ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
על אף שרוב בני ישראל, כפי שאנחנו למדים ממדרשים מסוימים (יש, כמובן, מדרשים אחרים שמציגים דעה הפוכה), ניסו להיטמע בחברה המצרית, המצרים עצמם תמיד ראו בבני ישראל אלמנט נוכרי וזר בתוכם. המצרים חשדו בבני ישראל שאינם נאמנים לאימפריה המצרית בלבם, ולא משנה אלו הכרזות פומביות השמיעו בעניין זה.
החשדנות הבלתי פוסקת הזאת והסלידה הבלתי רציונאלית מיהודים, חרף העובדה שהם היו הכלי שאפשר את קיומה ושגשוגה של מצרים מימי יוסף והלאה, היו הרקע שהיה נחוץ לפרעה כדי להצליח בשעבוד בני ישראל, שהתרחש בן-לילה כמעט. בלי הטינה הפנימית כלפי בני ישראל, שהייתה טבועה עמוק בחברה המצרית, כך מסתבר, לא היה פרעה מצליח לדכא ולשעבד מיליוני אנשים בארצו.
התורה מציינת את העובדה שאת משה רבנו משתה מימי היאור בתו של פרעה עצמו. במסורת היהודית המעשה הטוב החריג הזה זיכה אותה בחיי עולם הבא. המסקנה מזה היא שלא היו מצרים רבים שנהגו כמותה ומשו תינוקות יהודים ממלתעות התנינים במימי היאור. העובדה שתושבי מצרים רחשו שנאה ארוכת ימים כלפי בני ישראל היא זו שאפשרה לפרעה לשעבד את תושביה העבריים של האימפריה המצרית בימים ההם ואף לבצע בהם רצח-עם.
אין ספק שאפשר לערוך השוואות בין המצב במצרים לשואה ולאווירה האנטישמית השוררת באירופה הדמוקרטית היום. המצרים סבלו לא מעט מהמכות שהקב"ה הנחית עליהם בגלל קשיות לבו של פרעה וסירובו לשלח את בני ישראל. כל מפרשי התורה מעלים את השאלה הגדולה של ענישה קולקטיבית, דבר שעל פניו נראה קיצוני ולא הוגן.
אך התשובה לשאלה המהותית הזאת טמונה בהלך הרוח של האוכלוסייה המצרית שכבר תיארנו, הלך רוח ששרר במצרים הרבה לפני שאותו פרעה עלה לשלטון. המצרים כבר קצו בבני ישראל ונטרו להם טינה על נוכחותם בארצם. יש ביטוי יהודי שאומר "אין מלך בלא עם".
גם השואה, על אף שתוכננה ובוצעה על ידי השלטון הנאצי, לא הייתה יכולה להגיע לממדים שהגיעה בלי ההשתתפות הסבילה והפעילה של האוכלוסיות המקומיות באירופה. הקב"ה צפה וקבע מראש, כמובן, את שעבוד בני ישראל במצרים ואף סיפר על כך לאברהם אבינו מאות שנים לפני שהשעבוד החל. ובכל זאת, כפי שהמחשבה היהודית מדגישה שוב ושוב, זה לא פוטר, בשום פנים ואופן, את החוטא מעונש על התנהגותו ומלשלם את החשבון על מעשיו. רק ימים יגידו מה יהיה החשבון על השואה. אך אין ספק בלבי שהחשבון, כמו כל ענייני ההיסטוריה, ייסגר וישולם במלואו בסופו של דבר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












