ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הנביא מתאר את נפילתן של צור וצידון (לבנון) בעקבות שפיכות דמים, חולשה כלכלית וחוסר שקט אזרחי. הוא חוזה מלחמה איומה ועקובה מדם בסוריה, בבבל (עירק), בתימן ובערב. גם בלוב ומצרים צפויות מלחמות אזרחים, שפיכות דמים, מוות ומחסור.
במקביל לכל זה העם היהודי ימשיך לשוב לביתו, לארץ-ישראל, והארץ תשגשג כאי של יציבות בתוך ים הכאוס הסוער שמקיף אותה. זה תיאור מדויק למדי של מה שמתרחש במזרח התיכון כרגע. עירק, אחרי עשור של לחימה, תהפוכות פנימיות והרס מיותר של התשתיות שלה הפכה היום למקום של טירוף, למרות כל המאמצים האמריקנים להעמיד אותה שוב על רגליה באמצעות בחירות דמוקרטיות.
מפקיסטן במזרח ועד המגרב במערב, המזרח התיכון כולו עסוק בקדחתנות ברצח אזרחיו. הסכסוך הסוני-שיעי בעולם המוסלמי מעולם לא היה אלים ומר יותר. הכורדים והעלאווים וגם הדרוזים והנוצרים נלחמים כדי לשרוד במה שנותר מסוריה. התורכים עומדים בפני היפרדות מהכורדים, ארגון הטרור אל-קעידה מצליח להתחזק, אפגניסטן הפכה לארץ שאי אפשר לשלוט בה, מצרים שסועה ונמצאת על סף פשיטת רגל כלכלית, לוב סובלת מחוסר יציבות חמור, ירדן מקרטעת על רגליה החלשות וחוששת מהשתלטות פלשתינאית, סודן ואריתריאה שקועות במלחמת אזרחים מחרידה - בקיצור, המזרח התיכון כולו שרוי בתוהו ובוהו גדול, נפיץ ועקוב מדם. חוץ ממדינת ישראל, וזה בדיוק מה שיחזקאל אמר שיקרה כשהתנבא וראה את העתיד הרחוק. פשוט מדהים!
יש עוד הרבה חזיונות מבהילים בעניין העם היהודי וארץ-ישראל בספר יחזקאל. על אף שהנביא חוזה שגאולה וניצחון יבואו לבסוף, וגם שגשוג ושלווה, יש כנראה מנהרה אפלה שאנחנו מוכרחים לעבור בה כדי להגיע אל האור.
בתלמוד ובמסורת היהודית תמיד מתוארת התקופה שלפני הגאולה השלמה של עם ישראל כתקופה אפלה וקשה. מסיבה זו, רבים מחכמי התלמוד הביעו תקווה שלא יחיו בדור שלפני הגאולה כדי שלא יצטרכו לחזות באירועים הקשים של התקופה ההיא. אנחנו, כמובן, מקווים שהרדיפות שמהם סבל העם שלנו במאתיים השנים האחרונות, רדיפות שהגיעו לשיאן בשואה ובמלחמות שמדינת ישראל נאלצה להילחם כדי למנוע את השמדתה, הן התגשמות הנבואה של יחזקאל על כל האסונות והניסיונות הנוראיים.
למרות כל זאת, אני חושב שהנבואות של יחזקאל הן חידתיות, מסתוריות ומטרידות במידה רבה. משום כך, העמדה הקבועה שלי היא העמדה שמבטא הרמב"ם: שאדם לא צריך להתרכז יותר מדי בפירוש אירועים ועניינים כאלה מפני שהקב"ה יטפל בהם בסופו של דבר בזמן ובאופן המתאימים לו.
חלק ניכר מספר יחזקאל מוקדש לתיאור מבנה בית המקדש בירושלים והעבודה בו. רוב מפרשי התורה מייחסים את כל התיאורים והפרטים האלה לבית המקדש השלישי, זה שעתיד לקום. לכן גם הנבואות האלה עדיין ממתינות להתגשמותן. בכל זאת, הוודאות של נבואות יחזקאל והתיאורים המפורטים בחזיונות שלו נותנים לנו ביטחון במידת הדיוק והאמיתות גם של הנבואות שטרם התגשמו.
ההתגשמות שהזכרתי קודם של נבואותיו לגבי המזרח התיכון של ימינו בהחלט מוסיפה אמינות לנבואות האחרות שלו בעניין בית המקדש השלישי והקמתו. יהודים קראו את הנבואות האלה מאות שנים, והוקירו אותן והאמינו בהן גם כאשר נראה היה שאין שום אפשרות שהן יתגשמו אי-פעם.
בימינו, לאחר שכל כך הרבה נבואות של נביאינו הקדושים התגשמו בצורה מדויקת בימי חיינו ולנגד עינינו, לא צריך להיות כמעט ספק, אם בכלל, באשר לאמיתותן של הנבואות האחרות שטרם התגשמו. על אף שפרטי העתיד שלנו נסתרים מעינינו, אנחנו יכולים לראות אותו בקווים כלליים באמצעות דברי נביאי ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
