ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
הסיפור כולו הוא סיפור של פעילות מתוך הסתר וכיסוי. הסיפור מתייחס לתקופת נעוריו של ר' שמחה בונם מפשיסחה. באותה תקופה היה סוחר עצים. לכאורה אין לפנינו אישיות בעלת משמעות מבחינה רוחנית: סוחר המשיט עצים על פני הויסלה לצורך עשיית רווחים, אולם האמת היא ככל הנראה אחרת.
בעת שהיה ר' שמחה בונם עסוק במסחר העצים הייתה דעתו נתונה לא רק למסחר זה, אלא גם להתקשרות עם יהודים שאינם יראים ושלמים, כדי להשפיע עליהם לשוב אל אביהם שבשמים. ר' שמחה בונם מתעטף בכיסוי חיצוני של אדם רגיל, סוחר, ובדרך זו הוא מתחבר לאלה הזקוקים להשפעה חיובית.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
21 - חוט של חסד
22 - משחק של תשובה
23 - דרך חדשה
טען עוד
ר' שמחה בונם מפשיסחה הופך את המשחק לבעל משמעות לגבי המשחקים עצמם. הדיון האמיתי המתקיים במסווה של המשחק הוא הדיון בשליטה העצמית, בשליטה של האדם בחייו, ביכולת של אדם לנהל את ענייניו בדרך הנכונה. המשחק הוא בעצם כלי, שבאמצעותו יוצר ר' שמחה בונם קשר עם אנשים שאין אפשרות להגיע אליהם בדרך אחרת.
גם התייחסותו של ר' שמחה בונם אל האנשים שעמם הוא מתרועע עוברת בגישה הרואה במציאות החיצונית רק הסתר המכסה על המציאות הפנימית האמיתית. הוא אינו רואה בהם אנשים מפוקפקים, אנשים שליליים ביסודם, אלא אנשים שהמעטה החיצוני שלהם פגום. לפי הבנתו היסוד הפנימי שלהם מוצק וטוב, והוא מנסה לבקוע דרך אל לבם, מתחת לפני השטח דווקא. לא בדרך גלויה של הטחת מוסר, אלא דרך המשחק, דרך ההסתר והכיסוי.
ההערות המבודחות שנהג ר' שמחה בונם להשמיע תוך כדי משחק ממשיכות אף הן את אותו הקו. הערה הנאמרת בדרך של הלצה היא בעצם אמת גדולה המתעטפת בכיסוי של הלצה. לעתים קרובות אנו צוחקים מבדיחה טובה כשבסתר לבנו אנו יודעים כי היא מקפלת בחובה אמת כואבת הדורשת טיפול. ר' שמחה בונם עושה שימוש בדרך זו של הערה, כששוב הוא משתמש בדרך הכיסוי וההסתר במסווה של בדיחה על מנת להעביר מסר ליושבים מולו במשחק.
למרות כל המעשים החיצוניים שעושה ר' שמחה בונם, אנו יכולים להתרשם מן הסיפור כי המטרה בכל המעשים הללו היא מטרה עליונה, המעמידה את מעשיו של ר' שמחה בונם באור עמוק. כל מסע במשחק נעשה מתוך כוונה גדולה, משום שכל מסע במשחק הוא בעצם מסע אל תהומות הנפש של מי שיושב מולו. כל מסע נעשה מתוך כוונה גדולה, משום שכל מסע אמור להעביר מסר מסוים של תשובה.
הסיפור מתאר לנו את התגובה של המשחקים בעת המשחק. מצד אחד הוכרחו לשמוע את הדברים שנאמרו במתק שפתיים ובחרוזים השובים את הלב, אגב משחק שלכאורה אין לו כל קשר למשחקים עצמם. אבל יחד עם זאת הייתה להם תחושה כי הדברים הנאמרים תוך כדי משחק נוגעים לחייהם, בבחינת "על ראש הגנב בוער הכובע".
כאן מתגלה לפנינו היחס בין הגלוי והנסתר בתוכחה שהוכיח ר' שמחה בונים את המשחקים עמו. דרכו של עולם שאדם שמוכיחים אותו על פניו מתקומם כנגד התוכחה. כל מנגנוני ההגנה שלו מתקוממים ואינם מוכנים לקבל את הנאמר בגילוי לב. תוכחה הנאמרת תוך כדי משחק, שלכאורה איננה נוגעת כלל למשחקים שהרי "זה בסך הכול משחק", חודרת עמוק ועוקפת את מנגנוני ההגנה של השומעים.
הם מנסים להתקומם כנגד הנאמר, אבל הדברים כבר חדרו אל תוכם פנימה. הקרב על לוח השחמט הוכרע; ההתקוממות וההתנגדות לקליטת הנאמר באה באיחור. חיילי האויב כבר מצויים עמוק בתוך מערכי ההגנה של האדם, האמת כבר נאמרה, ורגשות של תשובה מתחילים לפעם בלב המשחקים.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
