ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א.לדעת הרמב"ן, אחד הטעמים לאיסור מאכלות אסורים הוא שהם מזיקים לגוף ולנפש. המהר"ל מפראג חולק עליו, וסובר שאין לחפש טעם טבעי למצוות כי התורה אינה ספר רפואות.
ב.הרמב"ם כתב שמצוות בשר בחלב הינה חוקה ללא טעם. אך מצינו כמה טעמים בראשונים ובאחרונים.
ג.אחד הטעמים הוא שהבשר מסמל את כוח התנועה והחושים, שהם יתרון החי על הצומח, והחלב מסמל את הכוח הבסיסי יותר של ההזנה והרבייה. ערבוב ביניהם מהווה מעשה בהמה של שעבוד הכוחות הגבוהים יותר לכוחות הנמוכים יותר.
ג.טעם נוסף על פי הסוד - הבשר מסמל את מידת הדין והחלב מסמל את מידת החסד, והמבשלם יחד מערב "מוות בחיים טוב ברע".
חשיבות הדקדוק וההקפדה בדיני כשרות
בעזרת ה' אנו מתחילים לעסוק במסגרת ההלכה השבועית בהלכות כשרות המטבח והמאכלים.
כפתיחה לנושא רחב וגדול זה, כינסנו כמה נקודות מהם עולה החשיבות הרבה שיש בשמירה ובדקדוק בהלכות אלו.
1. שמירת כשרות מייחדת ומבדילה את עם ישראל משאר העמים- בספר ויקרא בתוך פרשת איסור מאכלות אסורות כתוב, "כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ". וביאר האור החיים הקדוש, "ומשונה אומה ישראלית לקדושה וטהרה שלא בחר ה' ליקרא אלוה אלא לישראל, לזה צריך להרחיק מן הטומאה"1.
2. מאכלות אסורים גורמים נזק לגוף - הרמב"ן בדרשותיו כתב, "כי הדברים האלה ידוע שאינן מאכלים טובים לרפואה ולבריאות, ומלבד זה יש להם נזק בנפש מצד התולדות". אמנם המהר"ל בספרו תפארת ישראל חלק על הרמב"ן וכתב שהתורה היא לא ספר רפואות, אלא שהקב"ה אסר מאכלים אלו לפי שכך גזרה חכמתו ואין לחפש לזה טעם טבעי2.
3. מאכלות אסורים גורמים נזק לנפש (עבודת ה')- בתורה כתוב "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם" ודרשו חז"ל במסכת יומא "תנא דבי ר' ישמעאל, עבירה מטמטמת לבו של אדם, שנאמר ולא תטמאו בהם ונטמתם בם, אל תקרא ונטמאתם אלא ונטמתם". וכתב על זה במסלת ישרים- "כי המאכלות האסורות מכניסים טומאה בלבו ובנפשו של אדם עד שקדושתו של המקום ברוך הוא מסתלקת ומתרחקת ממנו... והמאכלות האסורות יתירות בזה על כל האיסורין, כיוון שהם נכנסים בגופו של האדם ממש ונעשים בשר מבשרו"3.
טעמי איסור בשר בחלב
הרמב"ם כתב שמצווה זו היא חוקה, כלומר שאין לה טעם ידוע. למרות זאת מצאנו כמה טעמים בראשונים ובאחרונים.
1. הרחקה מעבודה זרה- דרך עובדי עבודת האלילים היה לבשל בשר בחלב בחגיהם, לכן הרחיקה התורה בשר בחלב.
2. ריסון התאווה- הבשר והחלב הם סמל לשני כוחות באדם, ה'בשר'- מסמל את כוח התנועה והחושים שבהם הבהמה עדיפה על צמח. ה'חלב'- מסמל את כוח ההזנה והרבייה. עירוב של שניהם מסמל את ההויה הבהמית, שמשמעותה הוא שעבוד החושים והתנועה לטובת ההזנה והרבייה.
3. עירוב כוחות- יש שמפרשים על פי הסוד, שהבשר מרמז למלאך המוות שבזוהר הקדוש נקרא 'קץ כל בשר'. החלב לעומתו מרמז למדת החסד, ומי שמבשלם יחד "מערב מות בחיים טוב ברע"4.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
