ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
_________________
כולנו יודעים, שכל מילה ואות בתורה מדוקדקת ונצרכת. והנה, למרבה הפלא, ישנו מאורע אחד הנזכר בתורה שוב ושוב - שלוש פעמים, וכל פעם בלבוש אחר ובהקשר אחר.
כוונתי ליום הקמת המשכן. בפעם הראשונה הוא מוזכר בסוף ספר שמות (מ, יז) – "ויהי בחודש הראשון... באחד לחודש, הוקם המשכן". במקום זה, התורה מפרטת את ההרכבה של חלקי המשכן בידי משה, והשראת השכינה מתבטאת בכך שהענן כיסה את אוהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן.
בפעם השנייה, מוזכר המאורע בפרשת שמיני (ויקרא פרק ט). במקום זה מודגשת עבודת היום השמיני למילואים, שהוא יום חנוכת המשכן. כאן נחנכים הכוהנים לעבודתם - עבודת הקודש, ונחנכת בפועל עבודת הקרבנות. השראת השכינה מתבטאת באש היורדת מן השמיים, ואוכלת את העולה והחלבים שעל המזבח.
בפעם השלישית, מוזכר המאורע בספר במדבר, בפרשתנו – פרשת נשא (פרק ז), "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן". במקום זה מדגישה התורה את קרבנות הנשיאים. השראת השכינה מתבטאת כאן בקול ה' הבוקע מבין הכרובים שבקודש הקודשים, ומלמד למשה את התורה.
מאורע אחד, בשלושה מקומות שונים, בשלושה חומשים. בכל פעם, מודגשים פרטים שונים, והשראת השכינה מתבטאת באופן שונה. למה ומדוע?
(הרמב"ן ז, א רומז מעט לחלק מהקושיא, בעומדו על שאלת ההפרדה הארוכה בין פרשיות הנשיאים לפרשת היום השמיני. ותשובתו, שביום השמיני למילואים קרא ה' למשה וציווהו על שאר ספר ויקרא, ומסיבות שונות השתלשלו הפרשיות עד כאן. ואולי בדברינו יש קצת הרחבה לדבריו).
נראה, שכל פעם מבטאת התורה היבט אחר בהשראת השכינה בישראל. רבי יהודה הלוי (כוזרי מאמר שני, כו) ממשיל את השראת השכינה בישראל לקשר הנשמה לגוף. כדי שהגוף יישאר בחיים, ויוכל להוות משכן לנשמה, הגוף חייב להישאר מאוזן. אם האיזון במערכות הגוף מופר באופן קיצוני, המערכות קורסות, והנשמה פורחת מהגוף. מבנה המשכן הפיזי משול הוא לגוף, והשראת השכינה לנשמה. התורה מאריכה ומפרטת את חלקי מבנה המשכן הפיזי, כי בכך למדים אנו על חשיבות איזון המערכות כהכנה להשראת השכינה.
עוד מצאנו בדברי הראשונים, שלבית המקדש יש שתי מטרות . הראשונה – זהו הבית להשראת השכינה בישראל (מלמעלה למטה), והשנייה – בית לעבודת הקורבנות (מלמטה למעלה). עניין זה שופך אור על שני האזכורים הראשונים של הקמת המשכן.
בספר שמות, מפרטת לנו התורה את הקמת המשכן מצד המטרה הראשונה - בית להשראת השכינה. לפיכך, היא מפרטת את הרכבת חלקי המשכן, כהרכבת ואיזון חלקי הגוף, ולכן השראת השכינה מתבטאת בענן.
בפרשת שמיני, התורה מפרטת את הקמת המשכן מצד המטרה השנייה – הקרבת הקרבנות. לפיכך, היא מקדימה בתחילת ספר ויקרא ומלמדת את עבודת הקורבנות. ומיד, בפרשת שמיני, היא מפרטת את תחילת עבודת הכוהנים ותחילת עבודת הקורבנות. ואף השראת השכינה מתבטאת באש היורדת מהשמיים ואוכלת את הקורבנות.
והאזכור השלישי המופיע בפרשת נשא? כאן, התורה מרחיבה את הדרוש לנו להשראת השכינה. בפרשיות במדבר – נשא, התורה מאריכה ומפרטת את מניין ובניין מחנה ישראל. בתחילה היא מונה את השבטים ונשיאיהם. אחר כך – מונה את מספר יוצאי הצבא בכל שבט ושבט, כשהיא מאריכה ומפרטת בכל שבט – "פקודיהם, במניין כל זכר וכו'". לאחר מכן – היא מצרפת כל קבוצת שבטים לדגלים, ומונה מחדש כל שבט, ומציינת את הסכום הכולל של כל דגל.
ויש לשאול - לשם מה כל האריכות הזו? היה אפשר לקצר זאת. למשל, היה אפשר לסכם מראש ברשימה אחת – נשיאים, שבטים ודגלים, ללא צורך בחזרה. אריכות וחזרה זו של התורה במניין ובניין מחנה ישראל דומה מאד לחזרה המרובה בפרשיות המשכן. גם במשכן, ראינו שהתורה שבה וחוזרת ומפרטת את כל רשימת החלקים והכלים בציווי ה' למשה, ציווי משה לישראל, ביצירה ובהרכבה.
כאמור בכוזרי, הדקדוק בפרטי המשכן מלמד על חשיבות בניית מערכות הגוף ככלי להשראת השכינה. האריכות בבניין ומניין מחנה ישראל מלמד, שהכלי להשראת השכינה אינו רק המשכן, אלא כל מחנה ישראל. כשם שמדקדקים בחשיבות כל קרש ויריעה במשכן, כך צריך לדקדק בכל יהודי. כשם שהשראת השכינה בארץ תלויה בצירוף של כל חלקי המשכן, כך היא תלויה בצירוף ובאחדות של כל ישראל.
וזו הפעם השלישית של הקמת המשכן. כעת, נשלם המשכן כעומד בלב מחנה ישראל, והשראת השכינה היא על כל המחנה ביחד, ישראל והמשכן. (אעפ"י שמבחינת התאריכים קדמה הקמת המשכן להקמת מחנה ישראל, הרי התורה מקדימה כאן את הקמת המחנה להקמת המשכן). לפיכך, כאן מפרטים את קרבנות הנשיאים, המלמדים את חיבור כל שבטי מחנה ישראל למשכן. והשראת השכינה היא בקול האלוקי, המנחיל את התורה מתוך קודש הקודשים לכלל האומה.
שנזכה לייקר כל יהודי כשם שמייקרים אנו כל קרש במשכן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
