ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
למעלה משש מאות שנים מאוחר יותר, דוד המלך הוביל את צבאו במסלול זה, אך הפעם הכיוון היה ממערב למזרח. כך מתואר המסע בספר
תהילים :
"אֱלֹהים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָ ה שְׁכֶם שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמדֵּד לִ י : גִלְעָד גִלְעָד גִלְעָד
מנשה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי": ( תהלים ס,ט-ח' שם ק")ט-ח ח
פסוקים אלה מתארים את מסעו של כל צבא דוד - חטיבות החי"ר הסדירות והמילואים - למלחמה כנגד צבא האויב הארמי שחיכה להם בחֵ ילָ ם,
במישורים הגדולים של דרום רמת הגולן (בימינו האזור שבין מבוא חמה לרמת מגשימים ).
בראש הכח הארמ , י המאוחד, עמד שובך=שופך הגנרל האימתני. לרשותו עמדו מאות מרכבות ופרשים רבים. למרות היתרון הצבאי הברור של
הארמים הסתיים הקרב בניצחון ישראלי מדהים, ששינה את פני המזרח התיכון .
כך מתואר האירוע בספר שמואל ב :
"וַיָּנָס אֲרָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּהֲרֹג דָּוִד מֵאֲרָם שְׁבַע מֵאוֹת רֶכֶב וְאַרְבָּעִים אֶלֶף פָּרָשִׁים וְאֵת שׁוֹבַךְ שַׂר צְבָאוֹ הִכָּה וַיָּמָת
שָׁם: וַיִּרְאוּ כָל הַמְּלָכִים עַבְדֵי הֲדַדְ עֶזֶר כִּי
נִגְּפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁלִמוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וַיַּעַבְדוּם וַיִּרְאוּ אֲרָם לְהוֹשִׁיעַ עוֹד אֶת בְּנֵי עַמּוֹן ".
עלינו לשאול את עצמנו שתי שאלות .
הראשונה, כיצד הושג ניצחון זה ומה גרם לתוצאה מדהימה שכזו ?
השניה, מדוע בפרק שציטטנו לעיל, מופיעים פסוקים של תרעומת ופליאה על דרכי הנהגתו של הקב"ה את העולם ?
נעיין בפסוקים בתהילים :
"אֱלֹהִ ים זְנַחְתָּנוּ פְרַצְתָּנוּ אָנַפְתָּ תְּשׁוֹבֵב לָנוּ: הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי מטָה: הִרְאִיתָה עַמְּךָ קָשָׁה הִשְׁ קִיתָנוּ יַיִן תַּרְעֵלָה:... הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים
זְנַחְ תָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ" ,שם. יב,ה-שם ג
מצד שני, אנו מוצאים בפרק גם פסוקי תפילה והודאה :
"נָתַתָּה לִּ ירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה:לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ ועננו וַעֲנֵנִי:...הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה
חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ" , שם.יד- ז יג-שם ו
נציע את ההסבר הבא .
הארמים - הסורים של ימי בית ראשון (, הסורים של ימינו אינם צאצאים שלהם) איימו על עתידה של מדינת ישראל הראשונה. בקרב זה עמד
למבחן, לא רק כוחה הצבאי של מדינת היהודים, אלא גם חוסנה החברתי והלכידות של בני רחל ולאה, סביב מנהיגות דוד המלך. במסעו
מירושלים לרמת הגולן עבר דוד דרך שכם, בירת השומרון, עירם של בני מנשה ואפרים- בני יוסף והם הצטרפו אליו. אחר כך, עברו דרך סוכות
אל הגלעד, שם הצטרפו לצבאו גם לוחמים נוספים מבני מנשה, אפרים , גד, ראובן, בנימין ויהודה ששכנו שם .
עם ישראל חווה רגעי חסד נדירים של אחדות ושלום פנימי .
תוך כדי הטיפוס לרמת הגולן התרחשה רעידת אדמה קשה באזור, האדמה רעדה, סדקים נפערו ורעש נורא נשמע ממעמקי כדור הארץ :
"הִ רְעַ שְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּ הּרְפָה שְׁברֶיהָ כִימָטָה ".
ברגע הראשון, חשש צבאו של דוד כי תופעה זו משמעותה כעס וחרון אף עליהם מן השמים ולכן הם שואלים ומקשים: "אֱלֹהִ ים זְנַחְ תָּ נוּ פְ רַצְ תָּ נוּ...
הִ רְאִיתָ העַמְּךָ קָשָׁה הִשְׁקִיתָ נוּ יַיִן תַּרְעֵלָה:... הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ? "
אבל הם גם מתפללים "אָנַפְתָּ תְּשׁוֹבֵ ב לָנוּ... הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם ".
רעידת האדמה גרמה לבוקה ומבולקה בצבא הארמי, המבוסס על סוסי קרב. סוסים אלה הם הראשונים שחשו בשינוי הסיסמולוגי והתחילו
להשתולל. הבקעים והסדקים שנבעו בקרקע מנעו כל תנועה של המרכבות .
חיילי החי"ר של דוד, שהבינו זאת, חיסלו את הצבא הארמי והנותרים נסו על נפשם. ההגמוניה הארמית במזרח התיכון חוסלה .
דוד בראש חייליו הודה לקב"ה על הנס הגדול :
"נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה: לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ ועננו וַעֲנֵנִי:...הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְאתְּ שׁוּעַת אָדָם: בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה
חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ "
הבה נתאחד גם אנו, דווקא בימים אלה, ימי בחירות .
בזכות האחדות, ישמע "הקב ה תפילתנו ויבוס צרינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
