ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אורי אורבך ז"ל
רבים יעצו לו להתחיל בקטן. אינך מוכר עדיין, כך אמרו, ואנשים לא ישלמו מחיר גבוה על הדיסקים שלך. חבל שתתרסק, תתחיל בהפקה צנועה, תמכור בזול, ולאט לאט תטפס בסולם.
אורי גיחך בליבו על דבריהם. הוא הולך בגדול ומסתער על המשימות הכי קשות. גם על הופעות הוא דורש כסף רב, וחתונות זה בכלל לא לרמה שלו. נכון, כמעט לא מזמינים אותו, אבל הוא עוד יצליח ויגיע למעלה. הוא לא יוריד את עצמו לרמה של זמר פשוט כמו... עמרם.
----------------------
עמרם סיים את שיחת הטלפון בסיפוק. ב"ה הוא מתקדם לאיטו. הרגע, הצליח לשכנע את מפיק האירועים לקחת אותו כזמר חימום בהופעת הענק הקרובה. אמת, הוא יופיע בחינם, אך זה יתן לו חשיפה נוספת.
ב"ה, לאחרונה החלו להזמין אותו לשיר באירועים קטנים. במחירים שהוא לוקח, משתלם להזמין אותו גם לברית או בר מצווה. יום יבוא, הוא חולם בהקיץ, והוא יהיה זמר מבוקש.
--------------------
עשר שנים מאוחר יותר. אורי מביט בלוח המודעות, ומשפשף את עיניו בתדהמה. 'הופעת ענק של עמרם בקיסריה'. עמרם טיפס והגיע לצמרת המוזיקה היהודית. והוא... ערימת הדיסקים עוד שוכבת בקצה המחסן שלו, כתזכורת כואבת לחלום שהתרסק. את תחום המוזיקה הוא נטש מזמן...
----------------------
תתחיל בדבר הקל, לימד אותי פעם ידיד בעל ניסיון, בעז"ה תצליח בדבר הקל, והצלחה זו תיתן לך את התיאבון והכוחות לפעול ולקדם בתחום הקשה יותר. יש אנשים, שמתחילים בקשה, וסופם שהם נכשלים במקרה הגרוע, ומצליחים מעט במקרה הטוב. לעומתם, יש מי שמתחיל בתחום הקל, מצליח, ומתוך כך מקבל את הכוחות לקדם גם בתחומים קשים יותר.
כך גם בעבודת ה'. על פרשתנו, פרשת תרומה, נאמר בגמרא (ברכות נה.), ש"ה' אמר למשה – עשה משכן ארון וכלים. הלך משה ואמר לבצלאל – עשה ארון וכלים ומשכן. אמר לו בצלאל – כלים שאני עושה להיכן אכניס? לא כך אמר לך – עשה משכן, ארון וכלים? אמר לו משה – וכי בצל א-ל היית?"
ונשאלת השאלה – ומדוע שינה משה מהסדר שהורה לו ה'?
והתשובה היא, שישנם שתי דרכים בעבודת ה', דרכים המשמשות בערבוביה אצל כל יהודי. על משה רבינו מסופר, שמיד כשנולד התמלא כל הבית באור. משה היה צדיק מינקות (וכך גם מתואר באריכות במדרש רבה לפרשת וזאת הברכה). לכן משה התחיל מיד עם נקודת השיא בקדושת המקדש – ארון העדות, השוכן בקודש הקודשים, ובו מצויים לוחות הברית.
לעומתו, בצלאל מצוי בצל, בחושך. מי שמצוי בחושך, מדליק אט אט – אור ועוד אור, עד שמגיע לאור הגדול. לכן, בצלאל מבין שדרך העבודה והבניה בעולם שלנו היא הדרגתית – קודם משכן ורק אח"כ אפשר להגיע לנקודת הפנים - הארון.
וכך זה בעבודת ה'. לכולנו, יש מידות טובות, שאנו מתוקנים בהם באופן טבעי. וישנם מידות פחות טובות, שעלינו לעמול קשה על מנת לתקנם. במילים אחרות, כולנו קצת משה וקצת בצלאל. רבים חושבים, שעלינו לעמול מיד על המידות השליליות ולתקנם. הבעיה היא, שבדרך זו לעיתים האדם מתייאש בדרך הארוכה ונופל.
לעומת זאת, אם נתבונן תחילה במידות שבהם אנו מתוקנים יחסית באופן טבעי, נשפרם ונתקדם בהם, זה יתן לנו את הכוחות גם להתקדם ולתקן את הנקודות הקשות יותר. ויהי רצון, שבזכות משה רבנו, רעיא מהימנא, שהשבוע חל יום הסתלקותו, נזכה לתקן עצמינו בשלמות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
