ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
לאחר שהמלך מגיע למעונה של הכלה, הוא עומד על הפתח ומאיר אותו מבחוץ ומבפנים, כמו שבארנו בספירות הנצח וההוד. בספירת היסוד הוא צועד עוד צעד אחד לקראת כלתו - נכנס לביתה כדי לפגוש אותה ולהעניק לה את כל אהבתו ואת כל עצמותו. האהבה הגדולה שפיעמה בו בעודו בארמונו, והגעגועים העזים שתקפו אותו כאשר עמד על פתח דלתה של רעייתו, נושאים אותו על גבי גלים מופלאים פנימה, אל מקומה של הכלה, מתוך רצון לתת לה את כל כולו.
ברם, המלך נשאר דמות עצמאית גם לאחר שהוא נותן את עצמו לרעייתו. ודאי שמלכו של עולם הוא נשגב ומרומם מכל יחס מקביל אל כנסת ישראל ואל עמו ישראל, ואף על פי כן, לא דבר ריק הוא כשאומר האהוב שהוא רוצה לתת לאהובתו את כל עצמיותו. למרות שהוא עוד יפעל ויעשה דברים רבים בתוך הבית ומחוצה לו, ולמרות שעלולים להיות משבר וריחוק ביניהם, בכל זאת - האמת לאמיתה היא שבנתינה זו יש משהו עצמי שנוגע עמוק יותר מכל מחשבה ורגש. ממש כשם שבקשר הזוגי יש צד עמוק אף יותר מאשר בקשר שבין הורים לילדים, כמו שאומר הכתוב: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו". הדבקות הזו נוגעת עד העצמיות ממש, "זאת הפעם עצם מעצמי".
בליבו של אדם
עוד רגע קט
אנו צועדים עוד צעד לקראת היום הגדול – יום החמישים, שער הנו"ן, שבו אנו עתידים לקבל את התורה ולשמוע "אנכי" ו"לא יהיה לך" מפי הגבורה. עתיד הקדוש ברוך הוא לקרוע לנו את שבעת הרקיעים, שמים וארץ וד' רוחות, כדי לתת לנו את המתנה הגנוזה בבית גנזיו, את התורה. ואנחנו ככלה, שהחתן נכנס לביתה והיא מתמוססת כל כולה מול כוחות הנתינה המופלאים שלו. היא חשה ויודעת שהעמדה והיחס שלו אינם רק חלק מאישיותו, אלא משהו מעצמיותו המבקש לתת לה את עומק העומקים שלו. היא נאלמת ונעלמת מול גלי הנתינה העצמית, מול שפע הטוב וחשיפת העצמיות שמתנוצצת מתוך הרצון לתת הכל. היא מרגישה שהגלים הללו מכים בקרבה, נוגעים גם אצלה בשורש עצמיותה, ומכינים אותה לקראת לידה חדשה של דמותה.
אמנם, עדיין לא נולדנו מחדש כדי לקבל תורה, אבל השורש של מפגש שישנה את כל מהותנו כבר נזרע. הרצון האלוקי, שכבר נמצא בעמדה כל־כך קרובה, ברצון כה עז לנתינה, מגלה לנו שעוד רגע קט ואנו מתהפכים לבריה חדשה. ואז נהיה ראויים לטהרה העצומה של ישראל שעמדו לרגלי הר סיני, כשפסקה זוהמתם - בשבוע הבא, בספירת המלכות.
קרוב אליך (663)
הרב צבי מאיר זילברברג
15 - כמה אכפת לי מפרשת השבוע
16 - ספירת היסוד
17 - נפשי בשאלתי
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
