ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אמונת עיתך
נשאלנו האם רשאי רופא (או כל מטפל חירום כגון כבאי אש וכדומה) להיענות לקריאת חירום ולטפל בחולה שיש בו סכנה שנמצא בתוך כנסייה נוצרית. בעקבות תשובה קצרה המתירה את הדבר, שנשלחה לשואל, הוא הזדהה בתור רב מכהן, והוסיף: 'ברשות הרב אבקש מעט הסבר לתשובתו. לכאורה אין לדמות את נידון דידן לאיסורי שבת. על איסורי שבת נאמר 'וחי בהם - ולא שימות בהם', ואם כן ישנה מצווה וחובה לחלל שבת להציל נפש מישראל ואף הותר להציל את שאינו ב"ב. אך מנין לנו לעניין זה שלכאורה הוא ב'יהרג ואל יעבור' שהרי בכל מתרפאין חוץ מע"ז' וכו'. וכשם שאין מתרפאין - אין מצילין בהם נפשות, ואף באביזרייהו אמרינן 'יהרג ואל יעבור'. ושמא משום איבה שרי? (אך היתר זה של איבה, שייך לכאורה רק באינו יהודי). אודה לכבוד תורתו אם ישיב לי מקורו.
תשובה
א. מקור איסור הכניסה לבית ע"ז
יש שתי סיבות (עם גדרים שונים) לאיסור להיכנס לבית עבודה זרה. הסיבה האחת היא האיסור הנאמר במשנה במסכת עבודה זרה (פ"א מ"ד, ובגמ' ע"ז יא ע"ב) ובברייתא (שם, יב ע"א) שנפסקה להלכה בשו"ע: 1 'מצוה להתרחק מדרך ע"ז ארבע אמות'. הטעם מבואר בראשונים: מפני החשד; וכתבו ראשונים ואחרונים, 2 שקל וחומר שמטעם זה אסור להיכנס לבית עבודה זרה עצמו. הטענה כי אולי אין מדובר כאן בבית ע"ז – אינה נכונה, שהרי מבואר בפוסקים 3 שדין כנסייה כדין בית ע"ז. הסיבה השנייה היא דין המבנה של בית ע"ז והציוד שבתוכו. דינם כמשמשי ע"ז, והם אסורים בהנאה מן התורה. 4
לענייננו – בעיית איסור ההנאה ממשמשי עבודה זרה אינה נוגעת לנושא השאלה, כי צוות רפואי הבא להציל אינו נהנה בדרך כלל ממשמשי העבודה הזרה. אם ההנאה באה בעל כורחו של הנהנה – יש לדון בכך על פי סוגיית הגמרא (פסחים כה ע"ב – כו ע"ב). 5
ב. ספקו של הרשב"א מול ודאו של הרא"ש
והנה, הרשב"א שהובא בטור (יו"ד סי' קמט) הסתפק וכתב שאפשר שגם במקום פיקוח נפש אסור להיכנס לבית ע"ז. אך ספקו של הרשב"א פשוט הוא לרא"ש. בשו"ת הרא"ש 6 מפורש להלכה שמותר להימלט לתוך בית ע"ז במקום של פיקוח נפש, ודבריו הובאו ב'שלטי הגיבורים'. 7 ולכן יש לפסוק שמותר להיכנס לבית ע"ז כדי להציל נפשות. ובמיוחד יש לפסוק כך כיוון שהריטב"א שאף הוא כתב שפיקוח נפש אינו דוחה איסור כניסה לבית ע"ז, הסביר זאת בכך שאין דרך להיכנס לבית ע"ז אלא למטרות ע"ז. ואם כן בנדון דידן, שמדובר בכניסה להצלת חיים, ניכר שאינה כזו כלל וכלל. 8
כדברי הרא"ש מפורש בדברי רבי טרפון בתוספתא (שבת פי"ד): 'אמר רבי טרפון: ...שאפילו הרודף רודף אחרי נכנסתי לבית עבודה זרה ולא נכנסתי לבתיהן [של מינים] וכו''. ובגמרא (שבת קטז ע"א): 'אמר רבי טרפון: ...שאפילו אדם רודף אחריו להורגו ונחש רץ להכישו, נכנס לבית עבודה זרה ואין נכנס לבתיהן של אלו, וכו''.
וכן נפסק ב'שולחן ערוך' (יו"ד סי' קנז סעי' ג): 'מי שנתחייב מיתה מותר לברוח לבית עבודת כוכבים ולהציל את עצמו'. ובהגהות הגר"א (לשו"ע שם ס"ק כו) ציין לדברי ר' טרפון בגמרא שבת שם.
מסקנה
פיקוח נפש דוחה איסור כניסה לבית ע"ז, כפסקו הברור של הרא"ש בתשובה, וכן משמע מספר 'שבילי דוד', 9 שאוסר כניסה לבית תפלתם אפילו בחשש איבה, בכל זאת אינו אוסר הכניסה במקום פיקוח נפש. וכן נפסק להלכה בשו"ת 'יביע אומר' 10 וכן עמא דבר. כך נהגו על פי גדולי ישראל גם בימי השואה, 11 וכן פסקו להלכה הטור והשו"ע, וכן נכון לנהוג למעשה.
ג. בימינו מותר לעבור על איסורי תורה להצלת נוכרי
לגבי ההיתר לעבור על איסורי תורה להצלת נוכרי, ראה מה שכתב 'נשמת אברהם' (מהדו"ק, כרך רביעי, חלק או"ח, של, סוף ס"ק ב) וזו לשונו:
עיין בנשמת אברהם בחלק או"ח, כרך א, או"ח סי' של סק"ו, שהיום מחללין את השבת עבור נכרי שנמצא במצב של סכנת נפשות משום איבה. ואפילו אם הוא נמצא לבד עם החולה, כגון גר שנמצא לבד עם אביו שפתאום איבד את הכרתו והסתכן, וברור שאין כאן משום איבה, בכל זאת, אמר לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א, שאעפ"י שמעיקר דינא דגמרא אין מחללין עליו את השבת, האידנא חייבים לחלל בגלל הסיכון אפילו הקטן ביותר, מפני שעלולים הדברים להגיע לסכנת איבה ולפקוח נפש של רבים.
סיכום
א. מותר להיכנס לכנסייה לצורך הצלת חיים בין של יהודי ובין של גוי.
ב. בזמן הזה מותר גם לחלל שבת לצורך הצלת חיים כנ"ל, כפי שפסקו גדולי הפוסקים, וביניהם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל.
^ 1.. שו"ע, יו"ד סי' קמט סעי' א; שם, יו"ד סי' קנ סעי' א.
^ 2.. ריטבא, ע"ז שם יב ע"א; רשב"א, הובא בטור יו"ד סי' קמט.
^ 3.. ראה בשו"ת יביע אומר ח"ב, יו"ד סי' יא; שם ח"ז, יו"ד סי' יב; ציץ אליעזר חי"ד, סי' צא.
^ 4.. ראה ש"ך לשו"ע, יו"ד סי' קמה סק"ט; ט"ז לשו"ע, שם ס"ק ו.
^ 5.. ואולי יש לדון כאן גם בדברי הגמרא (בבלי, יומא פד ע"ב; ירושלמי, שבת פי"ג ה"ו), לגבי תינוק שנפל לים, שפורש מצודה ומעלהו, ואף על פי שמעלה דגים עמו. ובירושלמי מפורש – אף על פי שמתכוון להעלות דגים עמו. וראה ברשב"א ובר"ן על הרי"ף, על משנת 'ישב האחד על הפתח' (שבת פרק האורג).
^ 6.. שו"ת הרא"ש, כלל יט אות יז.
^ 7.. שלטי גבורים על הרי"ף, בסוגיית ע"ז יב ע"א.
^ 8.. ראה טור, יו"ד ריש סי' קמט, מה שהביא בשם הירושלמי, ע"ז פ"א, סוף ה"ד לגבי בני העיר.
^ 9.. הובא בדרכי תשובה, יו"ד סוף סי' קנד, (בדרכ"ת מצוין שבולי דוד).
^ 10.. שו"ת יביע אומר ח"ב, יו"ד סי' יא.
^ 11.. ראה שו"ת ממעמקים, לרב אפרים אשרי, ח"א סי' לא.
הרב ד"ר מרדכי הלפרין
מנהל מכון שלזינגר לחקר רפואה על פי התורה, ממקימי החברה הישראלית לאתיקה רפואית, חבר פעיל בועדות אתיקה של גופים מגוונים בישראל,העורך הראשי של הרבעון "אסיא" ושל הבטאון הבינלאומי "JME - Jewish Medical Ethics", המוקדש לאתיקה רפואית יהודית.
חידושים בגניקולוגיה והלכה תשע"ב השפעת שינויים בראיית צבעים על פסיקה במראות
מתוך הקלטת השידור החי, כנס מכון פוע"ה תשע"ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
