ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב נתנאל והרבנית רחל בן חיים
בתחילת הפרשה מקבל פנחס מהקב"ה את ברכת השלום. כידוע פנחס הוא אליהו 2 . אנחנו נראה איך באליהו נמצא עניין זה של ברכת השלום.
עניין מפורסם אחד של השלום באליהו הוא בפסוקים האחרונים בנביא: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" 3 .
למה צריך שה' ישלח במיוחד את אליהו הנביא?
המשנה 4 מביאה מחלוקת בשביל מה יבוא אליהו הנביא. יש אומרים שהוא בא לתקן את השיבושים שקרו בייחוסי המשפחות במהלך הדורות. כגון משפחה שאמרו שהם בעלי פסול במשפחתם, הוא יעיד שבטעות העידו כך.
כמו שמצאנו 5 באמורא שמואל שחשבו שאימו זנתה והוא ממזר, מכיוון שאימו התעברה אחרי יותר משנה שאז שאביו יצא למסחרו בארץ אחרת. אבל האמת היתה אחרת. באותו היום באה גוייה אחת לאביו של שמואל וניסתה לפתות אותו, כמו אצל יוסף הצדיק. תמה אביו של שמואל: "מה זה שאת כ"כ חפצה ומנסה לבכשיל אותי דווקא עכשיו?". בסוף הודתה הגוייה והסבירה שהיא יודעת לקרוא בכוכבים, והיא ראתה שבאותו יום עתיד בן לצאת מאביו של שמואל שיהיה אדם גדול, ולכן היא רוצה שהבן הזה יצא ממנה. אמר אביו של שמואל: "אם יש באפשרותי היום לזכות באדם גדול, חס וחלילה שאבזבז את זרעי על גוייה טמאה!". אמר אביו של שמואל שם קדוש וע"י קבלה מעשית חזר לביתו בקפיצת הדרך, הזדקק לאשתו והיא התעברה. בית הדין באותו מקום חשב שאימו זינתה והלקה אותה. לימים כשגדל שמואל הראה לתלמידיו צלקת בראשו, ואמר להם שהוא זוכר שהרגיש בבטן את המלקות שאימו לקתה, וזה סימן מאותם המלקות.
מקרים כמו אלה יבוא אליהו לטהר, להעיד שהבנים שייכים לאבותם, ולא היתה חס ושלום זנות.
דעה נוספת היא שאליהו בא להשוות את המחלוקת בין החכמים. כיום יש הרבה דעות בהלכה, יש ספרדים ויש אשכנזים ויש תימנים, ואין לנו סנהדרין להכריע. כשיבוא אליהו הוא יכריע כמי ההלכה.
הדעה השלישית נוטה ביותר לפשט הפסוק והיא שאליהו יבוא להשכין שלום בין כולם, בין הדורות.
האבן-עזרא 6 מסביר, שאנחנו יודעים שבעקבתא דמשיחא יהיה מצב קשה של חוסר כבוד בין הדורות, כמו שהגמרא מספרת 7 :
"בעקבות משיחא חוצפא יסגא... נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו. ועל מה יש לנו להשען על אבינו שבשמים".
אם כן, בדור כזה שבו יש זלזול של הצעירים בהוריהם, בוודאי שצריך שליחות מיוחדת כדי להשיב את הלבבות ביניהם.
לצעירים יש עניינים משלהם. הם מלאי כוח ועוצמה ורוצים להפוך את העולם. הזקנים כבר שבעו מהפכות, ורוצים לתקן בנחת ובשלווה. לכן מדרך העולם שיש מחלוקת בין הצעירים למבוגרים. הצעירים חושבים שהזקנים לא מבינים את גודל הקלקול ומוכנים לפשרות במקומות שצריך להילחם, והזקנים חושבים שהצעירים מגזימים בלוחמנות שלהם, ושלא חייבים להיות בכל מקום "בעל מלחמות".
אליהו הנביא יגרום לצעירים ולזקנים לראות איך יש צדק בשני הצדדים, ושכולם יכולים ללמוד מהשני. הצעירים יקחו ישוב הדעת וחוכמה מהזקנים, והזקנים יקחו עוז וגבורה מהצעירים.
אנחנו מוצאים באליהו עוד מקום שבו הוא הביא שלום:
בזמנו של אליהו כידוע כל העם עבד עבודה זרה. אליהו גזר שלא ירד גשם שלוש שנים, ובסופם ביקש מאחאב מלך ישראל לכנס את כל העם להר הכרמל, ושם הוא אמר להם: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו" 8 . עשו מעין תחרות. נביאי הבעל לקחו פר וניסו לגרום שתרד אש מהשמים, וכמובן לא הצליחו. אחר כך אליהו בונה מזבח ובו שנים עשר אבנים (רמז לכל שבטי ישראל שצריכים להתאחד שכם אחד לעבודת ה'), והוא שופך מים רבים על המזבח וסביבו, ואז מתפלל לה' שיוריד אש. וכך הוא אומר: "עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי" 9 . למה צריך לכפול את המילה "ענני"?
אומר רש"י 10 שיש בזה שני פירושים.
פירוש אחד הוא על פי דברי חז"ל 11 , שה"ענני" השני הוא שלא יאמרו שמדובר במעשה כשפים.
כאן רואים את גודל הבחירה החופשית. גם אחרי שאדם רואה אש שיורדת מהשמיים הוא יכול להמשיך ולתרץ תירוצים לכפירתו, לומר שזה מעשה שדים ועוד המצאות כגון זה.
שמעתי מעשה עניין זה. כידוע בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור שמו ליד הגבולות בגולן שדות שלמים של מוקשים, כדי שלא יוכלו הסורים לחצות. והנה אחרי כן, ב"ה בנו יישובים במקום ואנשים החלו לטייל, והיה צורך לפנות את המוקשים, כדי שלא יזיקו ח"ו לאנשים. שלחו לשם חיילים מגדוד הנדסה שהחלו לפנות את המוקשים. אחרי שעבדו כמה שעות, התיישבו בצד השדה לאכול ארוחת צהריים. היו שם חייל דתי וחייל לא דתי, והם התווכחו ביניהם בענייני אמונה. אמר החייל הלא-דתי: "אם הייתי רואה נס בעיני, הייתי מאמין שיש אלוקים. לדוגמא, אם הייתי רואה עכשיו את הסלע מולנו מתרומם באוויר - הייתי מאמין". תוך כדי דיבור, התפוצץ אחד מהמוקשים מתחת לסלע והסלע כולו התרומם באויר לגובה כמה קומות. ישבו השניים המומים ולא יכלו לפצות את פיהם במשך כמה דקות, ואחר כך אמר החייל הלא-דתי: "הרי ראית שלא היה כאן נס, זה עניין טבעי שהתפוצץ מוקש".
רואים איפוא שתמיד אפשר לטעון תירוצים לכפור, אפילו אם רואים נס בעיניים. כמו שגם בני ישראל עשו את העגל אחרי מתן תורה. לכן היה אליהו הנביא צריך להתפלל על עניין זה, שה' יעיר את האמת בליבם, ויכירו באמיתות הבורא וניסיו, ולא יתרצו תירוצים ואמתלות כדי להמשיך לעבוד עבודה זרה.
הפירוש השני הוא על פי תרגום יונתן 12 "ענני" אחד הוא לעניין האש שתרד על הקרבן, ו"ענני" שני הוא לעניין המטר שירד.
מסבירים המפרשים שהיה צריך כאן תפילה מיוחדת כזו, מכיוון שידוע שהאש והמים הם שני ניגודים אחד לשני. המים מכבים את האש בשעה שנשפכים, ואז האש נכבית כשגוברים המים על האש. אבל אם ישימו סיר של מים על אש והאש תבעיר את המים, המים יכלו. אמר האש למים, כמו שאתם רוצים לכלות, כן גם אני האש יכול לכלות את המים ועל זה דרך. אבל כשה' רוצה הוא יכול להשלים ביניהם: "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ" 13 , ה' יודע להשלים. כמו שבמצרים ה'הביא אש וברד יחד 14 , על פי הפסוק 15 "אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ" - כאשר הכל להשלים את דבר ה' יכולים להיות יחד האש והברד. כך ה' יכול להשלים בין אדם לחברו.
כיצד נעשה השלום?
כתוב בגמרא 16 : "אמר רבי חנן: שלוש שלומות הן: נהר, צפור וקדרה. נהר דכתיב 17 הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם. צפור דכתיב 18 כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן ה' צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם. קדרה דכתיב 19 ה' תִּשְׁפֹּת שָׁלוֹם לָנוּ".
הבן איש חי מסביר שיש כאן שלושה סוגים של שלום:
הדרגה הנמוכה ביותר היא שלום של ציפורים - הציפורים מתלכדות ביחד ללהקה בכדי לנדוד מהארצות הקרות לארצות החמות, ובדרכן הן עפות יחד, כמו שאנחנו רואים לפעמים מעל ארץ ישראל להקות כאלה. אבל כאשר הציפורים מגיעות למחוז חפצן הן מתפזרות וכל אחת הולכות למקומה. נמצא שאין כאן שלום אלא לשעה לשם מטרה מסויימת, שלום של אינטרסים.
לעומת זאת - השלום של הנהר הוא השלום בין כל טיפות המים שמתלכדות יחד כדי להגיע אל הים, "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם" 20 , אבל בים כל טיפה הולכת לכיוון אחר. בכל זאת זה שלום גדול יותר משלום הציפורים, כיוון שבשלום של הציפורים כל אחת נמצאת בגופה, רק שהם הולכים יחד. אבל בשלום של הנהר, בזמן השלום כל הטיפות נהיות לגוף אחד.
מעל כולם נמצא השלום של הקדירה. יש בזה שני פירושים: פירוש אחד הוא שהקדירה עושה שלום בין האש שתחתיה למים שמעליה. כמו שאמרנו קודם - האש והמים הם אוייבים זה לזה, ואף על פי כן, כאשר יש קדירה שמתווכת ביניהם נהיה שלום, ולא די שאינן מכלות זו את זו אלא שהאש משביחה את המים.
פירוש שני הוא שהקדירה עושה שלום בין כל מרכיביה. כמו בחמין של שבת, שמים בתוך הסיר אורז, בשר, ירקות ותבלינים - והקדירה עושה בין כולם שלום. לא די בכך שאינם מתנגדים זה לזה, אלא שכל אחד נותן מטעמו בתוך השני, ויחד נוצר תבשיל חדש מיוחד.
בשלום של הציפורים ושל הנהר היו דברים ממין אחד שהתאחדו ביניהם, אבל השלום של הקדירה הוא בין מינים שונים, ואפילו הפכים, שמתחברים. וכאשר קורה דבר כזה נוצר דבר חדש מיוחד ומעולה יותר.
אנו מצפים ומייחלים לבואו של אליהו הנביא להשכין שלום אמת. אליהו יכול להשכין שלום גם בין דברים שנראים כמו הפכים גמורים, כמו אש ומים, וודאי שהוא יצליח להשכין שלום בין הדעות השונות אצל החכמים ובין הדורות השונים, האבות והבנים. והשלום הזה יהיה לא רק להסיר את המחלוקת, ולא רק שלום זמני, אלא שלום שיצור לנו "תבשיל חדש" - כל אחד ישפיע מטובו על השני וביחד יווצר דבר מיוחד חדש, ימות המשיח.
נסיים בבקשה שאומרים האשכנזים בברכת המזון 21 :
"הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב, ויבשר לנו בשורות טובות, ישועות ונחמות".
^ 1.במדבר כ"ה, י"ב
^ 2.פרקי דרבי אליעזר מ"ו, זוהר חדש ב מגילת רות מב., רעיא מהימנא ג פרשת פנחס רטו., רש"י בב"מ קיד:
^ 3.מלאכי ג', כ"ג-כ"ד
^ 4.עדיות ח', ז'
^ 5.תוס' קידושין עג. בשם ירושלמי (אך לא נמצא בנוסח הירושלמי שלפנינו)
^ 6.פירוש ראב"ע מלאכי ג', כ"ג
^ 7.סוטה מט:
^ 8.מלכים א' י"ח, כ"א
^ 9.מלכים א' י"ח, ל"ז
^ 10.פירוש רש"י מלכים א' י"ח, ל"ז
^ 11.ברכות ט:
^ 12.תרגום יונתן מלכים א' י"ח, ל"ז: "קבל צלותי ה' באשתא, קבל צלותי ה' במיטרא"
^ 13.מתוך נוסח הקדיש
^ 14.שמות ט', כ"ד: "וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד".
^ 15.תהילים קמ"ח, ח'
^ 16.ברכות נו:
^ 17.ישעיהו ס"ו, י"ב
^ 18.ישעיהו ל"א, ה'
^ 19.ישעיה כ"ו, י"ב
^ 20.קהלת א', ז'
^ 21.בקשות "הרחמן" אחרי ברכת המזון לנוסח אשכנז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
