרת הפת" – עד שיגיע לשלב הבא שזה אכילת המרור שהיא "פרפרת הפת". - 2.מרור – "הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת" (תוס' – הכל היה לפניו בתחילת הסדר, אך מסלקים השולחן ומחזירים).
המחלוקת:
| ר"ל – מצוות צריכות כוונה | מצוות לא צריכות כוונה |
במשנה – מביאים לפני פעמיים, פעם בשביל כרפס ופעם בשביל מרור, ובשניהם מטבל. | הראשון לשם כרפס (היכר) | מטבל פעמיים בשביל יותר היכר לתינוקות, הראשון מרור, השני היכר,
|
למה המשנה דיברה שבשניהם השתמש במרור? | להשמיע שאפילו שהראשון מרור – לא יצא. | למה לסבך את המקרה שיצא ידי חובה בראשון? הרי המשנה יכלה לדבר על שהראשון ירק אחר, ולהתמקד בחידוש שצריך שני טיבולים? תשובה – היינו חושבים שאם יש לו רק חזרת, עדיף שידלג על הטיבול הראשון כדי לא לצאת ידי חובת מרור לפני המצה. קמ"ל שבכ"ז מטבל ויוצא במרור לפני הזמן. |
בברייתות | 2. רי"ס – למרות שאת הכרפס עשה עם חזרת, מצווה להביא שוב חזרת בשביל מרור. "מצווה" – משמע חובה של ממש, ולא רק להיכר התינוקות. | 1. "אכלן בלא מתכוון – יצא". |
מתי מברך ומתי עדיף שיצא ידי מרור? (קיד: 6-) אדמה – על הראשון, וכולל גם את השני. מרור – לפני האכילה שבה יותא ידי חובת מרור. | הדיון בגמרא: רב הונא – יברך מרור על השני. רב חסדא – לכתחילה עדיף שיכוון לצאת במרור בראשון ושם יברך. | בראשון. |
(קיד: שליש תחתון עד 6-)
חלק ג – שני תבשילים
שני התבשילים הם זכר לקרבן פסח וקרבן חגיגה (כדי שהפסח יאכל על השובע).
עד כמה צריך שיהיו דומים להם?
- A.האם דווקא בשר?
רב הונא – לא חייבים בשר, אלא אפילו סלק ואורז.
- 1.רבא רצה דווקא את זה, כיון שזאת הדוגמא שהביא רב הונא.
- 2.מכאן שלא חוששים לרי"ח בן נורי שאורז מין דגן הוא ונחשב חמץ.
רב יוסף – דווקא שני מיני בשר (כמו הקרבנות).
- B.האם ממש שני תבשילים נפרדים?
רב הונא ורב יוסף – משמע שנפרדים לגמרי.
חזקיה ורבינא – גם כשנעשו יחד –
חזקיה – דג וביצה שעליו.
רבינא – עצם עם בשר + רוטב שעליו.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
