ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- אייר
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
מי שתורתו אומנתו פטור מן התפלה, כי בעסק התורה הוא ממשיך אור־ אין ־ סוף מלמעלה למטה.
תורתו אומנתו היינו כמו רשב״י דוקא, ומבואר בזוהר דרשב״י אמר על עצמו בחד קטירא אתקטרנא כו׳. כלומר, בקשר אחד אמיץ וחזק כבר נתקשר פעם אחת ושוב אין צריך לעורר נפשו עוד בבחינת רצוא; בהיות שנשמתו דבוקה תמיד למעלה בלי הפסק כלל, כמו דבר הנקשר בקשר אחד והיו לאחדים כאילו לא היו נפרדים מעולם.
והיינו פירוש "תורתו אומנתו" - שאין לו בחינת כלי אחרת זולת התורה, שהוא ממשיך אור־ אין ־ סוף על־ ידי עסק התורה והיא לו ככלי אומנות ביד האומן כו׳, כך דבר ה׳ זו הלכה שאומר, היא כלי אומנתו להיות גילוי אור־ אין ־ סוף בדברו דבר ה׳.
(מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ז עמ' עא)
• • •
על רשב״י נאמר שתורתו אומנתו. פירוש, כלי שלו. שהיה יודע הפנימיות בכל פשוטי ההלכות (והיינו שבהלכה הגשמית היה מאיר אצלו הענין כמו שהוא ברוחניות), ובשעה שהיה לומד היה ממשיך עצמות אור־ אין ־ סוף בכל העולמות על־ ידי פנימיות התורה. דלהיותו אחוז וקשור בעצמות אור־ אין ־ סוף ב״ה, היה כל למודו בבחינת המשכת העצמות, שזהו ענין "ביה להיטא".
ולעתיד לבוא דכתיב "ולא יכנף עוד מוריך", שלא יהיה בבחינת התלבשות בכלים, וכדכתיב "כי עין בעין יראו", יהיה בחינה זו (שהאירה אצל רשב"י) לכללות נשמות ישראל.
(ע"פ סה"מ תרס"ו עמ' מה, פר"ת עמ' רעד)
ביטול המחיצה
העילוי דרשב"י על שאר התנאים הוא: כל התנאים, עיקר עסקם היה או בנגלה דתורה או בנסתר דתורה. דרוב התנאים, עיקר עסקם היה בנגלה דתורה, דמארי קבלה מועטים היו, ואלו שעיקר עסקם היה בנסתר דתורה, מעשה מרכבה, לא היו עוסקים בנגלה כל כך. כמו ר' נחוניא בן הקנה שחיבר ספר הקנה, הרי בנגלה דתורה מובא ממנו רק מעט.
מה־ שאין ־ כן רשב"י, הנה נוסף על זה שעסקו בפנימיות התורה היה באופן נעלה הרבה יותר (שהיה יחיד בדורו בנסתר), המשיך האור דפנימיות גם בנגלה. שעל־ ידי רשב"י נתרפאה ונתבטלה המחיצה שבין גליא דתורה לסתים דאורייתא, ועד שהנגלה והנסתר הם חד.
(סה"מ מלוקט ח"ג עמ' רעו)
נוני ימא
רשב"י וחבריו נקראו בזוהר "נוני ימא רבא", וידוע שבחינת נשמות דאצילות הן הנקראים "נוני ימא רבא", "דשט בימא רבא".
על דרך משל דגים שבים שמובלעים בים ומתאחדים בה בתכלית עד שהמים להם כמו חיות לנפשם כמו חיות האוויר שיחיו ממש הבעלי חיים בארץ כידוע ויותר מזה. שהרי הבעל חי מופרד במציאות חיות נפשו רק שמקבל מן האויר; והדגים מובלעים בתוך הים והים מכסה עליהם מלמעלה, שזה מורה על בחינת חיות עצמית.
וכך הנשמות דאצילות בבחינת ים העליון, מובלעים שם ומתאחדים בבחינת אלוקות בבחינת חיות עצמי, כמו שאמר רשב"י: "בחד קטירא אתקטרנא כו' ביה אחידא, ביה להיטא". וכמארז"ל למה נמשלו תלמידי חכמים לדגים שבים, שמיד שפורשים ליבשה מתים. והרבה יותר מביטול והתכללות של הנשמות ומלאכים שנבראו מבחינת אותיות הדיבור, שזה כמו בעלי חיים מן אויר הארץ.
(ע"פ מאמרי אדמו"ר הזקן פרשת בשלח)
ראש המדרגות
ידוע ששורש נשמת רשב"י היה מניצוץ נשמת משה ע"ה, ולכך היה התגלות סודות
התורה ופנימיותה על ידו דווקא ולא על־ ידי תנא אחר, כמבואר בזהר, כמו שהיה התגלות
התורה הנגלית על־ ידי משה רבינו ע"ה.
והנה כל ימיו היה עוסק בסודות התורה, וכשהגיע עת הסתלקותו, בודאי הגיע בשעה ההיא לתחילת וראש המדרגות שלו בבחינת השגות ברזין דאורייתא, וזה היה ענין לימודו עם החבריא בשעה ההיא דווקא. לכך נקרא אז הילולא דרשב"י.
ולפי שגם כל מה שעוסק כל ימיו ברזין דאורייתא, עלו עם שרש נשמתו בעלותו בשעה ההיא - לכך היה אז דווקא גילוי הארת עיקר שרש שרשו ברום המעלות במדרגה היותר עליונה למעלה מעלה, וכמו שאמר על עצמו בחד קטירא אתקטרנא כו'.
(סידור עם דא"ח, שער הל"ג בעומר)
אפילו פעולה קטנה
בגמרא מסופר אודות רשב״י, שבצאתו מהמערה לאחר י״ב-י״ג שנות גלות, היתה שאלתו הראשונה האם ישנו דבר שבו יכול הוא להקל או לשחרר יהודים מקשיים. כאשר הראו לו מקום שם צריכים הכהנים ללכת בדרך עקלתון עקב ספק טומאה, מיד טיפל רשב״י עצמו בדבר, עד שבירר שהכהנים אכן יכולים ללכת דרך אותו המקום.
בסיפור זה, המסופר בתורה - תורת חיים, הנראה לכאורה כסיפור פשוט ביותר - טמונה הוראה עמוקה ביותר:
לאחר כל השנים שעברו עליו בבדידות במערה, רשב״י מעוניין לחדש את פעילותו עבור כלל ישראל. אבל, אין הוא מחכה עד אשר תזדמן לו איזו שהיא פעולה אדירת ממדים, בקנה מידה עולמי, כי אם מתעסק מיד בעזרה לחלק קטן מעם ישראל - כהנים בלבד, וגם בזה לא כל הכהנים, כי אם אלו המתגוררים במקום ואמורים לעבור שם - ומטרת הפעולה גם היא, רק בכדי לחסוך להם מעט זמן וטורח!
וההוראה מכך היא:
ישנם כאלו החושבים תמיד רק על הישגים בהיקף נרחב, ובנושאים שאינם תלויים בהם ואין בכחם לפעול בם מאומה; ובינתיים מוותרים על עשיה בדברים בהם יכלו לפעול, לעזור, ואפילו ליהודי אחד ויחיד, או לילד יהודי, בגשמיות או ברוחניות, או בשניהם כאחד.
מלמדנו רשב״י: לא זו הדרך! אלא על כל אחד ואחת מוטלת החובה לעשות כל אשר ביכלתו, במעשה בפועל - ואפילו אם נדמה לו שאין זו פעולה כל־כך גדולה וחשובה: מכיון שהאמת היא, שכל עזרה ליהודי, ככל שהדבר נראה גדול או קטן, הרי שבאמת פעולה גדולה היא - בהתאם ל״כלל גדול בתורה - ואהבת לרעך כמוך".
(לקוטי שיחות חלק כב עמ' 326)
מדוע נשמתו הגדולה של רשב"י התגלתה דווקא לאחר החורבן?
לא היה כמוהו כרשב"י בזמן בית המקדש להשיג הנסתרות בפרצופים העליונים.
והטעם הוא, לפי שבהיות סוכת דוד הנופלת ומלכות דאצילות נופלת, הוא העזר ממקום גבוה מאד נעלה מה שלא היה בה בזמן בית המקדש, מטעם שהכח להעמידה מנפילתה גדול מאד, ולכך נמצאו לאחר החורבן דווקא בכנסת ישראל נשמות גבוהות מאוד.
(מאמרי אדמו"ר הזקן כתובים עמ' רסג)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









