ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בימינו, יש מנהיגים השואפים לחולל שינוי משמעותי בעולם או להצטלם בהסכם שלום, ובכך לזכות לתהילת נצח. (מסתמא, יש כעת בעולם העליון גם כמה מנהיגים שמתחרטים על התצלומים המנציחים את 'ההסכמים המהוללים' שהם המיטו על העולם).
בפשטות, שאיפת הנצח נובעת מיסוד טוב בנפש, האדם רוצה להידמות לבוראו הנצחי. לפיכך, אם יתבונן האדם על המדרגות האחרות שקיימות בבריאה, הוא עשוי להסמיק מבושה.
כידוע, מדרגות הבריאה הם – דומם, צומח, חי, מדבר (דצח"ם). כל דרדק יודע, שאדם המדבר גבוה מכולם, בעלי חיים אחריו, צומח פחות מבעלי החיים, והדומם חותם את הרשימה. והנה, למרבה ההפתעה, ככל שהמדרגה נמוכה יותר כך היא נצחית יותר. האדם חי תקופה מוגבלת, ואחרי פטירתו – גופו כלה. בעלי החיים גם הם חיים פרק זמן קצוב, כל אחד לפי טבעו, וכלים אחרי מותם. ובכל זאת – עורם, שהוא החלק הנמוך והפחות 'חי' שבהם, יכול להישמר לשנים רבות בתהליך שימור פשוט.
הצומח, יכול להחזיק מעמד לתקופות ארוכות. יש בעולם עצים בני למעלה מ- 4000 שנה. גם אחרי גדיעתו של העץ, אפשר בקלות להופכו לקרש, שיחזיק מעמד זמן רב. ובכל זאת – רוב העצים הולכים לעולמם בגיל צעיר. הדומם, מאריך ימים יותר מכולם. אבן או מתכת, פשוט מתקיימים שנים רבות.
נשאלת השאלה – הכיצד זוכות דווקא מדרגות הבריאה הנמוכות למעלת ה'נצח' האלוקי?
דומה, שהתשובה נעוצה בכלל היסודי, שהטוב והרע הם שני קטבים של אותה נקודה. כשם שחיי נצח יכולים להיות ביטוי לנקודת מפגש עם אלוקים, כך הם יכולים להוות את הגורם המרחיק ביותר מאלוקים. אצל כולנו, התחושה שאנו זמניים ובני חלוף בעולם, מעוררת אותנו לחשיבה על מהות החיים, ומכאן קצרה הדרך לחיפוש קרבת אלוקים. מי שחי חיי נצח, יכול להיכנס לאשליה שבכוחו לחיות מבלעדי האלוקים.
בשחר ימי הבריאה, טרם החטא, יכול היה גם האדם לאכול מעץ החיים ולחיות לנצח. (וכך גם ישראל לאחר מעמד הר סיני, בטרם חטאו בעגל – ע"ז ה.). אולם משחטא, חיי הנצח הללו היו מרחיקים אותו מהאלוקים במקום לקרבו, ונסתמה ממנו הדרך לעץ החיים. מדרגות הבריאה הנמוכות נותרו להאריך ימים, דווקא מפני ריחוקם מהאלוקים. למעשה – הם מאריכי ימים לא מפני שהם חיים, אלא מפני שהם מתים מתחילתם. בעולם – גוף יכול לחיות מכוח הנשמה, שהיא החיבור שלנו לאלוקים (חלק אלוק' ממעל) רק לזמן קצוב, ורק עצמים דוממים שהם מתים במהותם, יכולים להאריך ימים. לכן, גם הצומח מאריך ימים בעיקר כשהוא כרות ומת.
עניין זה מבליט בפנינו את גודל מעלת המשכן והמקדש, שבפרשיותיו אנו עסוקים כעת. המשכן נבנה מדומם (זהב, כסף ועוד), צומח (עצי שיטים) ועורות בעלי החיים. כביכול – הרבדים הנמוכים בבריאה, וכאמור – מהחי לקחו רק את ה'קליפה', העור, החלק ה'מת' שבו. רק רבדים אלו יכולים להשתמר לאורך זמן, ולהוות חומר בניה ועוד.
אולם במקדש, מקום קרבת האלוקים, (מקום התיקון לחטא העגל), רבדים אלו נשארו בנחיותם ויחד עם זאת התעלו והפכו מ'מתים' ל'חיים'. הדומם הפך לצומח חי ופעיל - גפן זהב (דומם) הייתה במקדש, והייתה פורחת ומוציאה אשכולות, וכשנכנסו נכרים להיכל יבשה (יומא כא). המקדש נקרא 'בית יער הלבנון', כי הקרשים שממנו היה עשוי, שבו ופרחו כמקל אהרון, והבית היה נראה כיער.
ולעתיד לבוא, יצאו מים חיים מירושלים, וריפאו את ים המלח- ים המוות (ומלח שורף ו'ממית' את האדמה בה נמצא, אך הוא גם משמר דברים לנצח – "ברית מלח עולם"), "וחי כל אשר יבוא שם הנחל". במהרה בימינו אמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
